רי"ף יז

תשובה כך הוא דינו במקח ובממכר שאינה מודעא לעולם עד שיתברר האונס של מודעא ואם אין אונס אין מודעא וכן אם בטל האונס המודעא אינה נתבטלת עד שיבטלנה בלא אונס שההודאה באונס אינו הודאה כמו שאמר אם לאו דאודי הוה ממטי ליה ולשמריה לשחוור שהיא בית הסהר אבל דין המתנה והגט אינו כן אלא המודעא קיימת כמתנה ובגט ואפילו בשלא באונס שהטעם בדבר משום גלוי דעתא דנותן מתנה והבעל כיון שנתגלה דעתו שאינו רוצה להשלים אותה בהכי סגיא ואם חזר ובטל אותה מודעא הרי היא נתבטלת אלא שהמודעא דמתנה אינה נתבטלת באונס כדין מקח וממכר אבל מודעא דגט נתבטלת באונס ושלא באונס ובלבד שיהיו הגירושין בדיני ישראל אבל אם היו בדיני אומות העולם אינו גט אפילו לא מסר מודעא כמו שאמר גט מעושה בישר כשר ובעכ"ום פסול והטעם במודעא בגט שהיא בטלה באונס משום שהוא חייב לגרש ואם לא גרש כופין אותו וכן נמי אם מסר מודעא כופין אותו לבטלה

מב שאלה היאך יתכן לאשה שמחל' כתובתה לבעלה והיא יושבת תחתיו והרי אמר אסור לאדם להשהות את אשתו בלא כתובה ואם רצה בעלה לחדש לה כתובה אחרת כותב אחרת מזמן ראשון או דילמא מכיון שיש בדבר הפסד על הלקוחות אינו כותבה מזמן ראשון משום דפקע ליה שעבודא קמייתא כדאמר רבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו. והיאך הדין בכתובה דמרכסא שלא נמחלה כשמחדש אותה מזמן ראשון הוא מחדש או מזמן שני

תשובה כך דעתנו נוטה שזו המוחלת כתובתה שדברו בה רבותינו ז"ל אינה ביושב תחתיו אלא כשמת או לאחר מיתה מוחלת ליורשיו אבל אם מחלה כשהיה תחתיו יש לה להשאיר לעצמה עיקר כתובה שלא תאסר על בעלה שהלכה כרבי מאיר דאמר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות ואם מחלה כשהיא תחתיו כותב לה אחרת מאותו זמן אבל לא מזמן ראשון שכבר נמחל שעבודו ומה ששאלת על כתובתה דמרכסא סא יש עדים שמעידים עליה ועל זמנה ועל כל מה שהיה כתוב בה כותבין אותה כמה שהיתה מן זמן הראשון ואם לא היו יודעים אותה ולא זמנה כותבין כתובה דמרכסא ומי שרוצה לכתוב כתוב למוחל' כותב הכי איך פלונית אנתתי כתבתי לה כתובה בשעת הנישואין ועכשיו מחלה אותה לי ולפי שאמרו רבותינו ז"ל אסור לו לאדם שישהא את אשתי בלא כתובה הוצרכתי לכתוב לה אחרת ועכשיו הוי עלי עדים וכתבו לה שנתתי לה כך וכך ויכתוב זמנה מאותה שעה

מג שאלה היאך דין באלמנה שנשאת ולא תבעה כתובתה מן היורשין וכן גרושה שנשא ולא תבעה כתובתה מבעלה הפסידה כתובתה או לא ואם יש הפרש בכך בין נישואין ובין אירוסין

תשובה דאלמנה והגרושה כל זמן ששטר כתובה יוצא מתחת ידה לא הפסידה ובין נשאת ובין לא נשאת גובה לעולם ומה שאמרה הלכה כל זמן שלא נשאת על היתומים להביא ראיה ותטול דבר זה לא נאמר שא במזונות לפי שאין לה במזונותן שטר אבל התובעת כתובתה כל זמן שהכתובה יוצא מתחת ידה גובה לעולם

מד שאלה היאך הדין במי שנפטר והניח ממון הרבה והניח אלמנה ויורשין וכשחזרה האלמנה מקבר בעלה תפשה המטלטין של בעלה ולא רצתה להשבע ולא לגבות כתובתה היש לה לתפוש הכל והוא ממון גדול כגון מעטה דההיא דתפשה דיסקייא מליאה מעות ולא היה כח בחכמים להוציא מידה או דילמא מכיון שהממון הרבה נותנין לה ממנו בכדי מזונותיה בהרוחה יותר על מה שאפשר לה ועל מה שראוי לה ואפילו אם יהיו כל השנים הפירות ביוקר משערין לה על פי כן ונותנין השאר ליורשין ואם יש הפרש בין שעשאה אפוטרופוס ובין שלא עשאה אפוטרופוס

תשובה אפילו תפשה כל ממון שבעולם אין מוציאין מידה משום דאמרינן מנה שתפשה מטלטלין במזונותיה מה שתפשה תפשה ואמרינן נמי מעשה בכלתו של ר' שבתי שתפשה דיסקייא מליאה מעות ולא היה כח בחכמים להוציא מידה שאילו היה בדבר תקנה שמשערין לה בכדי כל מזונותיה כמו שאמרת היו החכמים עושין אותה ואין הפרש בין שעשאה אפוטרופוס ובין שלא עשאה

מה שאלה על אלמנה שתפשה מזונותיה מנכסי בעלה לזמן ארוך ואחר כך נשאת או תבעה כתובתה בבית דין שהפסידה מזונות יש מן הדין שתפסיד כל מה שתפשה או לא

תשובה כל מה שנשתייר אצלה מן המזונו' מפחיתין אותו מדמי כתובתה וגובה את השאר

מו שאלה מי שהניח ממון תחת יד היורשים ולא רצתה להשבע ולגבות כתובתה אלא רצתה לזון וחששה על אותו ממון שתחת היורשים שמא יפסידו אותו ולא ישאר לה מה שתזון יש מן הדין להוציא מתחת ידיהם ולתת אותו ביד נאמן או לא

תשובה אין מוציאין אותו מתחת יד היורשים שאין האשה נזונת ממטלטלין אלא בתקנת ישיבות אבל לא מן התלמוד ואין בתקנת הישיבות כח להוציא ממון מתחת יד היורשין אלא הרי הם סוחרים בו ומשתכרין בו וזנין אותה ואם רצתה בכן מוטב ואם לאו תטול כתובתה ושלום יצחק ב"י אלפאס

מז שאלה אם האלמנה תבע למזונתיה וטען היורש שיש תחת ידה ממון מנכסי בעלה כדי שתזון אם כח יורש זה בטענת בריא שוש לו להשביעה או יחרים סתם אם בטענת שמא או לא: