חדושי הר"י מיגאש על שבועות מב:

שמואל אמר מאי לקטן ליפרע מנכסי קטן ואקשינן עלה הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ופריק קמ"ל כדאביי קשישא דאמר יתומי' שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים הכין פירושה כלומר אי תנא הנך מתני' מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה ולא קתני הא הוה אמינא דוקא יתומים קטנים אבל גדולים לא להכי אצטריך הכא למיתני אבל נשבעין לקטן מכלל דההיא מתני' אחריתי בגדול קאי דאי בקטן תרתי למה לי וכו'.

הא דתנן אבל נשבעין להקדש אוקימנא בבא ליפרע מנכסי הקדש כגון מי שהקדיש נכסיו ויצא עליו שטר דמיחייב שבועה כדין הבא ליפרע מנכסי' משועבדים דמה לי משעבדי להדיוט מה לי משעבדי לגבוה ואע"ג דמקדיש הא קא מודה בההוא שטרא וקיימא לן דאין אדם עושה קנוניא על ההקדש הני מילי היכא דקא מודה כשהוא שכיב מרע משום דאין אדם חוטא ולא לו כדרב הונא דאמר שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על ההקדש אבל בריא חיישינן דילמא שטרא פריעה הוא וקנוניא הוא עושה הילכך לא שקיל מידי אלא עד דמשתבע כדין הנפרע מנכסים משועבדים.

מתני' ואילו דברים שאין נשבעין עליהן וכו' הא דקתני במתני' אין בהן תשלומי כפל ארבעה וחמשה אהקדש קאי דמשכחת בה דגניב שור או שה של הקדש וטבח ליה או זבין ליה אבל קרקעות ועבדים ושטרות ליכא למימר בהו הכי דהא תשלומי ארבעה וה' מעיקרא בשור ושה בלחוד הוא ולאו במידי אחריני והא דקתני אין בהן דמשמע בכולהו הכי קתני אין בהן תשלומי כפל בכולהו ולא תשלומי ארבעה וחמשה במאי דמשכחת לה מינייהו ואיזה זה הקדש שלא תאמר תשלומי כפל הוא דלית בהו משום דכתיב רעהו אבל ארבעה וחמשה דלא כתיב בהו רעהו אמאי לא ניחייב קמ"ל דכיון דלית בה כפל בארבעה וחמשה נמי לא מיחייב דתשלומי ד' וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וארבעה ואצטרכינן לברורי להא מילתא משום דחזינא לרבינו חננאל דאוקמה אכולהו ומסתברא דאגב שטפה הוא דכתבה.

ילפינן השתא מהאי מתני' דמאן דאימסר ליה קרקע או עבד או הקדש למנטר ופשע ולא נטריה דאיתביד או איתניס מחמת ההיא פשיעותא בין שומר חנם בין שומר שכר לא מחייב מידי לא תשלומין ולא שבוע' אבל ודאי אי אפסיד ליה בידים מיחייב כדין כל מזיק שבעולם:

והיכא דמשכן ליה אינש גבי חבריה כרמיה או בוסתניה ואיתני עליה למיקם בכל מיני פולחניה ופשע ולא פלח ליה מידי ליה כגון חפירה וזמירה אי נמי היכא דמסר ליה כרמיה בתורת אריסות למיקם בכל מיני פולחני ופשע ולא פלח ליה מסתברא לן דכי האי ודאי חיובי מחייב דעד כאן לא אמרינן דפטור אלא היכא דמטי ליה פסיד' בעלמ' או ממילא מחמת דלא נטר ליה דהיינו תורת שומר אבל היכא דמטי ליה פסידא מאמת דלא פלחיה הא ודאי כיון דתנאה הוי עליה למיפלחיה ולא פלחה כי הזיקא דבידיה דמי ומיחייב חיובי.