חדושי הר"י מיגאש על שבועות ז:

מתני' יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים וי"הכ תולה עד שיודע לו ויביא עולה ויורד תנו רבנן וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל וגו' יש לו בענין הזה להביא שלש טומאות טומאת עבודת כוכבים ומזלות וטומאת עריות וטומאת שפיכת דמים פירוש שלא מצינו בכל עבירות שבתורה שנאמר בעושה אותן שם טומאה אלא אלו בלבד בעבודת כוכבים ומזלות הוא אומר למען טמא את מקדשי וגו' בגילוי עריות הוא אומר ולא תטמאו בהם בשפיכת דמים הוא אומר ולא תטמא את הארץ וגו' יכול זה שאמר הכתוב בשעיר הנעשה בפנים וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל על שלש טומאות הללו יהא שעיר זה מכפר כגון שהי' במזיד ולא אתרו ביה שנמצא שאינו חייב בידי אדם כלום אבל מתחייב הוא בידי שמים אי נמי כגון שעבר עליהן בשוגג ולא אתודע ליה כדי שיביא קרבן בעבודת כוכבים ומזלות ובעריות ויתחייב גלות בשפיכות דמים וכדאוקימנא לקמן יכול יהי' שעיר זה מכפר עליו וממרק ממנו העון ולא יהיה חייב כלום בידי שמים ת"ל מטומאות ולא כל טומאות לפי שלשון מטומאות מקצת הטומאות הוא משמע כלומר וכפר על הקדש ממקצת הטומאות וכיון שלא בירר איזה טומאה היא שמכפר עליה ואיזו טומאה היא שאין מכפר עליה יש לנו לומר אי זו טומאה זו שמצינו שחלק הכתוב אותה משאר הטומאות הוי אומר טומאת מקדש וקדשיו שחלק בה הכתוב להביא קרבן עולה ויורד מה שאין כן בשאר הטומאות לפי שגגתן בקרבן קבע הוא מתחייב אף טומאה זו שחלק בה הכתוב מכלל הטומאות לענין שיהא שעיר תולה טומאת מקדש וקדשיו היא. ואם תשאל והרי טומאת שפיכות דמים שחלק בה הכתוב בשגגתה שיגלה וכיון שכן אמאי לא אקשינן בגמ' ואימא טומאת שפיכת דמים דחלק שיגלה היינו טעמא דלא מקשינן הכי משום דשוגג דשפיכות דמים לאו בר קרבן הוא כלל דהא קיימא לן דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת וזדון הרוצח בהריגה הוא ולא בכרת וכיון שכן זה שגולה ואינו מביא קרבן לאו חלק הוא.

הא דאמרינן אי נמי בהנך דלאו בני גלות נינהו פי' הנך דהוו שוגג קרוב למזיד ומפורשין הן במסכת' מכות בפרק אלו הן הגולין דף ז'.