חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קג.

פחות מכאן נמדדין עמה וכו'. אמר רבי יצחק טרשים שאמרו בית ארבעה קבין. פירש אבל יש בהן יותר מארבעת קבין מקום בפני עצמו הוא ואין נמדד עם השדה:

אמר רב עוקבא והוא שמובלעין בחמשה קבין. פירש כלומר והאי דאמרינן דעד ארבעת קבין נמדדין עמה והוא שמובלעין בחמשה קבין שנמצא שהן מפוזרין אבל אם הם מכונסין כאחד אפילו ארבע נמי אין נמדד עמה:

אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן והוא שמובלעין ברובה של שדה. רבי חייא חולק הוא על רב עוקבא דקאמר רב עוקבא כשמובלעין ד' קבין טרשין אלו בחמשת קבין מבית כור הנמכר אבל בפחות מיכן כמכונסין דמו. ורב האי גאון לא כתב בספ' מקח וממכר הא דרב עוקבא כלל:

בעי רב חייא בר אבא אם היו רובן של ארבעת קבין אלו במיעוטו של בית כור והמיעוט הנשאר מארבעה קבין ברובו של בית כור זה מהו כיון שכלל ארבעת קבין אלו לא נשלם אלא ברובו של בית כור זה נמדד או דילמא כיון שרובן של ד' קבין אלו מכונס הוא בתוך מיעוט של בית כור מכונס הוה ואינו נמדד תיקו:

בעי רבי ירמיה כשיר מהו פירש אם היו קבין אלו כשיר כגון זה להוספה מהו כיון שאין באצעדה ריוח כמכונס דמי או דילמא כיון ששדה מתוכה כמפוז' דמי:

כשור' מהו. פירש אם היו כולן מדובקין זה לזה, בשורה אחת שנמצאו טרשין אלו שהן צדין וארוכין מהו כיון שהן מדובקין זה בזה באורך כמכונסין דמו או דילמא כיון שהן צרין ואין להם רוחב כמפוזרין דמו שהרי יש שדה מיכן ושדה מיכן. איצטדינין מהו פירש כגון שהיו טרשין אלו מכונסין אלא שיוצאין מהן קרנות לכאן ולכאן והשדה נכנס בין אותן קרנות היוצאו' מהן ואין מפסקת ביניהן ובין העיקר כגון, זה להוספה מהו כיון שד' קבין אלו אינן נשלמין אלא באותן קרנו' היוצאין מן הגוף אילך ואילך כמפוזרין דמו שהרי יש שדה נכנסת בין אותן קרנות ומפסקת ביניהן או דילמא כיון שהן מוחזקין לגוף ואין מפסקת ביניהן ובין הגוף כמכונסין דמו. דרך עקלתון והשדה נכנסת בין העקמימות והנוסחא דרב האי ז"ל אית ליה תוספת על נוסחא דילן כחצובה מהו כגון זה להוספה וכולן ענין אחד הוא שהטרשין מדובקין זה לזה בעקמימות והשדה נכנסת באותו ריוח שבין העקמימות ואלו כולן עלו בתיקו וכיון שכן כמכונסין דמו ואין נמדדין ואיצטדינין זו שפירשתי יש לומר שהוא מלשון שור האיצטדין שהוא השור שמשסין אותו ונוגח לאחרים לפי שדרך השור כשנוגח לאחרים פושט את רגלו ונוגח בו גם זה שיוצאין מן הקרנות אילך ואילך שהוא דומה לשור שפושט את רגליו נקרא איצטדינין לפי שהן מרובין נקרא אצטדינן ויש לומר שהוא מלשון צד כלומר יש לו קרנות שיוצאין מצדיו אילך ואילך. זו הטי"ת כמו הטי"ת דויצטידו והתי"ו דישתמר ויסתבל:

בשיר מהו אם תמצי לומר כחצובה דהם נמדדין דהתם ודאי שפיר מזדרע בנתים שתי וערב כשיגיע אצל הסלע יגביה מחרשתו מעט עד שיעבור הסלע ויחזור ויחרוש אלא עשויין כאצעדה דלא מזדרע בנתים כל כך כזה. ואם תמצא לומר דהכא נמי נמדדין עמה כשורה מהו דכל כנגד השורה אינו יכול לזרוע וכל חרישות בעינן שתי וערב ומיהו על ידי הדחק יכול לזרוע ואם תמצא לומר דכשורה נמדדין עמה איצטדינין דלא מזדרע שפיר כמו שורה מהו וכן כולם אחרון לא מזדרע שפיר כראשון: