רי"ף יג

תשובה ההלכה כבר נפסקה דעבדא כמטלטלי דמי הילכך אם נתן כל מטלטליו העבדים בכלל

כה שאלה לאה כתבה לאמה שטר מתנה וזהו תורפה. שרציתי ברצון נפשי שאם חס ושלום יארע בה דבר מיתה מזמן שטר זה עד סוף ארבע שנים רצופות שתזכה בכל אותה מתנה שאני מוחזקת תוך שטר כתובתי על בעלי נתתי לאמי מתנה זו על תנאי זה הנזכ' למעלה מתנה גמורה ולא שיירתי לבאים מכחי שום זכות כלל לפי שברצון נפשי נתתי מתנה זו לאחר פטירתי וכו' יורנו רבינו אם מתנה זו קיימת או לאו שמקצת בעלי הוראה אמרו שאינה קיימת לפי שלא היה כתוב בשטר מהיום או מעכשיו אלא הרי היא אסמכתא ועוד שלא מסר וקיימא לן אין אותיות נקנות אלא במסירה ובכתיבה

תשובה עייננו בשטר זה וראינו שאע"פ שכתבו מי שאינו בקי בשטרות אפילו הכי יש בו דברים שהמתנה קיימת בהן והן נתתי לאמי מתנה זה על תנאי זה הנזכר. ובסוף נמי שברצון נפשי נתתי מתנה זו לאחר פטירתי ואלו הדברים מוכיחין שהמתנה מעכשיו הוא ואין זה לשון אסמכתא ועוד שהלכה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והויא לה מתנה זו כמאן דאמר מהיום ולאחר פטירתי וזהו שאמרו אין אותוית נקנות במסירה רואין אם מתנה זו קרקע ובגדים או כלי זהב ידועים ואיתנוהו בעינייהו הרי נקנו בקנין ואין צריך כתיבה ומסירה ואם הוא מטבע או מה שאינו ברשותו צריך לכתיבה ומסירה על עיקר המוכר שטר חוב לחבירו

כו שאלה על צוואת שכיב מרע אם צריכה מעכשיו או א לא ויש בה בין לשון מתנה בין לשון ירושה למי שראוי ליורשו או לא

תשובה צוואת שכיב מרע אינה צריכה מעכשיו על פי שאמרו דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואין בה הפרש בין לשון מתנה בין לשון ירושה אלא באותו ענין שהזכירה המשנה כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה דבריו קיימין אבל בזולתי זה כבר אמרנו שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וכו'

כז שאלה כתב וזכה לזה כתב וזכה לזה רב אמר ראשון קנה ושמואל אמר לא קנה וקא דייקת מינה טעמא דלא קנה משום דזכה כמי לאחרון אבל לא זכה ולא קנה לראשון בקנין אלא בזכוי בלבד מי קאמר מודה שמואל לרב דראשון קנה או לא א"נ איכא שינוי בין זכוי מקרקעי לזכוי מטלטלי

תשובה כך נראה לנו דליכא כח בזכוי לאפוקי לצוואת מתורת שכי' מרע עד דקנו לראשון ומזכה ליה אבל זכוי בלא קנין לא

כח שאלה ראובן נשא אשה וכנסה ואחר כך הניחה עגונה בטא אשה אחר במדי' אחר' והרשתי' זאת את אחיה להביא לה גט מראובן בעלה ולקח האח הגט מראובן והביא אותו ליד אחותו ונתנו לה בפני עדי מסירה ולאחר זמן בא ראובן ובקש לחזור על אשתו זו הראשונה אמר שגט זה מזוייף הוא ואני לא צויתי לכתבו מעולם והגט יוצא מתחת ידי האש אלא שלא נתקיים בחותמיו והיא אומר שגט זה קבלתיו מיד ב' עדים ואמרו העדים שקבלנוהו מיד אחיה שהיה שליח לקבלה ומסרנו אותו לה ואחיה אומר הבעל מסרו לי על דעת שאני שליח קבלה כמו שהייתי והיה שם אחד מן התלמידים והורה שהגט בטל מכמה פנים. האחד שהרי אמר המשנה האשה שאמר התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים ועוד שהרי הגט לא נתקיים בחותמיו וכיון שאין מתברר לה ולא לעדים ממי קבלו השליח אם מיד בעלה או מיד שלוחו של בעלה אע"פ שיצא מתחת ידה בטל הוא וכ"ש שהשליח מודה שלא נעקר משליחות האשה ולא נתן לה הבעל גט אלא על דעת שהוא שליח האשה והבעל בכל זה טוען ואומר שבגט זה מזוייף הוא וכפה תלמיד זה את הבעל לכתוב גט אחר וחלק עליו תלמיד אחר ואמר אין אתה צריך לבל כך שכל גט שנמסר לאשה בעדי מסירה והוא יוצא מתחת ידה הרי הוא כשר לא שנא נתקיים בחותמיו ולא שנא הג"ע לידה מיד שלוחה ולא שנא הגיע לידה מיד שליח בעלה והביא ראיה ממה שכתב המשנה הביא גט ממדינ' הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואתמר לאלתר בפני כמה נתנו לה השליח בפני שנים ואמר אזו המשנה סתם נאמרה לא שנא שליח להולכה ולא שנא שליח לקבלה כיון שנמס' בפני עדי מסירה אין צריך שיתקיים בחותמיו וזה שאמר המשנה האשה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים אין סומכין עליה מפני שהיא חולקת על המשנה דהמביא גט שאמר שסומכין על זה השליח שאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואין צריך עם כך לשני עדים שיאמרו קבל וקרע וזה שאמר הבעל מזוייף הוא כיון שיצא הגט מתחת יד האשה אין חוששין לו. ועוד אם תאמר שגט זה בטל אתה מוציא לעז על גטין הראשונים ותלמיד זה שהורה בתחלה שהגט זה פסול השיב על כל דבריו של מכשיר ואמר שזה שאמרת שכיון שיצא הגט מתחת ידה אין אתה צריך לכלום צריך וצריך שאע"פ שיוצא מתחת ידה אם לא יתקיים בחותמיו הרי זה פסול וזה שאמרת שכבר נמסר אליה בעדי מסירה כהוגן איזו זו המסירה כהוגן שאין עדי מסירה מעלין אלא אם נתנו בפניהם לאשה או אם נתנו ליד שלוחה או מיד בעלה ליד שלוחה בפני עדי מסיר' או מיד שליח בעלה אבל עוד שלוחה לא אם אין שם עדים שיאמרו בפנינו קבל לא שנא כשהגט יוצא מתחת יד השליח לא הגיע ליד האשה בעדי מס רה ויוצא אע"פ שיתקיים בחותמיו הרי זה אינו גט וכיון ששליח מודה שלא נפקד משליחות האשה והעדים מעידים שמסרוהו לאשה מיד שלוחה איתרע שטרא דגיטא שאילו יצא מתחת ידה סתם היה קרוב לכשרות והיינו מעמידין הגט בחזקת שהגיע אליה מיד שליח בעלה אבל מכיון שהשליח מודה שלא נעקר משליחותה והעדים מעידי בכין והאשה לא נתברר והאיש אומר מזויף הוא הרי זה בטל מכמה פנים ואין לו תקנה עד שיביא השליח עדי מסירה שקיבל בפניהם כמה