רי"ף טו

להם בכך אינו גט זה ההפרש שבין רמיזה לקפיצה

לא שאלה על אלו התנאים שהן בגיטין כגון תנאי כפול והן קודם ללאו ומעשה קודם לתנאי ומי שאמר על מנת ומעכשיו אם צריך לאלו התנאים

תשובה דין אלו התנאים הרי הן בגיטין בפרק מי שאחזו והדין פורש עם תנאי כפול היא כמו שאומר אם תעשה אתן לך כך וכך ואם לא תעשה איני נותן לך כלום זה תנאי כפול והוא תנאי קודם למעשה ומעשה קודם לתנאי הוא אתן לך כך וכך אם תעשה כן תנאי בדבר אחד הוא כגון תנאי בני גד ובני ראובן שהתנו אם יעברו והמעשה ונתתם להם את ארץ הגלעד ותנאי ומעשה בדבר אחד הרי זה גיטך והנייר שלי כתנאי ומעשה בגט עצמו הן קודם ללאו הוא אם מתי יהא גט ואם לאו לא יהא גט ואלו תנאים כלם אין צריכים אלא בגיטין, ובקדושין שהן איסורא אבל על מנת נוהג בין באיסור' בין בממונא שכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואין צריכים עמו לכל התנאים האלו

לב שאלה מי שאמר לאשתו הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד שני' עשר חדש היאך כחו יפה שיתנו לה בפני עדי מסירה וישאר תחת ידה או ימסור אותו לשליש משום שראיתי לגאון שאמר מוטב שימסור אותו לה שלא יוכל לבטלו שאם נתנו לשלי' יכול הוא לבטלו ויש לחוש נמי שאם יתנו לה תוציא אותו בתוך הזמן ויתקיים בחותמיו ותנשא בו ויהיה הולד ממזר ולכך הוצרכנו לדעת רבינו וכן אם יתננו לה בעדי מסירה התנאי לשליש או ישאר אצל הבעל מי יכתוב התנאי באחורי הגט ואם בא הבעל בתוך התנאי צריך קדושין לרווחא דמלתא או לא

תשובה זה שאמר הגאון ז"ל מוטב שימסור לה אותו הגט סמוך עליו שהוא האמת שאם אמר לה מעכשיו ומסרו לה אינו יכול לבטלו ואם מסרו לשליח יכול הוא לבטלו ותשאר עגונה ואין לחוש שמא תנשא בו בתוך הזמן דלא חציפא כולי האי ועוד שיש לה בדבר הפסד גדול שתנא מזה ומזה ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות עלאה ועל זה והולד ממזר דומיא דמה שאמר מלוה גופיה לא שביק סבר שמעי אינשי ומפסדא לי ומוטב שישאר התנאי אצל הבע' כדי לשתנש' בתוך הזמן יערער בו אבל אין רשאי לכתוב התנאי בגט עצמו ובתחתיו או באחוריו משום שאם כתבו בגט ה יא ליה לבעל זכות בגויה דגט ואם כן אין זה גט כריתות ואם בא הבעל בתוך הזמן אינו צריך קדושין לפי שלא נתגרשה ממנו שהגט בטל בבואו ואפי' ריח הגט אין בו וזהו שכתב אפילו נתנו הגט על תנאי ולא נתקיים א התנאי לא פסלה מן הכהונה

תשובה לפרט לך כל זמן שאעבור מנגד פניך וכו' ומה הפרש יש בינה ובין אם לא באתי מכאן עד כך וכך שאמרה המשנה היה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט הקשינו בתלמוד והא לא עבר שלשים ואמאי קתני הרי זה גט ופסק רב הונא ואמר מאי פניך תשמיש כלומר אם יעברו עלי שלשים יום לא אזדקק ליך יהא הגט גט וכיון שהיה הולך ובא ועברו עליה שלשים יום ולא נתייחד עמה הרי זה גט שהרי לא שמש עמה ורבי יוחנן אמר לעולם פניך ממש נמי קתני הרי זו מגורשת הרי זה גט כלומר שאע"פ שהיה הולך ובא הולך ובא כיון שלא נתייחד עמה הרי זה גט ישן ולכי מלא תלתין יומין ולא בא נעשה גט ואומר התלמוד כיון שהיה הולך ובא אע"פ שלא נתייחד ניחוש שמא פייס כלומר שמא פייסה בדברים ומחלה לו התנאי ואמרינן בשאמר לה נאמנת עלי לומר שלא פייסתי וזה שאמרת למה לא חששנו זה החשש בשאר תנאים כגון על מנת שתתני לי מאתים זוז ודאי בכאן יש שאם התנאי עליו הוא שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי ובטל הגט ונמצאת אשת איש ונפיק מניה חורבא אבל אם התנה הוא עליה שתתן לו מאתים זוז או תשמש את אביו אם פייסה אותו ומחלה לה התנאי הרי זה גט קיים ונעשי' מגורש' מאי איכפת לן בהכי דניחוש לה ומאי חורבה דנפיק ביה הילכך ליכא למיחש

לג שאלה היאך הדין על דעת מאן דתני אמתני' כל שכן אברייתא

תשובה כך הוא דינו שאם חשש לבוא למדינ' בחשאי אע"פ שאילו בא היה נראה לבני אדם כל שכן שיחוש בחשאי יבטל הגט ונמצאת שהיא אשת איש ומאן דחייש אברייתא התם הוא דחייש משום דעבדי אינשי דמפייסי בצנעה אבל אמתני' דלא עבדי אינשי דלא מפייסי למייתי בצנעה לא חייש שהרי לא בא שאילו בא היו רואין בני אדם

לד שאלה היאך בעלי התלמוד הקשו על רב חסדא זו המשנה דהאשה שאמר התקבל לי גיטי וכו ואמר המשנה לא דברה אלא בשליח בקבלה ומחלוקת רב הונא ורב חסדא בשליח להולכה היא ומחלוקת רב הונא ורב חסדא כשהגט יוצא מתחת ידי השליש או מתחת יד האשה ומה הפרט אם טען הבעל לפקדון נתתיו לשליש או אמר מזוייף בין שיצא מתחת יד השליש או מיד האשה

תשובה זה שאמרת היאך הקשו בעלי התלמוד וכו' כיון שיצא הגט מתחת יד האשה בין לשליח לקבלה ובין לשליח להולכה שזה משום ששם יוצא מידה והוא עודה שנתנו להשליח להולכה הרי זו מגורשת ואין יכול לחזור בו הילכך זה וזה שוה ועל זה הקשו עליו מהו. ומה ששאלת עלי מחלוקת רב הונא ורב חסדא אם היא כשהגט יוצא מיד האשה או מיד השליש אין אתה צריך לשאלה זו שהגט יוצא בודאי מתחת יד האשה דהא אמרי' בהדי' ומודה רב הונא דאם אמרו קמאי דידי יהביה ניהליה מהימנא מגו דאי בעיא אמרה לדידי יהביה ניהליה ואם אינו תחת האשה האיך יכולה למימר לדידי יהביה ניהליה. ומה ששאלת מה הפרש יש בטענת הבעל בפקדון וכו' יש הפרש שאם יצא מתחת יד השליש נאמן ואין צריך