רי"ף מ

כמו שכתוב במשנה השביחו גדולים השבח לאמצע לפי שלא נתנו בשעת הלקיחה כי לעצמם לקחו אותה ואם חצר זו שקנו אותה בחמשים זהובים לא קנו אותה אלא לאחר שחלקו הממון ולקחו החמשים זהובים שהם חלקו של קטן וקנו בהם חצר הרי כולה שלו על פי מה שאמרו שהיו אפוטרופוס עליו כגון יתומים שסמכו אצל בעל הבית אין להם בשכירו' באותה חצר כלום כדין כל האפוטרופסין שאין להם כלום באפוטרופוסו' והמטלטלין אם יש עדים במה שטוען הקטן עושים על פיהם ואם לאו נשבעים השני אחים שבועת התורה כדין כל האפוטרופוסין ויגלגל עליהם כל מה שירצה וכן הדין יצחק ב"י אלפאס

קסב שאלה ראובן לוה שלשה זהובים משמעון שידור עמו בחצירו ששה חדשים וכשהגיע הזמן שכן שמעון עוד בחצר ולא תבע השלשה זהובים מראובן ולאחר שנה תבע השלשה זהובים מראובן אמר לו ראובן תן לי שכירות שנה שדרת עמי בחצירי וקח השאר

תשובה הששה חדשים שישב בחצר בתורת משכונה יתן נכייתא כפי מנהג המקום ולא יתן שכירות (מה שישב לאחר כן יתן שכירות גמור לפי שלא התנה עמו בשעת נתינת הממון שכל זמן שתמשך משכונה זו בידו ידור עמו בחצר ואם לא נתן לו זהובים בתורת משכונה אלא אמר לו הלויני ששים זהובי' ואתן לך בית שתדור בו ששה חדשים בלא שכירות זו היא ריבית קצוצה ויתן שכירות כל מה שישב בחצר מן הדין

קסג תשובה עייננו בשאלה זו וראינו כל העדות הן כלם שוות ומחזיקות את ההקדש לבית הכנסת אבל מה שהזכרתם כי אלו העדים ו מבני העדות וכולן יש להם הנאה בעדותן זו העדות פסולה כמו שכתבו בני העיר שנגנב ספר תורה שלהן אין דנין אותו בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואתם לכם עיקר שתסמוכו עליו כי כל מקום שמעידים עדים רואין אם ישיג אותה בעדותם הנאה או הפסד כגון אם נפלה בית הכנסת זו אם יצא עליהן בבניינה כלום אין עדותן עדות וראיה לדבר מה שכתבו אין דנין אותה בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואמאי ליסלקו (בי תרי) מיניה ולידייני ופרקינן שאני ספר תורה דלשמיעה קאי ולא מצי לסלוקי נפשייהו

קסד שאלה חזן שהעידו עליו שני עדים כי הוא נשבע לשקר והעידו שנים כי עשה תשובה ומזדהר בשב עתו

תשובה רואים אם אלו העדים מוזהרין שאין נשבעין בכל עת אלא על שעה שהיא צריכה לשבועה וכשנשבעין אין נשבעים לשקר עדותן עדות הילכך חוקרים אותם מתי שמעו חזן שנשבע לשקר אם קודם זמן (ההוא) עשה תשובה הרי תשובה (גמורה) והוא כשר ואם לאחר שעשה תשובה שמעו הרי זה פסול לעדות ואם אלו העדים אינם מוזהרים בשבועה אלא נשבעים לשקר אין עדותן עדות

קסה שאלה ראובן הלך בשיורא של ישמעאלים ויצאו עליה לסטים והרגו מקצת השייר' ואסרו מקצתה וברחו מקצתה ויש מהם שאומרים ראובן נהרג (ויש מהם שאומרים ראובן נהרג) ויש מהם שאומרים כי נאסר עד שבא ישמעאלי א ואמר ראיתיו הרוג במקום פלוני והלכו למקום א' שנים עשר ימים ומצאוהו שם הדוג ולא הכירו בו והניחו אותו ונקבר והניח אשה ובן ג שנים ולאחר כן עמדו בני אחיותיו של ראובן והרגו חנוך בנו ונקבר ואמרו אלו האחיות לאחיו תנו לנו ירושת אחינו אמר להן כי ראובן אחיכם עדיין קיים הוא והוא במאסר ועוד כשנהרג בנו חנוך והובא הרוג אל ביתו נכנסו עמו אנשים הרבה בחצירו ולקחו מה שמצאו שם ונאבדה כתובתי היאך הדין

תשובה דעו כל מה שאמרו רבותינו ז"ל בעכ"ום מסיח לפי תומו שמשיאין אשה על פיו אינו נאמן אלא להתרת עגונה בלבד משום דאקילו בה רבנן ואמרו אשה דייקא ומינסב' ואמרו למה מתוך חומר שהחמר' עליה בסיפא והוא שמצא מזה וכו' הקלת עליה בתחלת' להנשא על פי עד אחד אבל היורשין אין יורדין לכתחל' על פי א' ובזאת אמרו מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה ואין לה מן הדין ליטול כתובתה כשתנשא אלא מדרך כתובתה והוא מספר כתובתה נלמוד שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי ולולי כן לא היה מן הדין ליטול כתובתה עד שתתברר מיתתו בשני עדים ואם כן הוא תשאר האנשים על ותתפרנס מהם כמו שהיתה מתפרנסת בחיי בעלה וכשיהיה ברורה מיתתו אודיע אתכם בעיקר הנכסים הדין. יצחק בר יעקב אלפאסי

קסו שאלה ראובן קנה שפחה אדומית ומצאה נאמנת והגונה והיו נכנסים לביתו אנשים מן האדומיים לסחורה ובקשה שפחה זו להתייחד עמהן שהיו קרוביה ומנע אותה ראובן וכשראתה כן אמרה הניחני להתייחד עמהם או עם אחד מהם ויהיה לי כבעל או מכור אותי וראובן ואשתו יש להם צער אם ימכרו אותה יודיענו רבינו אם יש לו להניחה להתייחד עמהם וכן אם נדתה מטמאה ואיך יהיו מוזהרין ממנה

תשובה אם השפחה התנה עם רבה בשעת קנייתה שלא תוציאנה מנימוסיה לדת משה וישראל יש לו מן הדין שתשהא עמו ואין עליו למונעה להתייחד עם העכ"ום וזולתם אבל יש למונעה מן היהודים כי השפחות חשובות אצלנו כבהמות שאנו מוזהרים בהם ובהם אמרו רבותינו ז"ל שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור וצריך שלא תגע ביין ולא תאמין אותה בכשר ואם לא התנה עמו בשעת קנייתה בכלום אינו רשאי להשהותה אצלו אלא אם נתיחדה וכן הנדות שלהם ששאלתם אין צריך