רי"ף כג

העלו אותו בחשבון מחוייבין שבועת שמא שעדיין לא חלקו הכל ומכל מקום אין על ראובן שבועת שמא לפי שאינו מודה לשמעון שנשתייר לו אצלו כלום ואם ראובן זה חייבוהו בית דין שבועה משום שכפר בשותפות ולאחר כן הודה שלא כדין חייבו כי לא היה מוחזק כפרן אלא אילו טען שמעון ואמר כי שותפי ראובן יש ביני ובינו שותפות ואם רצה לחלוק עמו ולפרד ממנו ולהשביעו וראובן כופר ואומר מעולם לא הייתי שותפך ואחר כך באו עדים שהיה שותפו ויחזור ראובן ויודה ויאמר כי הייתי שותפו לו וכבר חלקתי עמו היינו אומרים לו אם לא נשתתפת עמו מה חלקת עמו כענין שאמר' כל האומר לא לויתי באומר לא פרעתי דמי ומעשה זה אינו כן כי במה שהעידו עליו שהיה מתעסק עמו בחנות אחר כן העידו עליו שנתפרש ממנו וישב בחנות אחרת ונתברר שהיו שותפין ולא נתברר אם חלקו או לא כי יתכן שיהיו שניהם בשני חנויות שותפין ואם כן הוא הרי הוא בעצמו כפר בשותפות והוא בעצמו הודה בה ואין עדים כאן והעדים שהעידו שנתעסק בסחורה שלא בפני שמעון אינה כאילו העידו שהן שותפין. ודעתנו אין נוטה כדין זה שיהיו שואלים את שמעון על זה השטר שטען שנשאר לו על ראובן אם הוא בא בטענת בריא והוא דבר קצוב אצלו ישבע ראובן עליו שבועת היסת ויפטר ויגלגל עליו אם לא הלך עמו באמונה באותה שותפות ומה ששאלת על דברי רב יוסף בר מניומי על מה הוא חוזר על משנתנו ואלו נשבעין שלא בטענה כלומר אין מתחייבין שבועת שמא אלא אם תהיה הטענה שתי כסף ושכנגדו כופר ואמר לא הלכתי בכל אלה עמו אלא באומונה ולא נטלתי ואפילו שתי כסף אבל אם התובע אינו טוען אלא פחות משתי כסף אין על הנתבע שבועת שמא על כפירה זאת זו היא דעתנו ויש אומרים כי דברי רב יוסף בר מניומי אין חוזרין על כסף האחרת מן המשנה שהוא נתגלגלה עליו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל ואינו פירוש יפה. ופי' תשלים כמו ששאלתי איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן על האי דאמר במשנה מגלגלין עליו את הכל שבועה דאורייתא מגלגלין עליו את הכל אפילו שבועה דרבנן אין מגלגלין בה או דילמא אין ביניהם הפרש ואמר תא שמע לוה הימנו ערב שביעית דאתאי שביעית ואפיקתיה לשבועה הא בשאר שני שבוע מגלגלין ופירוש כי הלוהו לממון ערב שביעית והודה לו במקצת וכפר לו במקצת ונתחייב לו שבועה ואתאי שביעית ואפיקתי ועדיין לא נשבע ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס ונתחייב לו שבועה על טענת שמא אין מגלגלין בה אותה שבועה של מלוה שבטלה בשביעית שהרי הפקעה שביעית לגמרי טעמא דאפקעתה שביעית הא איכא בשאר שני שבועי מגלגלין כגון דהוה ליה אפוטרופוס ולא השביעו וחלק ולבסוף נעשה שותף או אריס ונתחייב לו שבועה מגלגלין עליו אותה בבועה ראשונה שכבר בטלה בפני עצמה והרי שבועת שותף או אריס על שמא מדרבנן הוא ומגלגלין שבועה אחרת ושמעון מינה שמגלגלין עליו בדרבנן ודחינן לא תימא הא שאר שני שבועין מגלגלין הא נעשה לו שותף או ארים מגלגלין ערב שביעית ומוצאי שביעית לוה הימנו ונתחייב לו שבועה דאורייתא מגלגלין עליו שבועת שמא של שותפות דלא אפקעתה שבועה דלא שבועה בר מלוה הוא ואמרינן בהדיא קתני ולמה לי לאתוי' מכללא אלא לאו שמע מינה מגלגלין בדרבנן שמע מינה. וראינו מי שמפרש בה פירוש אחר והוא אינו נכון. והכי גרסינן איבעיא להו מהו לגלגל מדרבנן תא שמע לוה הימנו ערב שביעית וכו' ובעל זה הפירוש עלה בדעתו כי שבועת שמא דאורייתא ואינו כן שאין לנו שבועה מן התורה אלא שבועת השומרין ומודה מקצת הטענה ושבועה בעד אחד וכל שבועה שבמשנה מדרבנן הן חוץ מאלו אלא שטכסיסי כולן טכסיסי שבועת התורה הן לא לקט' חפצה בידיה דנשבע ועוד כל דעת ששבועת המלוה מדרבנן וזה אינו כן שאין לנו שבועת מלוה מדרבנן אלא שבועת היסת ואינה בברייתא ולא במשנה ולא בדברי אחד מן התנאים תדע שכך אמר המשנה מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום פטור ולא חייבו שבועת היסת אלא בתלמוד. ואיתמר נמי הילך מנה שאני חייב לך הן הן שלוחיו הן הן עדיו והאידנא דתקון רבנן שבועת היסת ללמדך שאין שבועת היסת אלא דין התלמוד ואילך וזה ראיה לפירושנו ומה שאמר רב הונה לכל מגלגלין חוץ משכיר וכו' היא כמו שכתב רבינו האיי בסדר שבועות והוא שאמר כבר התירו רבותינו ז"ל להקל בדיינין בשבועת שמא על השכיר וכיוצא בו ללמדם הטענות כדי לפטרם ממנה

עח שאלה ראובן מכר לשמעון פרקמטי' ונפלה מחלוקת ביניהם ראובן אומר לא מכרתי אלא בעשר זהובים ושמעון אמר שלא קנאה אלא בתשעה וחייב בית דין לשמעון שבועת היסת ועמד שמעון והפך שבועה זו על ראובן אמר לו ראובן איני נשבע תן לי תשעה כמו שאתה אומר ואחרים סתם כל מי שקנה ממני בעשרה שיודה אמר לו אני תן לך עשרה ואתן חרם סתם כל מי שנטל ממני יותר אמר לו איני רוצה שתחרים בפני יורנו רבינו היאך הדין

תשובה עייננו בשאלה וראינו כי מי שמחייב שמעון שבועת היסת שלא כדין עשה שכיון שטענו ראובן בעשרה והוא מודה בתשעה הוה ליה מודה מקצת הטענה ואין כאן הפוך שבועה כלל אלא שאני נותן לך עיקר הדין שתסמוך עליו בכל השבועות חוץ משבועת התורה שכל מי שאומר אפרע ולא אשבע בין שהיתה שבועת היסת בין שהיה חרם סתם ושכנגדו אומר אני אשבע או אחרים בפניך ולא אטול כלום אין שומעין לו אלא הדין עם מי שאמר אפרע ולא אשבע הלא תראה כי שבועת