חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קב.

אימא סיפא ובודק הימנו ולהלן כ' אמה פי' שהוא כדי אורך שתי מערות וחצר ביניהם ועשרים אמה אלו שבודק אותן מתחלת מתים אלו הוא שמונה אותן לפי שיש לנו לומר שמתים אלו היו במערה הואיל ונמצא ביניהן מד' אמות ועד ח' שהוא סדר קברי ישראל והיה לפניה חצר שש ולאחר החצר מערה שניה כמו סדר קברי ישראל ולפיכך צריך לבדוק עד תשלום עשרים אמה אם לא מצא שם כלום בידוע שלא היה שם אלא מערה אחת בלבד והוא המקום שמצא בו שלשה מתים אלו אי נמי היו שתי מערות וחצר ביניהן אלא שלא נמצא לבעלים לקבור אלא במערה אחת מהן בלבד. ואם מצא אחד בסוף עשרים יש לומר ששתי מערות היו וחצר בנתיים ונזדמן לבעלים שלא יקבור במערה השנייה אלא זה המת בלבד, ודייקינן האי מתני' דשמעת מינה שאידך שתי מערות וחצר ביניהן עשרים אמה הוי מני אי רבנן דאמרי ארכה של מערה שש תמני סרי הויין שתי מערות שנים עשר וחצר שש. ואי ר"ש דאמר ארכה של מערה ח' אמות כ"ב הויין י"ו וחצר ו'. ומהדרינן לעולם רבנן וכגון דבדק באלכסונא פירש כיון שאין ידוע היכן היה אורך המערה והיכן היה הרוחב יש לומר שמא זה שבדק דילמא דרך אלכסונא נקט ולפיכך הוספנו ב' אמות שהן ב' חומשי ו' אמות (בקירוב) כדקיימא לן כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא. ואקשינן ומדהא באלכסונא הך נמי באלכסונא כלומר כמו שחששנו שמא דרך אלכסון נקיט בבדיקותיה אם כן עשרים ותרתי בעי למבדק. ומהדרינן חדא באלכסונא לא אמרי' כלומר אין לנו לחוש שנזדמן לו זה הטעות שתי פעמים: