רי"ף כד

היסת עצמה שנתבע מחוייב בה אם שתהפך השבועה את שכנגדו ויפרע הדין עמו וכל שכן חרם סתם שאמר אפרע ואחרים בפניך שהדין עמו וכן אנו עושים מעשים בכל יום יצחק ב"י אלפאס

עט שאלה ראובן הלוה ממון לשמעון בשטר ונפטר ראובן ואחר כך נפטר שמעון והניח בן ואחרם כך נפטר בן ראובן והניח בן ועמד בן זה שהוא נכדו של ראובן ותבע בן שמעון בשטר היש לו מי הדין לגבותו או לא

תשובה אין לנכדו של ראובן לגבו' כלום בשטר זה על פי שאמרו רבותינו ז"ל וכן היתומי' מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה שלא פקדנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו זה פרוע וכיון שמת בן ראובן ולא נשבע שבועה וזה שנתחייב אין לבנו מן הדין שישבע ויגבה מפני שאינו יודע על מה שישבע ובזה אומרים אין אדם מוריש שבועה אבל יש לו להחרים סתם כל מי שיודע שהוא מתחייב לו משטר זה כלום ושישנו עדיין אצל אביו ואינו מודה

פ שאלה ראובן היה סוחר עם שמעון ורגיל אצלו במקח וממכר והפקיד אצלו פקדון ולזמן תבע פקדונו אמר לו שמעון לא נתתי לי אלא בתורת משכון ממה שהיה לי אצלך והוציא עליו שטר שהלוה סך ידוע אמר לו ראובן לא הלויתני משטר זה כלום אלא כך וכך וכתבת השטר על דעת שתשלם לי הכל לא השלמת ושמעון אומר כל השטר נתתי לך וחייבוהו הברורים שבועת התורה שנתן לו כל מה שבשטר ונשבע וכיון שנשבע מכר את המשכון שלא על דעת בית דין בחצי דמים שהיה שוה בשעת שנתנו אצלו וראובן טוען שבשעת שנתנו אצלו מכרו ליום שני משבועתו העידו עדים עליו שנחשד על השבועה תבטל שבועה זו שנשבע או לא

תשובה יפה דנו ברורים אלו אלא מכיון שהעידו עליו שהוא חשוד על השבועה איננו נפטר באותה שבועה אלא אם רצה בעל דינו ואין שטרו מועיל כלום והפוך שבועה מן התובע לנתבע לא מצינו לו ראיה מדברי רבותינו ע ואם כן רואין אותה תביעה כאילו ה"א על פה ויעלה תובע על מה שיש לו על הנתבע בחשבון ויפחות ממנו כל מה שנטל ממנו אם נשתייר ממנו כלום והודה בו הנתבע הוה ליה מודה מקצת הטענה וישבע הנתבע שבועת התורה שלא נשתייר אצלו כלים ויפטר כדין כל תביעה באינה בשטר ודמי המשכון כמו הרי הן של נתבע ששמעון זה החשוד אינו נאמן שבתורת משכון היה לו אצלו לפי שאינו יכול לישבע הילכך מחשבין בהן את התובע ממה שהיה לו אצלו

פא שאלה מי שהוחזק כפרן כגון שאמר לא היו דברים מעולם וכיון שנתחייב שבועה חזר מעצמו ואמר פרעתיך נדון בו דין מי שהוחזק כפרן ולא ישבע או דילמא לא יהיה מוחזק כפרן עד שיכחישו אותו העדים אבל אם הכחיש אותו בעצמו לא ואם יש הפרש בין מי שאמר לא היו דברים מעולם בין מי שאמר אין לך בידי כלום לענין הוחזק כפרן או לא משום שחזר ואמר פרעתיך יכול לומר אין כפרנות שזה שאמרתי לך אין לך בידי כלו' לא באתי לומר אלא פרעתיך

תשובה דין מי שהוחזק כפרן אינו עד שיכחישו אותו עדים וזהו שאמר רבי יוחנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתיך הוחזק כפרן לאותו ממון לא בא לומר לך אין לך בידי ממש אלא לא היו דברים מעול' תדע שהרי מדברו דבר זה להא דרבי שבתאי בריה דרבי מרינוס שיש בה לא היו דברים מעולם ואמר כי הא דרבי שבתאי בריה דרבי מרינוס כתב אצטלא דמלתא בכתובה לכלתיה לסוף אמר לה לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמר' דודאי כתב הרי מכל פרעתיה אמר' ליה הרי הוחזקת כפרן לאותה אצטלה ללמדך שאינו כפרן עד שיאמר לא היו דברים מעולם וכן אם הודה מעצמו אינו כפרן עד שיכחישו אותו עדים

פב שאלה שראיתי לרבינו האיי גאון ז"ל בספר שבועות כי מי שהוחזק כפרן ישבע שכנגדו שבועה כעין דאורייתא ויטול ולאחר מצאתי תשובה שחזר בו ממה שכתב בספר שבועות וא"ל אין עליו אלא שבועת היסת

תשובה מה שראית לרבינו האיי גאון ז"ל בספר שבועות ובתשובות הוא טעות סופר שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ומי שאומר לא פרעתי כאילו אין על שכנגדו לא שבועה דאורייתא ולא שבועה דרבנן ואין עליו אלא חרם סתם בלבד והוא הדין למי שאמר מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים והשאר איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם ואין על התובע שבועה לא כעין דאורייתא ולא כען דרבנן ולא בהיסת אלא חרם סתם בשם מי שנטל ממני מה שאין לו אצלי

פג שאלה מי שהוציא שטר על חבירו וטען הנתבע שפרעו ולא אמר התובע ישבע לי בודאי כיון דאיהו לא טעין אנן לא טענינן ליה וזה הדבר ברור אצלי מיהו נסתפק לי אם לא אמר הנתבע לתובע אשתבע לי אלא אמר לבית דינו מה התובע זה מחוייב לי היש מן הדין לומר לו מתחייב הוא לך שבועה או לא

תשובה מלוה שהוציא שטר חוב על חבירו ואמר לו הלוה פרעתיך אין אמר לו כלום אלא פרע לו ואם אמר לו אשתבע לי משתבע ליה אבל אם לא אמר לו אשתבע לי אלא שאמר לבית דין מה מחוייב לי אין אומרים לכתחלה מחוייב הוא לך שבועה אלא אומר לו מה אתה רוצה שיתחייב לך אם אמר רוצה אני שישבע לי ישבע לו: