חדושי הר"י מיגאש על שבועות מט:

אמר רב כולן פטורין משבועת השומרין כלומר פטורין מקרבן שבועת השומרין וחייבין בשבועת בטוי דאי במזיד אשתבע לה חייב מכות ואי בשוגג אישתבע לה חייב בקרבן עולה ויורד ואף על גב דהאי קרא דכתיב ביה חומש ואשם הא כתיב עושק וגזל ותשומת יד או מכל אשר ישבע עליו לשקר היינו טעמא דקרי לה שבועת השומרין משום דבפקדון פתח הכתוב תחלה דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון. ושמואל אמר אף פטורין משבועת בטוי. במאי קא מפלגי וכו' פשוט הוא.

אמר רבי אמי כל שבועה שהדיינין משביעין אותה אין חייבין עליה משום שבועת בטוי שנאמר או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגומר וכריש לקיש דאמר כי משמש בארבע לשונות פירוש והוה ליה הא דאמר רחמנא כי תשבע כלומר אם תשבע דמשמע אם תשבע מעצמה.

ור"א אמר כולן פטורין משבועת השומרין וחייבין משום שבועת ביטוי פי' דקסבר דהאי דכתב רחמנא כי תשבע לאו מעצמה משמע אלא משמע בין מעצמה בין שלא מעצמה כענין דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן דמשמע בין קרבן חובה בין קרבן נדבה:

חוץ מאינו יודע מה אתה שח שבשואל ובגנבה ואבידה שבשומר שכר ושבשוכר כלומר שאין חייבין בקרבן שבועת ביטוי שהוא קרבן עולה ויורד אלא בקרבן שבועת השומרין שהרי כפרו ממון כמו שאמרנו פירוש והוא הדין נמי בשומר חנם אם טען בכולן ואחר כך הודה שאכלו שהרי גם הוא כפרו ממון והאי דלא קאמר לה רבי אלעזר חדא דכיון דקאמר שואל ושומר שכר הוא הדין נמי לשומר חנם לענין אכלו שהרי גם הוא כופר ממון הוא ועוד דכי קא מיירי רבי אלעזר בשפטר עצמו מחיוב שאינו שוה בכל השומרים הוא דקא מיירי כגון שואל שפטר עצמו באיני יודע מה אתה שח מחיוב מתה ושבורה שאינו שוה בכל השומרים והוא הדין לגניבה ואבידה וכגון שומר שכר שפטר עצמו בשבורה ומתה מחיוב גנבה ואבדה שאינו שוה בשומר חנם אבל שומר חנם שפטר עצמו בטענת גנבה ואבדה מחיוב אכלו כיון שהוא חיוב ששוה בכל השומרים לא איירי בה.

סליק פרקא וסליקא מסכתא בריך רחמנא דסייען