רי"ף נח

לבעלה בלא כסף מותר לעשות כן או דילמא אסור משום לא ימכור לו בפחות וכו'

תשובה כך ראינו שדבר זה מותר הוא ואין בכל המשכונות היתר יותר מזה וזהו משכנתא דסורא דכתבי במשלם שניא אלין תיפוק ארעא דנא בלא כסף

רנז שאלה ראינו לגאון ז"ל שנשאל מי שיש עליו חוב ואין בידו מאומה מהו להושיט ידו בתכשיטי אשתו או לא והשיב כך ראינו שאין לאשה לעכב עליו לפי שלא נתנה כתובה לגבות מחיים. וגאון אחר ז"ל השיב יש לה לעכב בטענה אין אשה אלא לתכשיטיה והוצרכנו לידע דעת רבינו

תשובה ראינו מחלוקת אלו הגאונים וכך דעתנו נוטה כמו שהזכירה ההלכה א' המקדיש ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבען לשמן וכו' ואתמר נמי האחין שחלקו מה שעליהן שמין מה שעל בניהם ועל בנותיהם אין שמין ומאלו השמועות נתברר ממי שלקח כלום לאשתו ולבניו קנו אותם ואין רשאי לחזור בהן לא למכרן אלא שבירושלמי אמרו בבגדים של חול אבל לא של רגל ושל שבת הילכך כל מה שהיה מן הבגדים המעולין וכ"ש כלי זהב ובדולח יש לו למכור אותם אבל אם היתה מבני טובים וממשפחה מיוחסת יש לה לעכב עליו כמו שאמרו עולה עמו ואינה יורדת עמו וכן כל מה שהיה מן הבגדים ותכשיטין שהתנו בהן בשעת פסיקת נדוניא ובשעת קדושין שיכניס אותם אין למכור מהן כלום על פי מה שכתב ולא עוד אלא הכניס לה שום משלו ולא רצה הבעל למכור לא ימכור ותו לא מידי יצחק ב"י אלפאס

רנח שאלה ראובן הוציא ג' שטרות על שמעון מקויימות בחותמיהן וכפר שמעון בב' ואמר להד"מ ושטר ג' הודה אלא שאפר אין לי לפרוע כלום ויש לו חצרות ומטלטלין וטוען מהכל משועבד לאשתו וגם מתעסק בסחורה וטען כל מה שיש לו הן חובות עליו יורנו רבינו היאך הדין: תשובה אלו שתי השטרות שכפר בהן ונתקיימו בחותמיהן יפרע אותן שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי וזה שטען ואמר שהכל משועבד לאשתו אינו נאמן כי המטלטלין אינו משועבדים לאשתו וקרקעות אע"פ שהן ממשועבדין לאשתו לא נתנה כתובה לגבות מחיים והן משועבדין לאחרים ולא נראה לו ממה שיפרע יטבע שבועת התורה שאין לו כלום לאחר שנותנן לו מזון שלשים יום וכסות של שנים עשר חדש לו אבל לא לאשתו ובניו ואם היה אומן נותנים שני כלי אומנותו ונותנין לו בגדי צביעה

רנט שאלה ראובן נפטר והניח אשה ובן והקרקע ונפטר הבן אחר כך לזמן מרובה ועמדו היורשין ותבעו האשה ואמרה להם שאין אצלי אלא הקרקע בלבד ופטרו אותה משבועה ומחלה אצלה כל טענה וכל תביעה והגבו אותה כתובתה מן הקרקע. ולאחר זמן נפטר האלמנה וירשו יורשיה את הקרקע ועמדו יורשי ראובן בעלה ואמרו אותה מחילה ואותו קנין אינו כלום והקרקע שלנו משום שלא נשבעת שבועת אלמנה

תשובה זה שאמר מאותו קנין ואותה מחילה אינה כלום אין מביאין ראיה לדבריהם דברי הבאי הם ואין לסמוך עליהן אלא הקרקע בחזקת יורשי האלמנה ואפילו מחלו אצלה בלא קנין וכל שכן אם יהיה בקנין אין יכולין לחזור

רס שאלה ראובן נפטר והניח בן ואלמנה וקרקע ועמדה האלמנה וקנתה קרקע ממה שהיה לה אצל אביה והוא בסמוך לקרקע ראובן בעלה ונפטר הבן ועמדו היורשים ואמרו שזה הקרקע שקנתה האלמנה לא קנתה אותו אלא ממה הניח אצלה ראובן בעלה יורנו רבינו היאך הדין

תשובה רואין אם נפלה ירושה מבית אביה כמו שטענה הרי הקרקע בחזקתה ואין עליה שבועת אלמנה משום ששטרי הלקיחה כתובים על שמה וכן אמר אחד נון האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו השטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי עליו להביא ראיה. ואמר רב הונא לא שנו שאין חלוקים בעיסתן אבל חלוקין בעיסתן אימר מעיסתן קמץ וכו' מוכח מכאן שמי שיש לו צד כגון העיס' או עסק אחר' או אומנותו או ירושה שיכול הוא לומר שלי הוא והויא טענתו טענה וכן זו האשה אם יש לה עדים שנפלה לה ירושה מאביה הרי הקרקע בחזקתה ואין עליה אלא שביעת אלמנה כשתתבע כתובתה ואם אין לה עדים הרי הקרקע בחזקת הממון

רסא שאלה ראובן נשא אשה ונכתב מהשוה והנדונייא דהנעלית ליה לראובן כך וכך זהובים הן מוחזקים על חצר ראובן בתורת משכונה ולאחר כן לוה ראובן משמעון בשטר ולאחר כן משכנו ראובן ולאה אותה חצר שנכתבה עליה הנדוניא ליהודה ונפטר ראובן והניח קרקעות והיה מן הדין שתגבה לאה תחלה מן הקרקעות משום שכתובתה קודמת וכשבקשו השמאין לשום אותה חצר על לאה ולהפחית ממנה דמי משכונה שיש עליה ליהודה ויתכן השאר ללאה משמעון אין מן הדין אלא ישומו השמאין כל החצר ללאה והיא תתן ליהודה דמי המשכונה משלה משום שהיא משכונה החצר עם בעלה ליהודה יורנו רבינו היאך הדין

תשובה עמדנו על שאלה זו וראינו שהדין עם שמעון שישומו החצר כולה על לאה והיא תפרע משלה דמי המשכונה משום שלאה קודמת לשעבוד ואין לשמעון מנכסי ראובן כלום עד שתגבה לאה כל עה שיש לה ושטר המשכונה הוא חוב עליה ועל בעלה ושטר שמעון קודם לשטר יהודה הילכך לאחר שתטול לאה כל מה שיש לה ורואין אם נשתייר מנכסי ראובן כלום גובה מהן שמעון כל מה שיש ואם נשתייר אחר שיגבה שמעון גובה ממנו יהודה חצי דמי המשכונה וגובה חצי הנשאר מלאה מפני שנשתתפה בה עם ראובן בעלה על תי מה מכתוב בתלמוד ארץ ישראל