רי"ף טז

לדבר אחר אבל אם יצא מתחת יד האשה והבעל כופר בו והוא הגיע לידה מיד השליח צריך שיתקיים וראיה לדבר שאמר חדא מצרכת תרי לא אתי בעל ומערער ופסיל ליה

לה שאלה זה שאמר הגאון ז"ל שמחזיר גרושתו אין צריך שבעה ברכות אלא ברכת אירוסין אם סומכין על דבר זה או לא

תשובה איני יודע איזה גאון אמר דבר זה אך שאם צריך הוא לברכת אירוסין צריך הוא לברכת נישואין אם אינו צריך לברכת נשואין למה הוא צריך לברכת אירוסין דבר זה אינו נכון שכיון שנישואין הראשונים עקורים לגמרי הוו להו נישואין בתראי נישואין גומרים כדמעיקרא וצריך אירוסין ונישואין

לו שאלה מה הפרש בין אונס ומפתה

תשובה המפתה אם לא דצה לכנוס כופין אותו האונס אם רצה אביה ולא רצה הוא כופין אותו אבל אם עכבה בין היא בין אביה אין כופין אותה וכן אמר בין היא בין אביה יכולים לעכב היא מדכתיב ולו תהיה לאשה מדעתה ואביה לרבא מקל וחומר לאביי שלא יהא חוטא נשכר. מה ששאלת אם הוציא האונס והמפותה משום דבר אם יפסידו כתובותיהן אם לא. תשובה הממזרת אם נשאה מי שלא הכיר בה שהיא ממזרת יש לה כתובה אבל מנה מאתים אין לה ואם הכיר בה שהיא ממזרת יש לה כתובה בין מנה בין מאתים בין תוספת אם היא מפותה אבל האנוסה אין לה כתובה בין מנה בין מאתים לפי שלא תקנו לה חכמים כתובה כמו שאמר' כשתצא היא אין לה עליו כתובה ואמר' נמי מת יצא כסף קנסה בכתובתה ואמר מאי טעמא תקינו רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הא לא מצי מפיק אבל תוספת יש לה משום שהוא רוצה לכתוב לה על עצמו אבל היוצאה משום דבר שזינתה תחתיו בין מפותה בין אנוסה אין לה כלום משום שאמר בסוטה מקרעת כתובתה ויוצאה. וממה ששאלת ממה שאמר הברייתא כשהיא יוצאה אין לה עליו כלום אין לה עליו ארבעה דברים אבל כתיב יש לה או הלכה למשה מסיני אפילו כתובה אין לה ארבעה דברים אין להם זכר בכאן כי ככר נתן אותם מעיקרא משום שאמר אונס נותן מיד כשתצא אין לה כלום עליו כתובה. ופירוש הדבר אע"פ שדין אונס חמיר מן המפתה שהרי אונס נותן מיד ואם הכניסה ורצתה לצאת מתחתיו אין לה עליו כלום כלומר יוצאה בלא כתובה ולא תאמר כשתצא מעצמה בלבד אין לה כתובה אלא אפילו מת אין לה כלום שהרי יצא כסף קנסה בכתובתה על פי מה שהקדמנו דלא תקינו לה רבנן כתובה וזהו שאמר הפסוק כמוהר הבתולות הם חמשים כסף שהן זכורין באונס וזהה קנס כלו אין גובין אותו בבבל הילכך אין גובין אותו בזמן הזה אלא שים על הזקנים ועל בית דין לקנוס ולעשות סייג כפי מה שהן רואין

לז שאלה איך חייבה התורה המפתה שלשה דברים לשלא הכניס והתורה לא חייבתו אלא כשמאן אביה

תשובה התורה לא פטרתו בשמו אלא מהקנס לבדו אבל מבושת ופגם לא פטרתו והוא מה שכתוב המפתה נותן לכשלא יכנוס ובושת ופגם נותן מיד ולא פטרתו התורה מן הקנס אלא אם כנס אבל אם לא כנס בין שהיה הוא מעכב ובין שעכבה היא בין שעיכב אביה חייב הוא בקנס כמו שאמר אין לי אלא אביה היא עצמה ענין תלמוד אם מאן ימאן מכל מקום ואי כשמאנה היא או אביה והוא רוצה לכנוס נותן קנס כשמאן היא לא כל שכן שיתן קנס

לח שאלה אם הודית האנוסה והמפותה שהיא מעוברת מהאי אונס יהיה הולד אסור בקרובותו וראוי לירשו או לא

תשובה שאלה זו אינה צריכה באונס ומפתה משום שאמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה אבל מי שאינה אנוסה ומפותה אם אמר' שהוא מפלוני אינה נאמנת שהוא בנו בעצמו אבל נאמנת היא שהוא כשר וראוי לבא בקהל משום שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר נאמנת וזה שאמרו נאמנת לא אמרו אלא להכשירו אבל לירשו לא אבל יש על הבן אם הודיעתו אמו שהוא אביו שלא ישא מקרובותיו

לט שאלה היאך דין האלמנה והגרושה באונס ופיתוי

תשובה אם שאלת על נערות בתולות שנתארסו ונתגרשו ונתאלמנו מן האירוסין משנה שלימה היא דתנן נערה שנתארסה ונתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנם רבי עקיבא אומר יש וקנסה לעצמה ואמר נמי יתומה שנתארסה ונתגרשה רבי אליעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור והלכה כרבי אליעזר דקאי כרבי עקיבא. ואם שאלת על שאין נערות בתולות בודאי שאין להם דין אונס ומפתה כלל אבל יש להן על האונס והמפתה דין הבנות כדין כל המביש את חבירו

מ שאלה מי שקידש יתומה והלך למקום רחוק ושגרה שליח ליטול לה גט ובא הגט לאחר זמן כתיבתו שמונה חדשים כשיגיע גט זה לידה בפני עדי מסירה נתיר אותה להנשא לאלתר או דילמא אינה ניתרה אלא לאחר שלשה חדשים וצריך שליח זה לומר בפני נכתב ובפני נחתם או לא

תשובה מכיון שהגיע גט לידה מותרת להנשא לאלתר על פי מה שכתוב מאימתי מונין לגט רב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה נפסק ההלכה משעת הכתיבה ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם שהכל בקיאים הם היום ויודעים שצריך כתיבה לשמה. ואין הגט קיים עד שיאמר כתבו וחתמו ותנו וין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם אלא כשאין דים מצויין לקיימו אבל אם יש אינו צריך

מא שאלה לפרש דין מודעא במקח ובממכר ובמתנה ובגט: