חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קלו:

איתביה רבי יוחנן לריש לקיש נכסי לך ואחריך לפלוני ואחריו לפלוני מת ראשון קנה שני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון והאי כיון דאמר ליה ואחריך לפלוני אשתכח דפירות הוא דקנו ליה לראשון והגוף לשני ואי סלקא דעתך קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי יחזרו ליורשי נותן מיבעי ליה ואם תשאל אמאי אקשי ליה ליורשי נותן מיבעי ליה ולא אמר ליורשי שני מבעי ליה דהא לענין מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב למאן דסבירא י קנין האב לפירות לאו כקנין הגוף דמי קאמרינן דקנה לוקח שהוא כיורשי הבן משום דהיינו טעמא דאמרינן התם קנה לוקח משום דמהיום קאמר ליה האב לבן ולרבי יוסי נמי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הוה ליה זמנו כמהיום ואשתכח דשני שהוא הבן מהיום הוא דקני ליה לגוף הילכך כיון דאמר ריש לקיש קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ממילא נתרוקן הקנין לבן וקנה לוקח אבל הכא לענין נכסי לך ואחריך לפלוני כיון דבלשון אחריך קאמר אשתכח דשני לא קני מידי כלל אלא לאחר מיתת הראשון וה"ל הגוף בחיי ראשון מתלא תלי וקאי אם מת ראשון בחיי שני קנייה שני ואם מיית שני בחיי ראשון אשתכח דשני לא קנה כלל וכיון שכן למאן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי יחזרו נכסים ליורשי ראשון דהא קנייה ראשון לגוף ולפירות ולמאן דאמר לאו כקנין הגוף דמי ליורשי נותן דהא אכתי לא אסתלק ליה רשות נותן מינייהו והיינו דאותביה הכא רבי יוחנן לריש לקיש ואם איתא ליורשי נותן מיבעי ליה כלומר אי אמרת בשלמא קנין פירות כקנין הגוף דמי היינו דיחזרו ליורשי ראשון דהא קנייה ראשון לגוף ורשות נותן אסתלק מינייהו וכיון דאחריך לא קני מידי דהא נותן לא אקני ליה לא גוף ולא פירות אלא לאחר מיתת ראשון וכבר מיית ליה שני מקמי דליקני להו לנכסי ממילא משתיירו להו בחזקת ראשון אלא אי אמרת קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי כיון דשני לא קנה דהא אחריך קאמר ליה דמשמע דלא אקני ליה מידי לא גוף ולא פירות אלא לאחר מיתת ראשון וכבר מיית ליה מקמי דלימות ראשון ולזכי בהו בנכסי ראשון נמי הא לא קני מידי דהא אמרי' קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי הוי ליה הגוף עדיין ברשות נותן ואכתי לא אסתלק ליה מינייהו בחיי ראשון וכיון שכן יחזרו ליורשי נותן מיבעי ליה. א"ל על דא את סמיך כבר תרגמה רב הושעיא בבבל אחריך שאני כלומר כי היכי דלשון אחריך משמע דלא אקני ליה לשני לא גוף ולא פירות אלא אחר מיתת ראשון הכי נמי משמע דאקני ליה לראשון גוף ופירות ולאו משום דקנין פירות כקנין הגוף דמי אלא משום דגופא נמי אקני ליה לראשון ולא אקני ליה לשני אלא מה דמשייר ראשון ומש"ה כי מיית ראשון נמי אסתלק ליה נותן מינייהו לגמרי ומש"ה קתני מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון ולא קתני ליורשי נותן אבל בעלמא דלא אמר בלשון אחריך אלא קא מקני ליה לשני נכסיו מהיום ולאחר מיתת ראשון דקא קני ליה השני הגוף מהיום אי נמי היכא דכתב לבנו נכסיו מהיום ולאחר מיתה דקא קני ליה הבן הגוף מהיום ולא שייר לנפשיה אלא פירות בלחוד לעולם אימא לך קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי:

והתניא יחזרו ליורשי נותן. אמאי דאמרינן אחריך שאני דייק דאלמא כמילתא דפשיטא היא דהיכא דאמר, ליה אחריך קני ליה הגוף והפירות כל ימי חייו ואסתלק מינייהו רשות נותן לגמרי והתניא יחזרו נכסים ליורשי נותן אלא אחריך נמי תנאי היא אית תנא, דסבר דאפילו היכא דאמר ליה אחריך פירא בלחוד הוא דאקני ליה לראשון כל ימי חייו וקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והיינו תנא דתנא יחזרו נכסים ליורשי נותן. ואית דדייק לשון אחריך וסבר דאחריך משמע דגופא אקני ליה לראשון ואסתלק ליה נותן מינייהו לגמרי ולא אקני ליה לשני אלא מאי דמשייר ראשון והיינו תנא דתנא יחזרו נכסים ליורשי ראשון. ומאי נינהו הני תנאי דפליגי בהא מילתא רבי ורבן שמעון בן גמליאל דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי ר' פי' דסבירא ליה דאפי' בלשון אחריך פירא בלחוד הוא דאקני ליה לראשון וגופא מתלא תלי וכי מיית ראשון בחיי שני קני ליה לגוף ופירות ואי מת שני בחיי ראשון דלא קנה שני מידי יחזרו נכסיה ליורשי נותן והיכא דראשון מית ליה בחיי שני מוציא מיד הלקוחות דקנין ראשון לפירות לאו כקנין הגוף דמי. ורבי שמעון אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון בלבד. פי' דקא דייק לשון אחריך ומשמע נמי ליה דגופא נמי אקני ליה לראשון ולא אקני לשני אלא מה ששייר ראשון בלחוד. אשתכח השתא להאי סברא דר"ל דהיכא דאמר כל נכסי לפלוני מהיום ולאחר מיתת ראשון דכולי עלמא בין לרבי בין לרבן שמעון קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי כי פליגי היכא דאמר אחריך ולענין מיקנא אחריך דכולי עלמא בין לרבי בן לרבן שמעון בן גמליאל ואפילו לרבי יוחנן נהי דאחריך לא קני מידי בחיי ראשון לא גוף ולא פירות אלא גופא מתלא תלי וקאי אי מיית ראשון בחיי שני קני ליה השני הגוף והפירות ואי מיית שני בחיי ראשון לית ליה ליורש שני מידי דהא מיית ליה מקמי דליזכי ליה בנכסים כי פליגי לענין מיקנא ראשון ד' סבר כי אקני ליה נותן לראשון פירות בלחוד גופא לא אקני ליה וכיון דפירא הוא דאקני ליה ולאו גופא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי נותן ואי זבין לנכסי בחייה זביניה לאו זביני ור' שמעון בן גמליאל סבר אילו אמר מהיום דקני ליה שני הגוף מהיום ולית ליה לראשון אלא פירי בלחוד בודאי דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אלא הכא כיון דאחריך קאמר לשון אחריך משמע דגופא ופירא אקני ליה לראשון ולא אקני ליה לשני אלא מאי דמשייר ראשון וכיון שכן אי זבין להו ראשון לנכסי הוה זביניה זביני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון הכין הוא סברא דריש לקיש. אבל רבי יוחנן סבירא ליה דאפילו היכא דאמר אחריך נמי דכולי עלמא בין לרבי בן לרבן שמעון בן גמליאל פירא הוא דאקני ליה לראשון גופא לא אקני ליה ומוקים להו לפלוגתייהו בקנין פירות או כקנין הגוף דמי או לא ולענין מקנא אחריך דכולי עלמא אחריך לא קני בחיי ראשון לא גוף ולא פירות מדאמרינן לעיל ואי סלקא דעתך קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי יחזרו ליורשי נותן מיבעי ליה ולא אמרינן יחזרו ליורשי שני. דש"מ דסבירא ליה לרבי יוחנן דאפילו למאן דאמר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אחריך לא קני מידי בחיי ראשון לא גוף ולא פירות כי פליגי לענין מיקנא ראשון דר' סבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואי זבין ראשונה זביניה לאו זביני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי נותן ור' שמעון סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ואי זבין ראשון זביניה זביני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון והיינו דאמרינן לקמן מתקיף לה רב נחמן בר יצחק בשלמא רבי ורבן שמעון בהא פליגי דמר סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ומר סבר לאו כקנין הגוף דמי דסבירא ליה לרב נחמן בר יצחק כר' יוחנן דמוקים לה לפלוגתייהו דרבי ורבן שמעון בקנין פירות אי כקנין הגוף דמי אי לא ולאו לענין מיקנא אחריך דהא אמרינן דלכולי עלמא אחריך לא קני מידי בחיי ראשון לא גוף ולא פירות אלא לענין מיקנא ראשון כדאמרינן הדין הוא סברא דרב נחמן בר יצחק אליבא דר' ואליבא דרשב"ג וההיא דכתב רבינו הרב זצ"ל בהילכותיו דרב נחמן בר יצחק דמוקים לה לפלוגתייהו דרבי ורבן שמעון בקנין פירות אי כקנין הגוף דמי או לא כרב הונא סבירא ליה דאמר כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי לא דייק גבן דאם כן לרב נחמן בר יצחק הא דתניא ליורשי נותן אמאי ליורשי נותן ליורשי שני מיבעי ליה אלא לאו ש"מ מדלא קתני ליורשי שני מכלל דלכולי עלמא בין לרבי בין לרבן שמעון בן גמליאל אחריך לא קני מידי בחיי ראשון לא גוף ולא פירות וכי פליגי לענין מיקנא ראשון כדאמרינן דרבי סבר קנין ראשון לפירות לאו כקנין הגוף הוא ואי זבין זביניה לאו זביני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי נותן. ורבן שמעון סבר קנין ראשון לפירות כקנין הגוף דמי ואי זבין זביניה זביני ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון ואם תשאל לרבי יוחנן ולרב נחמן בר יצחק נהי דקסבר רבן שמעון קנין פירות כקנין הגוף דמי כי מזבין ראשון אמאי זביניה זביני ואין השני מוציא מיד הלקוחות והא תנן במתניתין מכר האב מכורין עד שימות וכי מיית אב מיהא הבן מוציא מיד הלקוחות אף על גב דקסבר רבי יוחנן קנין האב לפירות כקנין הגוף דמי הכי נמי לרבן שמעון אף על גב דקסבר קנין ראשון לפירות כקנין הגוף כי מזבין ראשון ומית אמאי אין השני מוציא מיד הלקוחות לא דמי דאילו התם מהיום ולאחר מיתה קאמר דאשתכח דגופא מקני ליה לבן מהיום ומשום הכי אף על גב דקסבר רבי יוחנן קנין האב לפירות כקנין הגוף דמי כי מיית האב מיהא הבן מוציא מיד הלקוחות אבל הכא אחריך שאני דלשון אחריך משמע דלא אקני ליה לשני מידי בחיי ראשון לא גוף ולא פירות כדאמרינן לעיל ומשום הכי כי מזבין ראשון זביניה זביני ואין השני מוציא מיד הלקוחות וכיון דאתברר לן להאי פירושא דילן דטעמא דרבן שמעון אליבא דר"ל משום דקסבר דקנין פירות כקנין הגוף הוא אלא קסבר דלשון אחריך משמע דאקני ליה לראשון גוף ופירות ולא אקני ליה לשני אלא מאי דמשייר ראשון אבל היכא דאמר מהיום ולאחר מיתת ראשון דקא קני ליה השני הגוף מהיום קא מודי רבן שמעון דקנין ראשון לפירות, לאו כקנין הגוף דמי האי דפסוק רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל איתא ואפילו לריש לקיש משום דאחריך שאני והיינו דאמרינן לענין מעשה דסבתא (לעיל דף קכ"ה ע"א) מסתבר טעמא דבני מערבא דאי קדים סבתא וזבינא זבינה זביני: