רי"ף מט

העדים החתומים שנעשה כש"ע בבית דין ולא יתכן לחזור במה שקבלו וכתבו על פיהם מקבלי עדות ואי זה הפרש יש עדי קבלה לעידי קיום השטר

תשובה אם יהיו אותן מקבלי עדות בקיאים בדקדוק עדות ומבינים בחקירת עדים יפה יפה סומכין עליהן ועל הכתב ואין חוששין לעדים ואם לאו אין סומכין עליהן ולא בכיתבתן אלא סומכים על העדים

רב שאלה אם יבא לפני ב"ד שטר שיש בו נאמנות ועדי השטר אין מצויין וכבר נודע מנהג המקום שהסופרי' כותבים נאמנות על דרך שופרא אף אם לא נתפרש זה בעת הקנין ואם נסמוך מל המנהג ונבטל נאמנות ואע"פ שנתקיים השטר בחותמיו ויהיה יד בעל השטר על התחתונ' ואם א"ל לוה אשתב' לי אישתבע ליה או באמר הואיל ואין עדי השטר מצויין שנשאל אותם אם נתפרש הנאמנות בעת הקנין וטען המלוה שניכר הנאמנות ונשאר השטר בחזקתו ועל הלוה להביא ראיה או לא

תשובה העדים אין רשאים לכתוב נאמנות בשטר אא"כ נטלו רשות מאותו שמעידין עליו ואם א"ל האמנתיו על עצמי כבתרי' כותבי' ואותן שכותבי' נאמנו' ואין שואלי' ללוה אין סומכין על זה הנאמנות אלא בודקין על אותה עדות אם נתברר בפירוש סומכין עליה וא"ל תבטל

רג שאלה אם נכתב שטר במדינה ולא נודע מנהג המדינה בזכירת פירוש הנאמנות אם היא נכתבת בפירוש על עיקר או על דרך שופרא דשטרא ובקש הלוה זמן לחפש בו על מנהג המדינה בדרך הנאמנות ויחפש הדבר אם ינתן לו או לא

תשובה אם יבא שטר נאמנות על זו הדרך ולא נודע מנהג המקום אין צריך לעכב השטר עד שיתברר הדבר ואם יהיה מנהגכם להעיד עדות פקר כי מי שהעד בנאמנות ולא נזכרה בפירוש עדותו בטלה

רד שאלה לפתר לן בריי' זו ת"ר העוש' שדהו אפותיקי לאחרי' ושטפ' נהר גובה משאר נכסי' אפותיקו זו אם היא מפורשת בשטר כגון שיהא כחוב לא יהא לך פרעון אלא מזו א"ד סתם הוא ולא כתוב בו לא יהא לך פרעון אלא מזו ואם סתם הוא מה הפרש יש בין זו למשכונה דבמשכונה חשיב ולכך גובה משאר נכסים ועוד היכא דכתוב ביה ל"י ל"פ אלא מזו ואפילו מבני חרי רוצה לומר א"ד ממשעבדי לא גבי וא"כ דאפי' מבכי חרי לא גבי ב"ן מקרקעי בין מטלטלי מה הפרש בין זו לשדה מתנה ואנו רואין מדיוקא דלישנא בתרא דלישנא כזיכוי לא בעיא אלא לישנא דעביד בעיא יפרש לנו רבינו כל השאלות פירוש אורוור ויפרש לנו הא דרש"בג דאמר אחרי זאת הברייתא כתובת אשה אינה גובה משאר נכסים שאין דרכה של אשה לחזור על בתי דינין. ופי' הירושל' המפורש בזה המקום מפרק אלמנה לכהן גדול ואם יש חילוק בין רשב"ג וחכמים בבריית' ואם הירושה כאפותיקי סתם ושטפה נהר גובה משאר נכסי' בדלא אמר ליה לא יהיה ל"פ אלא מזו

תשובה העוש' שדהו אפותיקי ושטפ' נהר גובה משאר נכסי בדלא א"ל ל"י ל"ט אלא מזו הוא אבל אם פירש לו לא יהא לך פירעון אלא מזו אינה גובה משאר נכסים אע"פ ששטפה נהר לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין ומה ששאלת א"כ מה הפרש יש בין אפותיקי זו ובין שדה שנתנה לו במתנה בודאי אתה ר"ל מאחר ששדה אפותיקי אין לו עליה אחריות ושדה מתנה אין לו עליה אחריות מה הפרש יש בין זו לזו וא"כ אתה רוצה לשאול הו' יודע דודאי מאחר שהתנה על עצמו בכך אין ביניהם שום הפרש דליכא אחריו' לא על זו ולא על זו ומה שאמרת היכא דכתיב ביה ל"י פירעון אלא מזו אין לו בה אלא שעבוד לאו הכי היא אלא גופה של קרקעים יש לו אבל אין לו פירותיה עד הזמן שהתנו ביניהם הלא תראה שאילו היה רוצה הלוה לסלק שעבודה משעבוד זה שדה לשדה אחרת במקומה דלא אפשר ליה למעבד וכן ש"מ דשדה זו גופה קנייה לו וכן אמרי' התם הא דמסיק ביה זוזי כשיעור ארעא ושבחה כלו' יהא גובה אותה בעל חובם כולה ויתן המוכר ללוקח ואמרינן התם הניחא ל'מד וכו' עד הכא במאי עסקינן דא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזו נתברר לך מזו שהיא קנוייה לו. ומה ששאלת על זו דרשב"ג שאין דרכה של אשה לחזור על בתי דינין לאו בהיכא דא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזו דוקא והיכא דכתוב זכיה כך לא אמרינן עלה גובה משאר נכסים אלא באפותיקי סתם דוקא ולדעת רשב"ג אע"פ שהוא סתם אינו יכול לוקח לסלק ממנה ולומר לה הנחתי לך מקום לגבות ממנו לפי שאין דרכה של אפה לחזור על בתי דינין לכך אין לה לחזור על לוקח אחר. וכן הירושה אינה כאפותיקי שכתב בו לא יהא לך פירעון אלא מזו אלא באפותיקי סתם ואם מכרה לוה מכורה היא כל זמן שלא יבא הב"ח כדי שיוציאנה מיד הלוקח ועלה אמרינן אם ומכרה לוה מכורה היא והלוקח יחוש לעצמו דיש לדעת דכיון שיגיע זמן ב"ח ולא ימצא ממה שיהא גובה מוציאין מידו ולכך לא יקח אותה אלא שיהא יודע אבל לוה עמה יפייס לבעל חוב ורש"בא אומר דין זה נדון ראשון שאמר תחלה הוא ואפילו מת בעלה של אשה והיה לה אפותיקי סתם בכתובה אינה חוזרת על לוקח אחרון שאין דרכה של אשה לחזור על בתי דינין הוי כשמכרן לשעה אינן קיימין כלום בזמן שאינו מוכר אלא לזמן ידוע אבל אם מכר לחלוטין אינה מכור וכתב נמי אחד מן המחברי' הכי העוש' שדהו אפותיקי לאחרי ושטפה נהר שפיר אמר רבי יוחנן אינו גובה משאר נכסים ואוקמנא כגון דאמר ליה לא יהא לך פירעון אלא מזו התם הוא דאינן גובה משאר נכסים של לוה אבל אפותיקי סתם כגון משכונה גובה

רה שאלה מי שהוציא שט"ח על חבירו מקויים וטע' הלו' שיש לו ראיי' כגון עדים או מודעא לפסול בהם עדי השטר ואמר כי אין עדים מצויין ובקש שיתאחר הדין