רי"ף נט

זאת אומרת שותפין אחראין זה בזה כלו מ' שנמצא מן השותפין גובה ממנו הכל ואם לא נשתייר מן הנכסים לאחר גבות לאה כלו' גובה יהודה מלאה כמו שכתבתי ואין לשמעון כלום ואין לו לחזור על יהודה ולגבות ממנו לפי שיהודה לא גבה מנכסי ראובן כלום אלא מנכסי לאה

רסב שאלה ראובן נפטר והניח ממון אצל שותף ולו שלשה אקים עמד אחד מהם ונטל הממון מן השותף ולקח על עצמו בו שטר וכשבאו שני האחים ותבעו ירושת אחיהם טען זה האח ואמר מזה הממון שנטלתי מן השותף היה לי אצל אחי ראובן כיוצא בו ואין לו בטענה זו עדים ולא ראיה יורנו רבינו אם יש בטענתו ממש או לא ואם יחזרו האחים אצל השותף ואם ישבע השותף ליורשין

תשובה אם יש על אחזה עדים כמה נטל מן השותף אין שומעין לטענתו אלא מחזיר לאמצע ומה שהוא טוען שיש לו אצל האח הנפטר אם אחים מודים לו מוטב ואם לא ישבעו לו שאין יודעין כגון מנה לי בידך והלה אומר איני יודע שנשבע שאינו יודע ונפטר ואם זה האח יש לו ממון שיחזיר לשני אחים אלו מוטב ואם לא יחזרו על השותף בחלקם. ומה ששאלת לענין שבועת השיתוף ישבע שבועת השותפין

רסג שאלה ראובן הוצי' שט"ח על שמעון וכתוב בו והאמנתיו עליו במה שגב' ובמה שעתיד לגבו' והוציא שמעון זה כתב ידו של ראובן זה וכתוב בלשון ערב ופרעתי אני ראובן משמעון כך וכך זהובים שיש לי אצלו וכיון שראה ראובן זה כתב ידו אמר מסך אחר שיש לי אצלו הוא כתב ידי זה הוציא שמעון שטר מחילה כי מחל לו ראובן כל תביעה וכל טענה שהיה לו אצל שמעון חוץ מסך שט"ח זה וראובן אומר לאחר מחילה זו נדחית ממון ביני לביניך וגבית ממנו מה שכתוב בכתב ידי ושמעון אומר לא היה ביני לביניך כלום. יורנו רבינו ה"ה שראובן זה אומר הואיל ואם נאמן לא אתרע שטרי

תשובה עמדנו על שאלה זו וכך נראה לנו שאם הוא כתב ידו לא יכול למימר סטראי נינהו ואם אין שם עדים שהוא כתב ידו מגו דיכול למימר לא היו דברים מעולם כי אמר סטראי נינהו מהימ' כדאמר ההוא גברא דלא לחבריה קבלי מאה זוזי דמסיקנא בך והא שטרא אמר ליה ולא פרעתיך אמר ליה הנהו סטראי נינהו אמר רב נחמן אתרע שטרא רב פפא אמר לא אתרע שטרא ואסיקנא קנא אתרע שטרא והני מילי דפרעיה באפי סהדי ולא אדכר ליה שטרא אבל לא פרעיה באפי סהדי מגו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סטראי נינהו. וכן כתב ידו של זה אם אינו יכול לכפור בו ולומר להד"מ כעדים דמי ואתרע שטרא דכתב ידו דמלוה כעדים דמי דתנן הוציא כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין

רסד שאלה ראובן היה לו חצר מכרה ללאה וכו'

תשובה עייננו בעדות אלו העדים ונתברר לנו מתנה שהמכירה הית' לבנה של לאה וכתב השטר בשם אמו כדי לדחות דינא דבר מצרא ואם כן הוא אית ביה דינא דבר מצרא שהרי נתגל' שהעדים בדבר ואמרו רבותינו ז"ל זבן ליה גרידא דאדעא במצעי נכסי וכו' מהא נתברר שהערמה דבדיניה דבר מצרא לא קניא וזה כיון שהעדים וכתב בשם אמו אין לו כלום אלא שאין לאותו מצרא דינא דבר מצרא אלא אם שקל הממון לאלתר אבל אם לא שקל וכלום

רסה שאלה ראובן בקש לפתות חנות כנגד פתחו של שמעון שהוא ברשות הרבים ויש שם חנויות אחרות שהן כנגד פתח חצר זו ממש היש למנעו מפתיחת חנות או לא

תשובה אם יש שם חנויות אחרות שרואות זה החנות שרוצה לפתחה אין עליו למנעו ולא לעכב עליו לפי שיכול לומר לו סוף סוף הא בעית לאיצנועי מחנות אלו. ושלום יצחק בר יעקב אלפאס

רסו שאלה מפני מה אמר המשנה איזו קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה ולא אמר שקדשתה אמה היש בין קדושין ונשואין הפרש ומפני מה לא אמר בקידושי עצמה

תשובה זהו שכתב המפנה שהשיאתה ולא אמר שקדשתה משום שקדושי קטנה אינן כלום בין שהיו על ידי עצמה בין שהיו על ידי אחיה ואמה שאין הקדושין מועילין אלא אחר הנשואין צריכה לימאן אם היא בדעתה ואין בדבר הפרש בין נשואי אמה ואחיה בין נשואי קרובים. וזהו שכתב המשנה אמה ואחיה אורחא דמלתא נקט אבל אם קדשוה שלא לדעתה אפילו מיאון אינה צריכה ופירוש לדעתה לרצונה ושלא לדעתה שלא לרצונה

רסז שאלה על זה שכתב המשנה קטנה היודעת לשמור גיטה מגורשת אם הדבר שוה בין בקטנה המתגרשת בקדושי אביה ובין קטנה המתקדש על ידי אמה ואחיה או אינו אלא במתגרשת בקדושי אביה אבל קטנה שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה ונתן לה גט אינה מגורשת אע"פ שיודעת לשמור גיטה ואין לה תקנה אלא במיאון

תשובה זהו שכתב כל שיודעת לשמור גיטה אינה אלא כשקדשה אביה ומת שאינה מתגרשת אלא אם כן היתה יודעת לשעור גיטה אבל קדשתה אמה ואחיה אפילו מיאון אינה צריכה

רסט שאלה היאך (פי' הסוגיא) נתקדשה לדעת אביה והלך אביה למדינת הים היא תקבל קדושיה לדעת אביה יורנו רבינו ופירוש רב ורב אסי עד הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי

תשובה זה ששאלת נתקדשה לדעת אביה הוא שקבל אביה קדושיה או עשה שליח לקבל הקדושין זהו שכתב נתקדשה לדעת אבי' והלך אבי למדינת הים אמר רב אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה אם יהיה בעלה כהן וכו':