חדושי הר"י מיגאש על שבועות מח:

ההוא דשכיב ושבק ערבא כלומר האי מלוה דשכב לבתר דשכב לוה ושבק ערבא אתו בני מלוה קא תבעי ליה לערבא סבר רב פפא למימר האי נמי הבו דלא לוסיף עלה פירוש כלומר דהא דרב ושמואל היכא דאתו בנו מלוה ותבעי להו לבני לוה הוא אבל הכא דלא תבעי להו לבני לוה אלא לערבא הוא דתבעי תוספת היא על מימרא דרב ושמואל ולית לן לאוסופי לה דקא אמרינן הבו דלא לוסיף עלה.

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע האי ערבא לאו בתר יתמי אזיל פירוש וכיון דאי תבעי ליה אזיל ערב ותבע להו לבני לוה אין גובין בני מלוה כלל ואפילו מן הערב כרב ושמואל.

ההוא דשכיב ושבק אחא כלומר ההוא מלוה דשכיב לבתר דשכיב לוה ולא שבק בנים אלא אח סבר רמי בר חמא למימר הבו דלא לוסיף כלומר כי עבדינן כרב ושמואל היכא דשבק המלוה בנים כדקא אמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו אבל היכא דלא שבק בנים אלא אחים תוספת על הא דרב ושמואל ולא מוספינן לה דהא אמרינן דלא לוסיף עלה הילכך האח נשבע שלא פקדהו אחיו וגובה אמר ליה מה לי פקדנו אחא כלומר דברי רב ושמואל אינו על הבנים ממש אלא על היורשין בין שהיו בני' או אחין וכיון שכן לאו תוספת היא על דבריהם ממש.

מתני' ואלו נשבעין שלא בטענה וכו' פרישנא להאי מתני' בגמרא הכי ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא פירוש שכיון שאלו כגון דקתני במתני' נתבעין הן וקיימא לן שכל נתבע שמתחייב שבועה מן התורה כגון מודה במקצת ועד אחד מעידו וכדומה להן אין חייבין אותה שבועה אלא כשאומר לו התובע ברי לי שיש לי אצלך כך וכך אבל אם אינו אומר ברי לי אלא שמא אין מתחייב התובע שבועה על כך.

וקתני בהאי מתני' דהני ודאי אף על גב דתביעות התובע אותן טענת שמא היא חייבין להשבע לו כעין דאוריי'.

ודייקינן מאי שנא הני שהן נשבעין ונשבעין ולא משלמין מכל נשבעין ולא משלמין שבעולם שאין נשבעין על טענת שמא.

ומהדרינן משום דמורו פירוש כיון שהן מתעסקין בצרכי בעל הבית מורו ואמרי תורא מדיישיה אכיל לפיכך רמו רבנן שבוע עלייהו ואפי' טענת שמא.

אמר רב יוסי בר מניומי אמר רב נחמן והוא שיש ביניהם טענת שתי כסף ואוקימנא הכי והוא שיש ביניהן כפירת טענה שתי כסף כלומר והוא שחושד אותן בעל הבית בכך שתי כסף שהן כפירת טענה והן כופרים בו ואומרין לא נטלנו לך כלום.

פיסקא חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביען פירוש אינו יכול להשביען על טענת שמא אלא על טענת ברי.

איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן פירוש קיימא לן דמגלגלים בשבועה שהיא מן התורה כדגרסינן בפרק האשה נקנית דף כ"ז ע"א אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה וכו' וקא מיבעיא לן השתא מהו לגלגל בדרבנן כלומר בשבועה שאינה מן התורה אלא מדרבנן כגון אלו הנשבעין ונוטלין דקתני בהאי פרקין וכגון אלו הנשבעין שלא בטענה.

ופשטינן לה מהא דתניא לוה הימנו ערב שביעית ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף פירוש ונתחייב לו מדרבנן שבועה על טענת שמא אין מגלגלין בה פירוש אם יש ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה שהיתה לו ערב שביעית אין מגלגלין אותה בשבועה זו שנתחייב לו עכשיו מדרבנן לאחר שביעית מפני שאותה מלוה מעיקרא שהיתה לו עליו קודם שביעית כבר השמיטתו שביעית טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתיא שביעית משמטא ליה הא בשאר שני שבוע מגלגלין שמע מינה דמגלגלין ואפילו בשבועה שהיא מדרבנן ודחינן לא תימא הא בשאר שני שבוע מגלגלין אלא אימא הא נעשה לו שותף ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו ונעשית ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה ונתחייב בה שבועה מן התורה מגלגלין בה עסק אותה שותפות שהיתה ביניהם ערב שביעית משום דלא משמטא שביעית אלא חוב שהוא ודאי דקרינא ביה לא יגוש אי נמי שבועה שהיא מן התורה דכתיב וזה דבר השמיטה אפילו דבור משמיט אבל שבועה שהיא מדרבנן לא משמיט דהא לא קרינא ביה לא יגוש:

ואקשינן והא בהדיא קא תני לה וכו'.

ואסיקנא אלא שמע מינה דמגלגלין בדרבנן שמע מינה.