רי"ף סד

על מנת להחזיר. ופרקינן כי הלכה זו נשנית על דרך קצרה ולכך צריכה שקליא וטריא כדאמר צריכה לפני ולפני ולשנים וזה עיקרה. הוי ידע כי דין של הלכה זו מחולקת לשני חלקים החלק הא קודם גמר המעשה. והחלק השני אחר גמר המעשה. וכל חלק מהן יש בו שני תנאים הא' בזמן שהמתנה עליו מוכר. והשני בזמן שהמתנה עליו לוקח וכן הדבר בחלק השני החלק הראשון שהוא קודם גמר המעשה בין שקפץ לוקח ואמר לכשיהיו לך מעות אחזירם לך בין שקפץ מוכר ואמר לכשיהיו לי מעות אחזירם לך אסמכתא היא ואסיר מאחר שלא נגמר המעש' אלא בתנאי ע"מ להחזיר ועל זה תנאי הודה המוכ' ומוכר סומך על אותו תנאי וכאילו לא יצאו הנכסים מרשותו ועל זה אמר כי אסור הלוקח לאכול פירות אותן נכסים לפי שאותן פירות רבית הוא והיינו הוא דאמר לכשיהיו לך מעות אחזירם לך אסור ואם תאמר הי"לל בקצרה לכשיהיו לך אסור הוי יודע כי א הוא אבל באו לקצר תנאו של לוקח קודם גמר המעשה לפי שאין דרכו ורצונו של לוקח לקנות בתנאי ולכך לא הזכירו תנאי כי לעולם לא יהא לוקח מתנ' אלא שהתנה עליו מוכר. והחלק השני כמו כן יש בו שני תנאים תנאי שמתנה בו לוקח ותנאי שמתנה בו מוכר ושניהם מותרין לפי שלא התנה אחד מהם על חבירו אלא אחר גמר מעשה ולאחר שבאו הנכסים ביד לוקח עלה אמרינן לכשיהיו לך מעות אחזירם לך מותר וזהו שמתנה לוקח ועל זה לא הזכירו תנאי המוכר לפי שאין למוכר להתנות על הלוקח ואם בא להתנות אין בדיבורו ממש עד שיודה לו לוקח אבל דין אחד הוא בין שהתנה לוקח בין שהתנה מוכר מותר לפי שנגמר המעשה על תנאי וראיה על מה שהזכרנו אותו מעשה דאמרו בגמרא ההוא גברא דזבין ליה ארעא לחבריה שלא באחריות חזייה דהוה עציב א"ל אמאי עציבת אי טרפו מינך מגבינא לך שבחא שופרא ופירא דאמר אמימר פטומי מלתא בעלמא הוא א"ל רב אשי לאמימר והא רבא סיפא דאמר לו מדעתו אמר לו נעשה כמאן דא"ל מדעתו אתמה' כי לפי שהי"ל למוכר למכור באחריות ברוב בני אדם ולא רצה למכור לו בתנאי שלא יהא לו אחריות גלי אדעתיה דלא א"ל מגבינא לך שבחא שופרא ופירא אלא להשביחה ועל זה אמר אמימר פטומי מילי בעלמ' הוא ולא כלום הוא אבל לוקח דקנין והתנה על עצמו תנאי שלא נזכר המעשה נעשה כמאן דקנין ואיתחיל והתנה על עצמו תנאי שלא באונס אלא בלב שלם ובנפש חפצה

רפז תשובה לפרש אם רצה בונה את החדר לפנים וכו' (היא) כדאי' בהל' פ' לא יחפור

רפח שאלה על שיירא של עכ"ום שהיו אנשים מישראל ונשותיהם ומקצתן היו כהנים עם נשותיהן ויצאו עליהם ליסטים וכבשו השיירא והפרידו בין האנשים והנשים לילה אחת שלם אשת כהן מותרת היא או לא ואם אסורה ולא רצה להפריש ממנה מה יהא חייב ואם יש לפסלו הוא ובנו אי לא

תשובה אם העידה אחת מאותן נשים שהיו שם שהיתה אצלה כל אותו הליל' ולא נעלמה מעינה ושהיא טהורה הרי היא נאמנת עליה והיא מותרת לבעלה על פי מה שאמרו אם יש להם עדים ואפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנים וכו' ואם אין להם עדים הרי היא אסורה ואינה נאמנת כשתאמר טהורה אני ואם לא רצה להוציאה מלקין אותו מדרבנן משום שהוא ספק וכל זמן שהוא יושב עמה גוערין בו ויפסל מן הכהונה והולד ספק חלל ופסול. איבעיא להו רב: יהודה לכתחלה קאמר או דיעבד קאמר בעינן לה על הא דאמר רב' יהודה במתניתין אמר לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים וכן בעינן לה לכתחלה קאמר דאם רצתה למכור מונעין אותה ואמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אבל בדיעבד מודה רבי יהודה דמכרה קיים או דיעבד קאמר דאפילו אם מכרה תהא מכרה בטל ואמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ומשיבין על בעיא ואומרים דרבי יהודה אפילו דיעבד נמי אמר דאמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים הואיל וזכה בנכסים יהא מכרה בטל אפי' בדיעבד וכל שכן לכתחלה והכי אמר תא שמע דתניא אמר רבי יהודה לפני רבן גמליאל הואיל וארוסה אשתו ונשואה אשתו מה נשואה מכרה בטל אף זו מכרה בטל שמעינן דיעבד קאמר אמר ליה רבן גמליאל לחכמי' מנא ליה שהנשואה מכרה בטל שאתם אומרים כשם שהנשואה מכרה בטל כך מכרה של ארוסה בטל אף הנשואה לא תמכור לכתחלה אבל אם מכרה ונתנה קיים לאו לדמויי דין נשואה לדין ארוסה קאמר דכשם שארוסה אין מניחין לה לכתחלה למכור אף הנשואה נמי אין מניחין לה לכתחלה למכור אלא אתא לדמויי נשואה לדין ארוסה בדיעבד ואמר הכי כשם שהארוסה מכרה קיים דיעבד כך נשואה מכרה קיים בדיעבד והא דאמר לא תמכור אתחולי הוא דקא מתחיל ואזיל למאי דבעי מימר אם מכרה ונתנה קיים דאליבא דידיה ארוסה מוכרת לכתחלה ונשואה זו שנפלו לה נכסי' לאחר שנשא' הוא ונשואה שנפלו לה נכסים עד שלא (כנסה) לדעתיה דרבי יהודה אליבא דרבי גמליאל מותרת לכתחלה כדין ארוסה שלא נשאת כמו שיתפרש לך לקמן ומאחר דאמר לו רבן גמליאל אף הנשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אקשינן ואמרינן ליה היאך יהא מכרה של נשואה קיים הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר לו רבן גמליאל על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים כלומר על שאנו מונעין אותה למכור לכתחלה אנו בושים אלא שאתם וכו' לבטל מה שמכרה כבר שמע מינה מיהא דרבי יהודה אדרבן גמליאל בנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים קאמר