חדושי הר"י מיגאש על שבועות מט.

אמר רב הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר פירוש שאם יבא לגלגל עליו בשבועה שתקנו לו חכמים שישבע ויטול נמנע ואינו נשבע ונמצא מפסיד שכירותו והולך לביתו בפחי נפש ורב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר שמקילין כלומר לכל אין פותחין להן בטענה כדי לפוטרן משבועה שחייבו אותן חכמים אם הם נשבעין ולא משלמין או שתקנו להם חכמים אם הן נשבעין ונוטלין חוץ משכיר שמקילין עליו ופותחין לו בטענה כדי לפוטרו מאותה שבועה שתקנו לו חכמים ויטול שכירותו בלא שבועה והיינו דאמרינן מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח לו.

פיסקא והשביעית משמט את השבועה דייקינן בגמרא מנא הני מילי אמר רב גידל אמר רב דאמר קרא וזה דבר השמיטה שמוט וגומר אפילו דבור משמט פירוש ואף על פי שאינו חוב ממון דקרינא ביה לא יגוש אלא חוב שבועה אפילו הכי משמט דחוב שבועה נמי לא יגוש קרינא ביה דהא קא נקיט ליה ואמר קום אשתבע לי:

סליק פירקא בס"ד

פרק שמיני ארבעה שומרין

מתני' ארבעה שומרין הן וכו' אמר לשומר חנם וכו' עד זה הכלל כל המשנה מחיוב לפיטור וכו' פירוש מחומש ואשם לפי שלא חייבה תורה חומש ואשם אלא למי שהיה חייב לחבירו ממון וכפר בו ונשבע לשקר והודה אחר כך דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגומר או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ואת אשמו יביא וגומר אבל מי שהיה חייב מדרך זה וחייב עצמו מדרך אחרת או שהיה פטור מדרך זו ופטר עצמו מדרך אחרת וכל שכן אם היה פטור וחייב עצמו ונשבע לשקר והודה אינו חייב על כך חומש ואשם הילכך שומר חנם שנשבע לשקר ואחר כך הודה לעולם אינו חייב חומש ואשם אלא אם הודה שאכלו לפי שפטור על הכל ואינו חייב אלא בשאכלו.

שומר שכר שנשבע לשקר ואחר כך הודה אינו חייב חומש ואשם אלא אם טען שמת או נשבר או נשבה והודה אחר כך שנגנב או שאבד או שאכלו לפי שחייב הוא בגניבה ואבידה וכל שכן שאכלו והרי פטר עצמו במיתה ושבורה ושבויה.

שואל לעולם אינו חייב חומש ואשם אלא באיני יודע מה אתה שח בלבד לפי שחייב הוא על הכל ואינו יכול לפטור עצמו אלא באיני יודע מה אתה שח בלבד.

ואם תשאל והרי יכול לפטור עצמו במתה מחמת מלאכה ואם כן אמאי לא קתני במתניתן לענין שואל היכן שורי אמר לו מת מחמת מלאכה והוא שמת שלא מחמת מלאכה או שנשבר או שנשבה או שנגנב או שאבד משביעך אני ואמר אמן חייב כדקתני לענין איני יודע מה אתה שח.

יש להשיב דמתני' חדא מתרי אנפי נקט וכיון דקתני איני יודע מה אתה שח ממילא שמעת דהוא הדין נמי לטענת מתה מחמת מלאכה דתרוייהו פוטר עצמו בהן נינהו.

אי נמי היינו טעמא דלא קתני מתה מחמת מלאכה משום דלא איכפל תנא לאפלוגי במתה וכל שכן מתה מחמת מלאכה דלא שכיחא היא.