רי"ף נא

קונה על דעת שתתקשט אשתו בהם ואם הוצרך יתפרנס מהם משא"כ בבגדים שהן כלים ונפסדים ואין דעתו עליהן הילכך ב"ח גובה מכלי זהב ובדולח אא"כ התנו עליו בשעת הקדושין שיכניסם לה אין לב"ח לגבות מהן ע"פ מה שאמר ההלכה ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום דבר משלו אם רצה הבעל למכור לא ימכור ואם היו לו קרקעות לקוחות משלו ב"ח גובה מהן ואין עליה לעכב לפי שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים שאם נתארמלה או נתגרשה ואין לה מה שתגבה כתובתה תטרוף אותן קרקעות ואם קנו מידה תחילה שמחלה שעבודה להם ואחר כך קנו מיד בעלה אין לה לטרוף מהן וכל מה שימכור הבעל מנכסי אשתו או מנכסיו המשועבדי' לאשתו צריך שיקנו מאשתו תחלה שלא תאמר נחת רוח עשיתי לבעלי

רי שאלה מה הפרש יש בין שדה שהכניס לה שום משלו ובין שדה שיחד לה לכתובתה

תשובה יש ביניהם הפרש ששדה שהכניס לה שום משלו הוא שאמר בה ולא עוד אלא אם הכניס לה שום דבר משלו אם רצה למכור לא ימכור ומה שייחד לה בכתובתה דין קרקעות שמעמיד לה להגבות כתובתה מהן

ריא שאלה מי שהיה לו בן ונפלו לו לבן נכסים בירושה וחשש האב שמא יפסידם הבן וימכור אותם בזול ופייס את בנו עד שנתנם לו במתנ' על מנת שיחזירם כל ימי חייו ולא יתנם במתנה ולא יוריש לזולתו קיימים תנאים אלו או לא

תשובה כל התנאים שבעולם הן נכנסים תחת כל תנאי שבממון וקיים תנאו הילכך כולם קיימין

ריב שאלה על מה שכתוב במסכת ראש השנה בפרק א' וים אומרים אף לשכירו' בתים דתנאי המשכיר בית לחבירו לשנה מונה שנים עשר חדש מיום ליום וכו' היאך נפסקה ההלכה בשכירות בתים בניסן או בתשרי בדי שנדע הדין זה אם אמד לשנה זו

תשובה הלכה כת"ק שאמר לשנה זו כיון שהגיע יום א' בתשרי עלתה לו שנה

ריג שאלה מי שמעיד בעדות והוא לא ראה אלא אמר נתברר לי בביאור שיש לכם לפ' אצל פלוני כך וכך וכיון שחקר אותו ב"ד על אותו עדות אמר לא ראיתי. אלא נתברר לי בבירור ודאי סומכין עליו או לא

תשובה אין סומכין עליו על עדותו כלום כיון שחוקרין אותו ולא אמר מעידים על עצמי אלא נתברר לי אין עדותו עדות:

ריד שאלה ראובן ממדינת מאלאקה נשא אשה במדינת שבילייא וכשכנסה פייס ממנה להוליכה למדינתו למאלאקה לפי שאין לו פרנסה בשבילייא ומיאנה לילך עמו כלל והוא אומר א"א שלא תלכי עמי שאיני יכול להתפרנס בכאן

תשובה יש עליה מן הדין שתלך עמו ואם לא תלך עמו תהיה מורדת ואין לה כלום וכן אמרו שלש ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל וכו ואמר התוס' בד"א בזמן שהיה מיהודה וארש אשה מיהודה או מגליל וארש אשה מגליל אבל וכו' כופין אותה לצאת שעל מנת כן נשאה

רטו שאלה ראובן הוציא שטר בב' עדים והעידו ב' על א' מעידיו שהעידו על ראובן שמכר חצירו במדינת מבילייא וראובן היה באותו זמן במדינת ואלינסייא והמלוה אומר שטרי זה קיים שמעשה זה שאירע לעד האחד לא אירע אלא שהעיד לו ואינו פסול למפרע אלא להבא אמר לו אילו היה שנפסל מחמת עבירה היה אומר שאינו נפסל אלא להבא אבל עד זה אינו נפסל אלא משום סכלותו חלא ידע בקריאת השטר ואינו יודע לא במקרא ולא במשנה הילכך פסול הוא מעיקרו ושאל ב"ד את העד וא"ל היאך העדת על ראובן שמכר חצירו בניסן ביום פ' בשבילי"א וראובן היה בניסן באותו יום במדינת באלינסיא מהלך כמה ימים א"ל לפי שראיתי העד הראשון שהיה חכם וסמכתי עליו ועוד שגיסו של ראובן זה שאמר לי חתום שאלמלא היה מצוי בכאן היה מעיד עלי בכך עדות זו שהעיד קודם לכן נכונה היא לא

תשובה מי שאמר שזה העד פסול מעיקרו יפה אמר ואין סומכין על אותו עדות וכיוצא בו אמרו וי"א פסול לעדות הילכך אין עדותן קיימת

רטז שאלה ראובן נשא אשה מכמה שנים ונדלדלת סחורה באותה מדינה ולא הספיק למקצת פרנסתו והוא אמר לה לילך למקום אחר עמו או צאי שלא בכתובתה האיך הדין

תשובה אם מוציא אותה מעיר גדולה לגדולה או מקטנה לקטנה או מכרך לכרך שמנהגותיהם שוות ואין בדרך סכנה בדין הוא שתלך עמו ואם לא תלך תצא שלא בכתובה

ריז שאלה ראובן ושמעון היו בטולטילה והפקיד ראובן אצל שמעון ספר חומש בדרך והלך לו ראובן למדינה אחרת ונתגלגל השמד בטולטולה וברח ממנ' שמעון והפקיד אותו חומש אצל א' מקרוביו של ראובן ואמר לו כשיבא ראובן תנהו לו ובא שמעון למדינת גיאן ולאחר י"ב חדש נתוועד עם ראובן ושאל אותו ראובן על עסק הספר וא"ל אצל פלוני קרובך הפקדתי אותו א"ל ראובן כבר שאלתי לאותו קרוב ואמר לי להד"מ והחרמתי בבית הכנסת ולא מצאתי לו ראיה כלל הילכך תן לי הספר שהפקדתי אצלך ושמעון אומר לא הפקדתו אצלי על מנת שאוליכנו ממקום למקום אלא כבר הפקדתי לך

תשובה זה שטען שלא הפקדתו אצלי על מנת להוליכו עמי אלא הרי הוא במקום שהפקדתו אצלי טענה יפה ברורה היא וכן אמר ההלכה מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא ניתנו ליתבע בכל