רי"ף נב

מקום אלא במקומן וראובן זה אם חשד את שמעון שהביאו עמו יש לו להחרים עליו וילך למקום הפיקדון אם לא ימצא כלים באותה שעה יתחייב שמעון לשלם לפי שראובן אומר לו אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ויכול למימר ליה אנת מהימנת לי בשבועה הוא לא מהימן לי בשבועה

ריח שאלה אלמנה שבאת לגבות כתובתה מנכסי בעל ובקשו היורשי' ליתן לה קרקע בשומא והקרקע פחותה וביותר שאין עושה פירות דבכדי מה שמוציאין בעבודתה ואין מוציאין ליקח לה כלל היש מן הדין אם לאו

תשובה אם קרקע זה כמו שהזכרתם אין זה קרקע אלא ארץ גזירה היא שמין אותה לה שהזכוכית שהזכירו רבותינו ז"ל אינו אלא שמוציא פירות ונהנין בו וימי הזכרה שהזכרתם הם שלשים יום כמו שכתוב שום היתומים

ריט שאלה אלמנה שעשתה פשרה על היתומים עם בעלי חובות שלא היו מתחייבים היתומים להם כלום וכן הוציאה בבנין חצרות שלהם בנין שלא היה צריך ואמר זה שעשיתי משום פירות נכסי שהנחתי ליתומים ביותר וכך היאך הדין ביניהם

תשובה רואים אם מחילה זו שמחל בפירות נכסי' ליתומי' קודמ' לבנין ולעשיו' פשרו' חייב' היא ליתן להם כל מה שהפסידה ממונם שאותם פירות שמחלה להם כבד מחלה ורצתה במחילה קודם לכן והרי עכשיו לא רצה למחול לה ממה שהפסידה ממונה אבל הפסד זה שהפסידה קודם למחילת בפירות נכסיה יש לה לעשות חשבון ולגבות זה מזה שיכולה היא שתאמר להם לא מחלתי בפירות נכסי אלא אותו הפסד שהפסדתי ממונם

רך שאלה אלמנה יש לה נכסים ומטלטלין ולא רצתה לישבע עכשיו ולא ליטול כתובתה יש לה ליטול מאותו ממון ומטלטלין ידועים לה או היתומים מעכבין עליה ובן מה שהצניע בית דין אצלה אין לה ליטול ממנו כלום כדי שתגבה ממנו כתובתה אם היה בהן כלום ממונה יש ליטול אותו ממון שלא על דעת ב"ד או לא

תשובה כל מה שהיה ידוע שהוא מנכסיה נוטלתו שלא בשבועה אבל כל מה שהצניע ב"ד אצלה אין לה טול ממנה כלום שלא על דעת ב"ד

רכא שאלה ראובן תבע שמעון בתביעות ובקש להזמינו לדין ואמר שמעון לא אזדמן עמך כי אם בדיני האומות לפי שיש בידי שטרות כתובות בערכאות של עכו"ם אבל אין בידי שטר ולא שובר כתוב בידי ישראל

תשובה אסור לבר ישראל להזדמן אצל שופטי דעכ"ום ואפילו היה הדין שוה עם דיני ישראל משום שאמר הבכוב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ואמרו רבותינו ז"ל לפניהם ולא לפני עכ"ום ואמרו עוד אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אסור להזדקק להם ומי שהוזקק להם שדיני ישראל צריך לנדותו

רכב שאלה על עדים שהעידו על אשה שלא ראו אותה ולא היו יודעין אותה שלא כדין עשו מאין העד רשאי להעיד על אשה אא"כ יודעה או מודיעה מי שיודעה ע"פ מה שאמר ואשתמודענהו ואפילו מפי קרוב או מפי אשה אלא שרואים אם העידו העדי' הללו בפני ב"ד או חתמו בשטר על דעת שהיא בעצמה נערמה אין שומעין להן עכשיו כשהן אומרים לא הכרנו ולא העדנו אלא על דעת בעלה משום דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואם קודם שיעדו בפני ב"ד או יחתמו אמרו לא הכרנו אותה אלא סמכנו על שתיקתה ועל מה שאמר לנו בעלה שאשתו היתה שומעין להם ועושין על פיהם ויש להחרים סתם באם כל אשה שקנו ממנה במכירת חצר זו וכופרת ואם התובע מתברר לו שהיא בעצמה היתה תשבע לו שבועת היסת

רכג שאלה ראובן היה שוכן במזרח צרפת הוא ואשתו ובניו רחוק מספרד ימים רבי' והניח אשתו ובניו במקומם ונרצה בארץ ספרד לשוט בקהלות ועבר במדינה אחת ודרש ברבים וכשראו אותו חמשה מחשובי העד' פייסו ממנו שיביא ובניו לאותה מדינה וישכון עמהם והיה מסרב ראובן זה משום שהיתה אשתו במקום רחוק והוסיפו לפייסו כמה פעמים עד שנתרצה והתנו עמו בקנין גמור שיתנו לו אלו החמש' כ"ד זהובים מורכאטייא בכל שנה ושנה עד שלש שנים ויקראו לפניו בהלכה ובמשנ' ובמקרא ובפירוש הסדרי' ובמה שירצו בקנין ובכתב ובעדים וגם ראובן התנה עמהם בקנין שיבא לחג הסוכות עם אשתו ובניו ולא הגיע הזמן שקבע להם עד שבא ושמחו בו ומהם שאמרו נתחיל במשנה ומהם שאמרו נתחיל בתלמוד עד שהסכימו כולם בהסכמה אחת והתחילו במסכת ברכות ויקראו בו ד' ימים בשבוע ויום חמישי במקרא ויום ששי בפירוש הסדר ואח"כ נתרעם יששכר אחד מהם על חבירו וא"ל איני יכול להבין בעומק ההלכה ואיני רוצה בכך לא שתאמר להם שלשה שורו' של תלמוד ותחזיר ותאמ' להם שלשה שורות ממשנה אמרו חביריו אין אנו רוצים בכך על כן עמד יששכר ואמר א"כ איני רוצה לקרות ולא ליתן שכר ענה ראובן ואמר יש שטר בידי בקנין ובעדים אין לי אלא לקיים מה שבשטרי ומה שהתניתי עמכם

תשובה עייננו בשאלה זו ועמדנו על כל תנאים שיש בה וראינו שהם חזקים וקיימי' וחובה עליהם להשלים כל התנאים שהתנו על עצמם ויששכר שחזר בו ואינו רוצ' לקיים תנאו שהתנה בכלל חביריו לא טיב עשה וחייב הוא לראובן לתת לו כל מה שפסק על עצמו מן השכירות ואם רצה ליישב וללמוד ע"פי התנאי שהתנה מוטב ואם לאו אין על ראובן כלום שהר' לא עכב ואע"ג דתנן השוכר את האומנים והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת ה"מ היכא דלא התחילו במלאכ' אבל אם התחילו במלאכה אין ב"הב יכול לחזור בו כדתניא בד"א כשלא הלכו