רי"ף כ

ספק אבד ספק לא אבד ומשום הכי אינו דומה לדין זה ואפילו אמר היורש לנתבע אני החזרתי לך את המשכון אפי הכי השטר בטל אלא שמתחייב הנתבע שבועת היסת שלא הגיע המשכון לידו ונפטר

ס שאלה על ראובן שקנה שתי שפחות משמעון ונתן לו מקצת הדמים ומשכן לו אצלו השפחה האחת במקצת וברחה אותה הממשכנת

תשובה אין מתחייב אותה הממשכנת אצלו כלום כמו שמתחייב כל שומר שכר משום שאמרו אלו דברים שאין נשבעין עליהם וכו' עד שומר שכר אינו משלם

סא שאלה מי שנתחייב שבועה שהוא נשבע ונוטל כגון אותן הנזכרים במשנה ושכנגדו אין לו כלום מה שישלם ונתחייב שבועה שאין לו כלום מי מהם ישבע תחלה אם אמרנו ישבע הנתבע שאין לו כלום עדיין אינו מתחייב עד שישבע חבירו ואם אמרנו ישבע התובע תחלה אין מתחייב שבועה עד שיהא ממונו מזומן

תשובה אין אחד מהם נשבע משום הענין שהזכרת אלא אם רצה התובע ישבע אם יתן הנתבע כולם מוטב ואם לאו ישבע שאין לו כלום לפרוע בחובו: ק

סב שאלה אשה שמת בעלה ואמרו לה תשבעי וטול כתובתיך ולא רצתה ואמרו לה היש לך לזון אלא כדי כתובתיך השבעי וטול כתובתיך והיא אומרת איני נשבעת עכשיו כלל

תשובה אין להשביעה כל זמן שאינה רוצה שיכולה לומר קודם שתשלים לזון בכדי כתובתה שמא תמות ולא תשבע ועוד שזה שאמר שאין לה לזון אלא כדי כתיבתה ממכירת קרקעות אבל אם יש פירות נכסים הרי היא נזונת והולכת כל זמן שהיא רוצה

סג שאלה היש ליתומים להשביע האלמנה על מה שנשאה ונתנה בחיי בעלה בבית אם מת בעלה ולא השביעה או לא

תשובה דבר זה חלוקה היא בין בעלי הוראה שמהם שאומרים הלכה כסתם משנה המושיב אשתו חנונית או שמינה אפיטרופא הרי זה משביעה כל זמן שירצה ומה' שפסק' הלכה כרבי שמעון דאמר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעים אותה אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעים אותה ועל דעת רבי שמעון יש ליורשים להשביע אותה על כך לאחר גביית כתובתה ולא קודם גביית כתובתה. ודעתנו נטה שהלכה כסתם משנה שאם מתה ולא השביעה נתגלה דעתו שמחלה לה משום כן אמרו הלכה מקבר בעלה לבית אביה ולא נעשית אפוטרופא היורשין משביעין אותה ואם נעשית אפוטרופא יורשין משביעין אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה על שעבר משום שבעלה כבר מחלה לה ומשו' כן לא השביעה ולא צוה להשביעה

סד שאלה אשה תבעה כתובתה ואחר כך שתקה ואמר תנו לי מזוני שאיני רוצה לישבע והיורש אומר השבעי וטול

תשובה אם תבעה כתובתה בבית דין אין לה מזונות הלכך תשבע ותטול כתובה ואם לא תבעה כתובתה בבית דין אלא מן היורשין בלבד יש לה מזונות מן הקרקע עד כדי כתובתה ומן הפירות כל זמן שתרצה

סה שאלה מי שהיה עליו חוב והודה שיש לו עמון אלא שאין רוצה להגבותו אלא קרקע היש לו מן הדין כן לפי מה שאמר רבינו בהלכות בההוא דזבין תורא מחבריה וכו' עד ולישקול תורא בזוזי וכו' ונראה לנו משום שאין בעל חוב גובה בחובו פרקמטיא לא עד שישבע הלוה שאין לו ממון

תשובה אין לו להגבותו קרקע כלל אלא כופין אותו ומגבהו ממון וכבר פירשנו את הדבר בהלכות שלנו בההוא דזבן תורא ומה שנראה לכם שבעל חוב אינו גובה פרקמטיא בחובו עד שישבע הלוה שאין לו ממון יש מי שהורה כן אלא אין דעתנו נוטה בכך שיהא אדם נדון בשני דינים שישבע ויפרע אלא אם רצה התובע להחרים סתם למי שיש לו ממון וכופר אין מונעין אותו ושלום מא"ה וממני יצחק ב"י אלפאס

סו שאלה מי שנתחייב לחבירו שבועה ואמר טול שבועתך או פטור אותי מתביעתך וחבירו אומר איני רוצה להשביעך עכשיו וגם לא אפטור אותך הדין עם מי

תשובה הדין עם התובע שיכול לומר אמתין אותך ולא אשביע עליך אולי תחזור למוטב או שכחת ותזכור או יבואו לי עדים ואמצא ראיה עליך

סז שאלה על ראובן שיש לו אשה וילד קטן משנה וחצי ונשבע שילך מארצו ויקח אשה בארץ אחרת ואחר כך נתחרט לפי שהוא עני ביותר והוא עובד בכל יום ולא ישיג מזונותיו ואם יעבור מנגד אשתו ובניו אפילו שמונה ימים לא יוכלו לחיות וכל שכן אם יעבור החדש היאך הדין

תשובה זה האיש שנשבע אם כן הוא עני כמו שהזכרתם אין א הדין שישא אשה אחרת במקום אחר כמו שכתבו רבותינו ז"ל נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר ליה למיקם בסיפוקייהו ואם כן שבועתו שבועת שוא כי הוא אינו יכול לפרנס אשה אחרת כל שכן שתים הילכך מלקין אותו על השבועה ושוהא עם אשתו

סח שאלה ראובן נשא אשה וכתב לה בכתובה חצר ומת ולא הניח לדינה זו בן והיורשים אומר' אין לך מן חצר זו עד שתשבע שבועת אלמנה וכן אחת חנות שבא עד אחד שיש לו השליש והעד השני לא נתברר לו כמה חלקים יש לו לראובן והנתבע מודה מן החנות ברחבה וחצי היאך הדין

תשובה מה שנכתב לה בכתובתה מן הקרקע נוטל אותו בלא שבועה הילכך ליורשין אין להם כלום בו וכן החנות יש מן הדין שישבע הנתבע שבועה שאין לו בה אלא מה שהודה בו לפי שהתובע תבע שליש החנות ופירותיו וכיון