חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא יב:

חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא. פי' דכיון דזכי ליה רחמנא פי שנים כחלק א' דמי:

יבם מאי. מי אמרינן הואיל וזכי ליה רחמנא מנתא דאחוה מיתנא כחלק א' דמי כדין הבכור או דילמא לא דמי דאילו בכור משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל להאי מנתא והוה הני תרי חולקי כחלק א' אבל יבם דלאו משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל להאי מנתא אלא משמיה דאחוה. מיתנא כתרי חולקי דמיין ולא שקיל אחד מצרא אלא מעלינן ליה בדמי:

ואין חלוקתו כבכור הילכך כי אתי למפלג חזינן לי' להאי מיתנא כמאן דאיתי בחיים ופלגי ליה לארעא למנינייהו בשבח ומדה ועבדינן גורל משמא דכולהו ושקלי כל חד מינייהו היכא דנפיק ליה בגורל בין אתרמי ליה למהוי בהדי חולקא דנפשיה בין לא איתרמי ליה:

ההוא גברא דזבן ארעא אמיצרא דבי נשיא. אצל השדה שהביאה לו אשתו בנדונייתה. כגון זה כופין על מדת סדום דכיון דיהיב להו שבחא דאית בהאי חולקא על שאר חולקי מה איכפת להו:

תרתי אחד נגרא וכו' כגון זה כופין על מדת סדום. דזה נהנה וזה לא חסר הוא דאפושי אריסי לאו כלום הוא. נקטינן מהאי שמעתא דלא אמרינן כופין על מדת סדום אלא היכא דשוו חולקי להדדי וליכא בינייהו הפרש כלל אבל היכא דלא שוו חולקי להדדי ליכא למימר בהא מדת סדום דאי הוה חולקא דאמצריה עדיף מהאיך וקא בעי למשקל ביה תילתא משום שבחא דאית ביה מצי חבריה למימר אנא יהיבנא שבחא טפי ומעלינא לך כנכסי דבר מריון משום דהאי גיסא דאית ביה האי שבחא עדיף ליה מהנך תרי מילתא דיהבת לי בהאי גיסא אחרינא. ואי האי חולקא עדיף מההוא חולקא דאמצריה וקאמר ליה שקול את תילתא בהאי גיסא טבא משום שבחא דאית ביה ואשקול אנא תרי תילתא בהאי חולקא דאמצראי מצי חבריה למימר ליה תרי תילתא בהך חולקא עדיף לי מתילתא בהאי חולקא טבא. אבל וודאי אי אמר ליה שקול את האי חולקא טבא ואשקול אנא האי חולקא דאמצראי מדה כנגד מדה ולא שקילנא מינך כלל לא מצי אידך לדחויי ליה להאיך ויהבינן ליה להאי דאמצרא וכ"ש הכא דקא שקיל אמצריה כחוש ויהיב לי' לחבריה הך חולקא טבא מדה כנגד מדה ולא שקיל מיניה שבחא כלל וליכא למימר הכא האי דקא יהבית לי האי חולקא טבא בלי למשקל ביה שבחא מינאי מתנה הוא ולא ניחא לי דכתיב ושונא מתנות יחיה דכי אמרינן מתנה הוא ובמתנה לא ניחא לי במידי דלית ביה דין חלוקה וקא אמר ליה טול אתה שיעור ואני פחות דהתם ודאי כיון דקא יהיב ליה לחבריה טפי מהאי דשקיל איהו מתנה הוא ויכול למימר במתנה לא ניחא לי אבל הכא דקא יהיב מדה כנגד מדה בלי למשקל מיניה שבחא לאו מתנה הוא משום דאמר ליה האי דלא שקילנא מינך שבחא משום דהאי חולקא דשקילנא הוא אמצראי וטפי עדיף לי מהאי חולקא טבא דיהיבנא לך ולא יהיבנא לך מתנה מידי דקם ליה שבח כנגד שבח. והיכא דהוה ארעא בין ראובן לשמעון לראובן תרי חולקי ולשמעון חד חולקא ואית בה בהאי ארעא תילתא עידית ותרי תילתא בינונית והך תילתא דעידית קאי בי מצעי דכי שקיל ראובן להנך תרי תילתא בהאי גיסא או בהאי גיסא הך תילתא דעדית איהו דקא שקיל ליה כיון דמעיקרא תרי חולקי אית ליה לראובן בהאי ארעא ולשמעון חד חולקא הנך תרי חולקי דראובן כחד חולקא דמיין ושקיל ליה בהדי הדדי וילפינן ליה להאי מילתא מדאמרינן פשיטא חלק בכור וחלק פשוט בחד מצרא יהבינן ליה דכיון דזכי ליה רחמנא פי שנים כחד חולקא דמי והא ליכא למימר דבארעא דשויא להדדי קאי דאי דשויא להדדי קאי אריא חלק בכור וחלק פשוט אפילו כולי עלמא נמי דהא קיימא לן כופין על מדת סדום אלא ודאי בארעא דלא שוייא להדדי עסקינן ואפילו הכי שקיל ליה בהדי הדדי הכא נמי כיון דמעיקרא תרי חולקי אית ליה בהאי ארעא כחד חולקא דמי ושקיל ליה בהדי הדדי ולא מצי חבריה למימר ליה מעלינא לך להך תילתא כנכסי דבר מריון. אלא מיהו דוקא היכא דהוה ליה הנך תרי חולקי בחד זימנא כגון דנפלי ליה בירושה או זבנינהו בחד זימנא דומיא דחלק בכורה וחלק פשוט אבל אי זכה בהו בתרי זימני כגון דזבין והדר זבין כיון דמעיקרא תרי חולקי נינהו מצי האיך למימר ליה תלתא חולקי הוא דעבדינן להאי ארעא ומעלינן ליה כנכסי דבר מריון להך חולקא דבי מצעי והא דאמרינן נמי דאי נפלו ליה בחד זימנא דשקיל בהדי הדדי לאו דשקיל מדה כנגד מדה דאם כן הוא ודאי קא מפסיד מארי תילתא טובא דקא שקיל מנתא דיליה בינונית אבל לבתר דמשוינן ליה לארעא הוא דשקול הנך תרי תילתא בהדי הדדי דחזינן מעיקרא כמה טופיינא חזי למשקל הך פסקא דבינונית מהאי פסקא דעידית עד דשוו דמיהון להדדי ובתר הכי שקיל מרי תילתא להך חולקא דבינונית בההוא טופיינא דטפינן ליה בארעא משום דהיא כחושה ושקיל מרי תילתא לתרי תילתא דיליה נכי ההוא טופיינא דטפינן ליה למרי תילתא והכי נמי עבדינן בחלק בכורה וחלק פשוט דיהבינן ליה אחד מצרא: