ר"י מיגאש בבא בתרא כ

השדה עצמה הוא אבל מידי דליתיה בתוך השדה כגון דרך וכיוצא בו איכא למימר דמאן דסבירא ליה כחכמים לענין מוכר ואין צריך המוכר ליקח לו דרך הכין סבירא ליה לענין אחין שחלקו ויש להן דרך זה על זה:

אמר רב הונא אע"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות וכו' עד כרבנן פשיטא. הא קמ"ל דאי נפלי הדר שתיל להו. נקטינן השתא דלגבי שלשה אילנות אית להו קרקע בין מכר אילנות ושייר קרקע לפניו בין מכר קרקע ושייר אילנות לפניו בין למאן דאמר מוכר בעין יפה מוכר בין למ"ד מוכר בעין רעה מוכר דכי פלוג רבנן ורבי עקיבא הני מילי גבי שני אילנות משום דסתם שני אילנות לית להו זכיית קרקע הלכך מאן דיהיב להו קרקע דבעל אילנות ניהו תדע דהא אי יבשי לא הדר נטע להו אלא משום עין יפה ועין רעה הוא דומיא דבור ודות דהאי דיהבינן להו דרך משום עין יפה ועין רעה הוא ולא משום דגוף הדרך קנוי עם הבור ועם הדות תדע דהא אי משתקלי להו הנך בור ודות לא משתייר ליה דרך אבל גבי שלשה אילנות כיון דשלשה נינהו אית להו זכייה בקרקע גופיה וכאלו הקרקע גופיה זבין לשדה אילנות אי נמי שייר לנפשיה בשדייהו והוה להו כקרקע הבור עצמו דלכולי עלמא דבעל הבור והדות הוא והלכתא כרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר הלכך מכר אילנות ושייר קרקע לפניו יש לו קרקע מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע דאע"ג דבעין יפה מוכר אי לא משייר קרקע מצי אמר ליה עקור אילנך שקול וזיל:

ונקטינן נמי דהאי דאמרינן מוכר בעין יפה מוכר ומוכר בעין רעה מוכר הני מילי לשיורי המוכר זכותא בההוא מידי דזבין אי נמי למהוי ללוקח זכותא בההוא מידי דשייר המוכר לנפשיה דומיא דדרך גבי בור ודות אי נמי קרקע גבי אילנות אבל לעיולי בכלל זביני מידי דלא זבין ליה בהדיא ליכא למימר ביה מוכר בעין יפה מוכר ולא בעין רעה מוכר אלא אי מידי דחשיב באפי נפשיה היא לא עייל בכלל הנהו זבינו עד דמפרש ביה לוקח בהדיא כמו חרוב המורכב וסדן השקמה ומאי דדמי להון ואי לאו מידי דחשיב באפי נפשיה הוא כמו שאר אילנות ומאי דדמי להון עייל בכלל זביני כדפרשינן לעיל:

ד' עב ע"א פחות מכאן או יותר מכאן לא הקדיש פחות מכאן לא הקדיש משום דכיון דמקרבי גבי הדדי לא קיימי וכיון דלא קיימי לית להו בקרקע זכייה ואי אקדשינהו לא מיקדשא ארעא אמטולתייהו. ויותר מכאן נמי לא הקדיש דכיון דמרחקי לא מקדשא ארעא בהדייהו. ועלה קא מקשינן אי ס"ד רבי שמעון כרבי עקיבא ס"ל דאמר מוכר בעין יפה מוכר וכ"ש מקדיש והיכא דאקדיש קרקע ושייר שני אילנות לפניו לא שייר בקרקע ולא מידי דמקדשא בשדה בהדי קרקע דידהו משום דמקדיש בעין יפה מקדיש האי כיון דאקדשינהו לאילנות הקדיש נמי ארעא בהדייהו ואע"ג דאילנות הא מרחקי אהדדי להוו כשני אילנות דהא אמרת אפילו ב' אילנות דלית להו קרקע כי מזבין מוכר אית ליה ללוקח זכייה בההוא קרקע משום דמוכר בעין יפה מוכר:

ע"ב תורת גדיש עליו. פירשה ר"ח ז"ל:

הדרן עלך המוכר את הבית פרק חמישי דף עג ע"א איסקריא פירש העץ שתולין בו הנה הנקרא בל' ערבי א"ל צאר"י. גם אדרא והוא הנקרא בלשון ערבי א"ל קלא"ע. ואת העוגין תני רבי חייא אלו העיגונין. כלומר המעכבין אותה מלהלוך והן הנקראין מר מר"אסי. רצופין כמו שקין וכיוצא בהן. האיסכלה היא הנקראת אל אסקלי"ם והוא בית הכסא שבספינה. ע"ב עתידין ישראל ליתן עליהן את הדין. פירש כשגואלין אותן לעתיד לבא מנכין מהן מזכיותיהן:

דף עה ע"ב רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנית במשיכה ובשטר. לצדדין קתני ספינה במשיכה ואותיות בשטר:

ד' עו ע"א ספינה במשיכה היינו ת"ק אלא לאו דרב ושמואל איכא בינייהו. ודחינן לא דכולי עלמא לא ידעינן אי כרב אי כשמואל ובספינה דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי באותיות ובפלוגתא דהני תנאי דתניא אותיות נקנית במסירה דברי רבי וחכמים אומרים בין כתב ולא מסר בין מסר ולא כתב לא קנה עד שיכתוב וימסור. במאי אוקימנא לתנא קמא דר' נתן כרבי דאמר אותיות נקנית במסירה ולא בעי שטר אי רבי ספינה נמי תיקני במסירה דהא שמעינן ליה לרבי דקאמר ספינה נקנית במסירה דתניא ספינה נקנית במסירה דברי רבי וחכמים אומרים לא קנה עד שימשכנה או עד שישכור את מקומה ואמאי קתני הכא ספינה נקנית במשיכה במשיכה אין במסירה לא ופרקינן לא קשיא הא דקתני ספינה נקנית במסירה ברשות הרבים משום דמשיכה ברשות הרבים לא קניא דכי מקניא משיכה ה"מ היכא דמשך ליה לרשותיה אי נמי לחצר דאית ליה בה שותפות דחזינא ההוא דוכתא דקיימא ביה כאילו בחולקיה קיימא אבל היכא דמשך ליה לרשות הרבים לא קני משום דמשיכה ברשות הרבים לא מהניא דהא אע"ג דמשך לה נמי אכתי ברשות הרבים קיימא אבל במסירה מיהא מקניא דכיון דמסרה ניהליה כמאן דנקיט לה בידיה נמי וקניא ליה. והא דקתני ספינה נקנית במשיכה בסימטא דאית לה רשות בה לתרווייהו הלכך כי משיך לה נפקא לה מרשותא דמוכר וקמה לה ברשותא דלוקח דהוה ליה כמאן דמשכה מרשותא דמוכר לרשותא דלוקח אבל במסירה מיהא לא מקניא דכיון דסימטא אית ליה למוכר וללוקח בה רשות ההוא דוכתא דקיימא בה ספינה כולה דלא משיך לה מיניה אכתי ברשותא דמוכר קיימא והויא לה כמסירה ברשות מוכר דלא קניא ואי משיך לה מיניה לדוכתא אחריתי אע"ג דלההוא סימטא גופיה הוא דמשכה כיון דלוקח נמי הא אית ליה רשותא בההוא סימטא הוי ליה כמאן דמשכה מרשותא דמוכר לרשותא דלוקח. והא דאמרינן משיכה לא קניא ברשות הרבים לא תימא הני מילי היכא דלא נקיט לה בידיה אבל היכא דנקיט לה בידיה וקא משיך לה קני לה בההיא נקיטא לה דהויא לה כמסירה אלא אפילו נקיט לה בידיה לא קני דלא מיבעיא היכא דאמר ליה מוכר לך משוך וקני דהא ודאי במשיכה הוא דגמר לאקנויי לה ולא במסירה אלא אפילו אמר לך קני דמשמע להכי ולהכי אי נמי זיל נקוט לך וקני לה דהא ודאי במסירה הוא דאיכוון לאקנויי כיון דחזינן ליה דקא נקיט לה וקא משיך לה מימשך גלו אדעתיה דבמשיכה ניחא ליה דלקני במסירה לא ניחא ליה דלקני:

ואקשינן במאי אוקימתא להאי ברייתא דקתני ספינה נקנית במסירה ברשות הרבים אימא סיפא וחכמים אומרים לא קנה עד שימשכנה כולה ואי ברשות הרבים משיכה ברשות הרבים מי קניא והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהם:

ופרקינן מאי עד שימשכנה מרשות הרבים לסימטא אבל דכולי עלמא בין לרבי בין לרבנן משיכה ברשות הרבים לא קניא ובמסירה הוא דפליגי דרבי סבר קניא ברשות הרבים ורבנן סברי מסירה נמי לא קניא הלכך האי ספינה כיון דלאו בת הגבהה היא לא קני עד דמשיך לה מרשות הרבים לסימטא. ומתמהינן לימא אביי ורבא דאמרי מסירה קונה ברשות הרבים כרבי אמרי לה שהוא יחיד ולא כרבנן. ופריק רב אשי לעולם מסירה ברשות הרבים קונה ואפילו לרבנן ואי דאמר ליה לך חזק וקני לכולי עלמא קני במסירה