ר"י מיגאש בבא בתרא יח

דמשאיל לחבירו מקום בחצירו בדרך עראי. ובחצר השותפין בין החזיק שלש שנים בין לא החזיק בין טעין בין לא טעין אם עשה מחיצה כיון דקפדי אינשי הויא חזקה דאי לאו דאחיל לא הוה שתיק. ודוקא דהוי חזקה הוא דכל זמן שאין חולקין החצר אין יכול לעכב עליו שלא יעמיד שם בהמות ואע"ג דמרבה עליו את הדרך אבל מיהו בקרקע גופיה לא הוי חזקה אלא א"כ יש עמה טענה והיום או מחר אם יחלקו החצר יחלקו אותה בשוה. ואם לא עשה מחיצה לא הויא חזקה כלל דאהעמדה כדי לא קפדי אינשי והכי נמי דיינינן בהאי איניש דמוקים בהמות דיליה במבואות דאי קיימי שכיני דההוא מבוי וקא מעכבי עליה ואע"ג דמקמי הכין הוה מוקים להו התם כמה דלא עביד מחיצה עשרה כל אימת דבעי לעכובי מצו מעכבי עליה משום דמבואות שאינן מפולשין כחצר השותפין דמו:

ע"ב שלחן של תלמידי חכמים שני שלישי גדיל ושליש גלאי כלומר שני שלישי השלחן יהא מכוסה בככרות של לחם. ושליש גלאי כדי שתהא בו הקערה והירקות ומאי דמטי להו:

הדרן עלך חזקת הבתים דף סא ע"א מאי יציע הכא תרגימו אפתא. יש שפירשו עליה ויש שפירשו זיזין מכותל הבית ועליהן לוחין מונחין והוא כמו עליה על פתח הבית כגון אלו שקוראין להם שואר"ע. רב יוסף אמר בדקא חלילא. הוא חליל שיש בתוך הכותל כמו התא שהיה בכותל ההיכל. מאן דאמר אפתא לא מזדבנא אע"פ שהיא בנויה באויר הכותל כל שכן בדקא חלילא דלא מזדבנא שהרי אינו בנוי באויר הבית אלא בתוך הכותלים ומקום בפני עצמו הוא ויתכן לו להוציא פסחו לחוץ. ומאן דאמר בדקא חלילא לא מזדבנא אבל אפתא כיון שלאויר הבית היא בנויה מזדבנא נמי בהאי הבית. פי' כיון שמכר את הבית לא שייך באוירו כלום וזה דוקא למי שמפרש שאפתא היא עליה שעל גבי הבית:

דף סג ע"א אמר ריש לקיש זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו. למאי הלכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא. ורב פפא אמר שאם רצה לבנות עלייה על גבה בונה. והא דרב פפא הא מוקמינן לקמן דלבנות על גבה לא אצטריכא ליה דהא קיימא לן בסתמא לא קני עומקא ורומא וכי אצטריכא ליה להיכא דהויא עליה על גבה בנויה ונפלה דהדר בני לה דאי לאו האי תנאה לא הוה יכיל למיהדר ולמבני לה משום דאמר לי' לוקח נהי דההיא עליה לא מקניא כי נפלה מיהא לא שביקנא לך למהדר ולמבני לה משום דמרעא ליה לאשיתאי הלכך אנא לא בנינא ואת נמי לא בנית לה אנא לא בנינא לה דהא דיוטא העליונה לאו דידי היא ואת נמי לא בנית משום דקא מרעת לאשיתאי ומשום הכי איצטריך לאתנויי על מנת שדיוטא העליונה שלי דכיון דחזינן דלא הוה צריך לאתנויי עלה גופא וקא מתני אהני ההוא תנאה דאי נפלה הדר בני לה:

ע"ב בשלמא לרב זביד היינו דקתני זאת אומרת משום דהני זיזין דמיין למעשר דכי היכי דמעשר בעידנא דאתני ליתיה בעולם וכי אמר על מנת שיורי שייר למקום מעשר הכא נמי זיזין בעידנא דזבין ליתנהו בעולם וכי אמר ליה על מנת שיורי שייר למקום הכותלים ובאוירי. אלא לרב פפא מאי זאת אומרת. כלומר ומה ענין זה אצל מעשר מעשר בעידנא דאתני ליתיה בעולם ומשום הכי אצטריכינן למימר דשיורי שייר למקום מעשר אבל דיוטא העליונה כיון דבעידנא דאתני הא איתה בעולם דהא אוקימנא דבנוייה היא למה לי למימר שיורי שייר למקומה ולדמוייה למעשר. ויש לפרש דהא דרב פפא דאמר שאם רצה לבנות עליה על גבה בונה כמשמעו הוא שנמצא שעדיין העליה לאו בנויה היא והשתא הוא דבני לה וליכא למימר דהא דאמרינן לקמן אהני על מנת דאי נפיל הדר בני לה דהאי נפיל אעלייה קאי דהשתא לכתחלה קא בני לה כי נפל מבעיא אלא האי נפל אבית קאי דאי לאו תנאה כי נפל האי ביתא והדר לוקח ובני לה לא יכיל מוכר למהדר ולמבני על גבה עליה ולא מבעיא למבנה על גבי כותלים דלא יכיל אלא אפילו למבנה על גבי דיומדין נמי לא יכיל משום דכי שייר אוירא דההוא ביתא דזבין ליה הוא דשייר ומכי נפל אזל ליה לעלמא והאי בית דבנה לוקח השתא בית אחרינא הוא הלכך אי לאו תנאה לא הוה יכיל מוכר למבני עליה מידי וכי אתני אהני תנאה דאי נפל ביתא ובני לה לוקח הדר מוכר ובני על גבה עליה. ולהאי פירושא האי דאמרי' בשלמא לרב זביד דאמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא דאלמא מקום תשמיש בעלמא הוא דשייר באויר ולא האויר עצמו כדי שיתוף איתו לגמרי היינו דקתני זאת אומרת דכי היכי דלענין מעשר וכו'. ואמאי קא ניחא ליה לרב זביד וקא קשיא ליה לרב פפא ועוד שאילו היתה עליה זו בנויה אפילו כי כתב לו נמי עומקא ורומא לא קני ליה משום דעומקא ורומא על אויר הבית בלחוד הוא דמשמע אבל עליה הואיל וחשובה היא ויש לה שם בפני עצמה אפילו כי כתב ליה עומקא ורומא לא מקניא עד דכתיב ליה מארעית תהומא עד רום רקיעא וכיון שכן אמאי אמרינן לקמן ואי סלקא דעתך בסתמא לא קני עומקא ורומא למה לי על מנת דשמעה מינה דהיכא דכתב ליה עומקא ורומא בוודאי דקני ועוד בר מדין ומדין היאך יתכן לפרש דברי רב פפא שעל עלייה בנויה הוא דאמר והא שאם רצה לבנות עלייה על גבה בונה קאמר דמשמע דעדיין לאו בנויה היא הלכך האי פירושא לא דייק ופירושא בתרא טפי דייק ומסתבר אי נמי יש לפרש הכי בשלמא לרב זביד דאמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא שנמצא שבאויר הבית עצמו שהוא המקום המכור הוא שמוציא והיינו דדמיא למעשר שהרי המעשר במקום המכור הוא בעצמו ששייר לעצמו הנאת המעשר אלא לרב פפא דאמר שאם רצה לבנות עלייה על גבה בונה דאלמא על גבה הוא דבונה אבל באויר הבית עצמו שהוא המקום המכור לא שייר בו לעצמו כלום מאי זאת אומרת הא לא דמי למעשר וכו' ושני הפירושין עולין הן וקרוב הוא ענינן זה לזה:

אמר רב דימי מנהרדעא וכו'. עומקא ורומא בסתמא לא קני. כלומר לא קני האויר שעל גבי הבית לבנות עליו כלום ולא קרקעות הבית לחפור בו כלום לפי שלא הקנהו אלא מעל גבי קרקעית הבית ולמעלה עד התקרה שהוא אויר הבית שמסבב עליו הכותלים ואם יש עליו תקרה קנה גם את הגג בזמן שאין לו מעקה גבוה עשרה טפחים אבל מן הקרקע עד למטה לחפור בו בורות וכיוצא בהן ומן התקרה ולמעלה לבנות עליה עלייה לא מכר לו ואם רצה המוכר לבנות עלייה על גבה בונה אבל אם רצה לחפור מבחוץ תחת קרקע הבית בורות אינו חופר משום דקא מיתרעא ביתא דלוקח. ואם תאמר אי הכי הא דאמרינן לא קני ליה הלוקח עומקא מאי נפקא ליה למוכר מינה נפקא מינה שאם עמד הלוקח וחפר בה בורות אותן הבורות הרי הן של מוכר ואין ללוקח בהן כלום משום דבסתמא לא קני עומקא ורומא וכיון דבסתמא לא קני עומקא ורומא כי אמר ליה עומקא ורומא אהני למיקני עומק הבית למיחפר ביה בורות שיחין ומערות ולמקני האויר שעל גבי הבית לבנות בו כל מה שירצה ועדיין אם יש בקרקע הבית בורות עשויין או דות או מחילות או יש בה עליה בנויה או גג שיש לו מעקה עשרה טפחים גבוה שהן חשובין ויש להם שם בפני עצמם אפילו כתב לו עומקא ורומא לא קני עד דכתב ליה מארעיה