חדושי הר"י מיגאש על שבועות לח:
Ri Migash on Shevuos 38b (Ri Migash on Shevuot 38b) · חדושי הר"י מיגאש על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →מתני' שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה וכו' היכי משבעינן ליה אמר רב יהודה משביעין אותו בשבוע' האמורה בתורה דכתיב ואשביעך בה' אלהי השמים אמר ליה רבינא לרב אשי כמאן כרבי חנינא בר אידי דאמר בעינן שם המיוחד פי' קס"ד דהא דאמר רב יהודה משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה לענין שתהא השבועה בזכרון השם המיוחד היא דאי שבועה ממש היא שישביע אותו בשם המיוחד ואי שבועת האלה שיקלל אותו בשם המיוחד היא כענין דכתיב יתן ה' אותך לאלה וגומר וכענין דכתיב לא יאבה ה' סלוח לו וגו' ועלה קאמ' כמאן כרבי חנינא בר אידי דאמר בעינן שם המיוחד בין בשבועת השם בין בשבועת האלה ולא סגי ליה בכיבוי כדברירנן בסוף פרק שבועת העדות ומהדרינן אפילו תימא רבנן נפקא מינה לאנקוטיה חפצא בידיה כלומר הא דאמרינן בשבועה האמורה בתורה לא מיבעיא שם המיוחד אלא למינקט חפצא בידיה הוא כענין אליעזר עבד אברהם דנקט חפצא בידיה כדכתיב וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו ולהכי אמרינן משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה ולעולם סגי ליה בכנוי כרבנן.
אמר רבא האי דיינא דאשבע בה' אלהי ישראל ולא אנקטיה חפצא בידיה נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוז' והאי דקאמר דאי אשבע בה' אלהי ישראל לאו למימר' דאי אשבעיה בשבועת האלה לא בעי אנקוטיה חפצא אלא לעולם בין בשבועת האלה בין בשבועת ה' בכולהו בעי אנקוטי חפצא ואי לא אנקטי' חפצא נעש' כמי שטעה בדבר משנה וחוזר והאי דאמר רבא האי דיינא דאשבע בה' אלהי ישראל ה"ק אע"ג דאשבעיה בה' אלהי ישראל ולא אנקטיהו חפצא בידיה חוזר:
נקטינן השתא דדיינא דאשתבע בשבועת האלה שבועה היא ודאשתבע בה' אלהי ישראל נמי שבוע' היא ובכולהו צריך לאנקוטי חפצא בידו ולמיהוי מעומד כדאמרינן שבועה מעומד ולמיהוי בלשון הקדש כדאמרינן שבועת הדיינים אף היא בלשונה נאמרה אלא מיהו הני מילי בשבוע' עצמה אבל כשמסר הכפירה או הטענה להשביעו עליה לא איצטריך לסדרה בלשון הקדש אלא מסדרה בלשון חול ומוציא השבועה עליה בלשון הקדש.