רי"ף יח

תשובה אין להם להשביעה לא על טענת בריא ולא על טענת שמא וזהו מחלוקת חנן ובני כהנים גדולים אלא שתשבע לבסוף ותגבה כתובתה

מח שאלה מי שגרש את אשתו ותבעתו בכתובתה ואמר לה פרעתיך אי נמי אמר לה אתפשוך צררה קודם גירושין יש לו להשביעה על כך

תשובה טענת זו שטוען דאתפשה צררה לכתובתה קודם גירושין אינה טענה לפי שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים וכן אמר הקובע זמן לחבירו וכו' ולואי שיפרע בזמנה אלא נותן לה כתובתה ויחרים סתם מי שגבה ממנו בכתובה זו כלום שלא כדין שיודה אבל אם טען עליה פרעתיך לאחר גירושין טענה יפה שאפשר שפרעה הילכך תשבע ותטול כדין מי שיש בידו שטר וטען חברו שפרעו

מט שאלה אלמנה שאבדה שטר כתובתה ותבעה לגבות מן היורשין מכיון שאמרו לא ניתנה כתובה לגבות מחיים בודאי שלא גבתה כלום מחיים אבל אבדה שטר כתובה או דילמא מכיון דאפשר דאתפשה צררה מחלה כתובתה לבעלה ואין לה כלום עד שתביא ראיה או ישבעו לה היתומים ויפטרו כדין מלוה על פה

תשובה אלמנה שאין לה שטר כתובה אין לה כתובה שאפשר שמחלה לבעלה או תפשה צררה וקרעה כתובתה אבל ישבעו היתומים שאין לה אצלם כלום ויפטרו

נ שאלה אלמנה שתבעה מזונות מן היתומים ואמרה ששטר כתובתה אבדה יש לה מזונות או דילמא מכיון שאמרו רבותינו ז"ל אלמנה שמחלה כתובתה אין לה מזונות נאמר אפשר שמחלה כתובתה ואין לה מזונות

תשובה אלמנה שאין לה כתובה אין לה מזונות שכיון שאין לה לגבות אין לה מזונות ואם טענו היורשין עליה שכבר גבתה כתובתה והיא אין עמה כתובה אלא שטוענ' כתובתה מופקדת היא אין נותנין לה מזונות עד שמוציא שטר כתובה לפי שאין אומרים נכסים בחזקת למנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה אלא בשטר כתובה יוצא מתחת ידה אבל כשאין שטר יוצא מתחת ידה הרי הנכסים בחזקת היתומים

נא שאלה אם האלמנה תובעת מזונות וטוען היתו' על האלמנה שמחלה כתובתה לבעלה ואין לה מזונות ושטר כתובתה תחת ידה יש לו להשביעה שבועת היסת ואחר כך יתן לה מזונות או אינה נשבעת אלא לבסוף

תשובה כיון שנתחייב לה היתו' במזונות אין לו להשביעה אפילו בסתם אלא לבסוף לפי שחרם סתם אין פוטרה מידי שבועה ועל כן אין מן הדין להחרים עליה

נב שאלה מי שנפטר והניח אלמנה ויש לו יורש ואינו מצוי במדינה ותבעה האלמנה מזונות מנכסי בעלה ויש בידה אומנות שמספקת כדי מזונותיה אם יט מן הדין שנאמר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך משום ממעשה ידיה ליורשים או לא ואם אמרה תנו לי מזונות ולכשיבא היורש יתבע ממני מעשה ידי מהו שיתנו לה מזונות או דילמא מכיון שאין היורש מצוי טוענין לו

תשובה שאלה זו הוזכרה בתלמוד וחלקו בה רב ושמואל רב אמר פוסקין מזונות לאשת איש ושמואל אמר אין פוסקין והלכה כרב ולא חלקו רב ושמואל אלא כשלא שמעו בו שמת הבעל פוסקין מזונות לדברי רב ואין חוששן שמא יאמר לה היורש צאי מעשה ידיך למזונותיך תדע שפסקה ההלכה שפוסקין מזונות לאשה ואין חוששין לצאי מעשה ידיך ואם בא היורש ומצא אצלה כלום ממעשה ידיה נוטלן אבל לחשוב עמה על מה שעבר וכן דין הבעל כשיבא אם מצא אצלה ממעשה ידיה היה נוטלן שדין הבעל ודין היורש אחד הוא שכשם שאמרו מעשה ידי האשה לבעלה כך אמרו אלמנה נזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם

נג שאלה מי שמת והניח אלמנה ולא נמצא לו יורש תגבה כתובתה בלא שבועה משום שאין שם יורש או דילמא בית דין משביעין אותם וכן מי שנפטר ויש עליו שטר חוב ואין לו יורש והבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה יגבה זה בלא שבועה משום שאין שם יורש או לא ומה שנשתייר מן הנכסים לאחר פריעת בעל חוב וכתובת אשתו מה תהא עליהן וכן כל מה שאמר' יהא מונח עד שיבא אליהו

תשובה אין בכל ישראל שאין לו יורש אלא הגר שכן אמר' נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב גמירי דלא כלי שבטא ואם כן הוא אין נותנין ממנו לבעל חוב ולא לאלמנה אלא בשבועה כמ"ש הנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה ומה שישתייר מן הנכסים יפקידנו בית דין אצל נאמן ויכתוב שמו של ב"ד עד שיבא יורש ואם לאו יהא מונח עד שיבא אליהו ויודיע מי הוא היורש וזהו הטעם בכל מה שאומרים יהא מונח עד שיבא אליהו

נד שאלה מי שטבע בים או במים שאין להם סוף והניח אלמנה ויורשים אם תבעה האלמנה כתובתה מיורשים שאר נכסים היש מן הדין להגבותה כלום או דילמא ישארו הנכסים עד שיתברר מיתתו ואם בא עד אחד או עכו"ם אחד מסיח לפי תומו יש להגבותן על פיהן או נאמ' שאינו מועיל עד אחד או עכו"ם אחד מסיח לפי תומו אלא להתר אשתו אבל לירד לנכסיו עד שיתברר בשני עדים

תשובה דעו כי מי שטבע במים שאין להם סוף אין אשתו נתרת עד שיבא מי שיאמר אני ראיתיו בשעה שהשליכו הים ליבשה והכרתי בו ואם אמר ראיתיו שנפל לים או שנתברר לו שמת אבל לא ראיתיו מת אין אשתו נתרת ואע"פ כן אין עד אחד מועיל אלא להתרת