ר"י מיגאש בבא בתרא טז

היא רוצם:

דף נג ע"א מבריח ארי מנכסי חבירו הוא. כלומר דבר שהוא מחוייב מן התורה כדאמרינן לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע. דחזקה לא הויא אלא בדבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו דוודאי לא עשאו אלא לעצמו לקנות בו אותה שדה:

ע"ב ליבני בעלמא הוא דאפיך. נקוט האי כללא בידך דבנכסי הגר לא קני עד דעביד עובדא בגופא דארעא אדעתא דארעא כגון חפירה וכיוצא בה אבל הבונה פלטרין גדולים לא עשה כלום בגופא דארעא אבל ודאי אילו היה לנכסי הגר קרקע שיש בו בנין כגון חצר וכיוצא בה אע"פ שלא עשה מעשה בגוף הקרקע כיון שעשה מעשה בכותלים קנה דכיון שהניחן הגר לאותן כותלים בעין בקרקע נעשו גם הכותלים מכלל נכסי הגר וכאילו החזיק בגוף הקרקע דמי והיינו דאמר רב נחמן (נוסחתנו רבי אלעזר) המוצא פלטרין גדולים בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנה. וא"ת אי הכי זה שהעמיד בהו דלתות אמאי קנה והרי לא עשה מעשה בגוף הקרקע היינו טעמא דקנה דמכיון שבנה פלטרין אלו בנכסי הגר נעשו כפלטרין מכלל נכסי הגר שהרי הא יצאו מרשותן בשעה שבנאן בנכסי הגר וממילא נעשו מכלל נכסי הגר ולפיכך כשבא זה האחר והעמיד בהן דלתות קנה ועוד שהרי הדלתות משמרות הן לאותו קרקע ונעשה בהן חצר המשתמרת וכיון דמקני בקרקע קנה אותו. דף נד ע"ב דינא דמלכותא דינא. לענין כרגא ומסין וארנוניות ושאר מיני תשחורת הוא דאמרינן דינא דמלכותא דינא כיון דאכולה מדינתא הוא דקא רמי לה הוה ליה דינא דמלכותא אי נמי היכא דגזר ליה גזירתא דנפק מיניה הורמנא למאן דעביד כך וכך הא נמי דינא דמלכותא היא וכמאן דעביר על ההוא גזירתא וערק מזבנינן מנכסוי בכדי מאו דאיכא עליה:

דף נו ע"ב אלא שרבי עקיבא חולק בדבר שהיה אומר דבר ולא חצי דבר והכא כיון דכל כת מינייהו לא קא מסהיד בחזקה גמורה אלא במקצת חזקה קא מסהדא כל עדות מינייהו לאו כלום הוא. ורבנן פליגי עליה ואמרי כי אמרינן דבר ולא חצי דבר הני מילי היכא דאסהיד במידי דלא מצטרך כגון שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה. שלא תאמר כיון דאילו הוה הני תרי שטרות בגבה אי נמי שתיהן בכריסה עדות גמורה היא כי אמרי נמי א' בגבה ואחת בכריסה תצטרף שבגבה עם השער שבכריכה ותיהוי עדות גמורה קמ"ל דבר ולא חצי דבר שאלו היו שתיהן בגבה או שתיהן בכריסה היתה עדות ברורה כיון שלא אמרו אלא אחת בגבה ואחת בכריסה כל שער מהן הויא לה חצי דבר ולא מצטרפה עם חברתה והוא הדין נמי אם אמרו שנים ראינו אחת בגבה ואחת בכריסה שאינו עדות לפי שאין אחת מצטרפת עם חברתה והויא לה כאילו אמרו ראינו שערה אחת בלבד שהוא חצי דבר והא דמיא להיכא דמסהדי לענין חזקה דאכלה שלש שנים רצופות דלא שנא אסהידו להו כת אחת בכולהו אי נמי ב' כיתי עדים כיון דאשלש שנים שאינן רצופות קא מסהדי כל שתא ושתא חצי דבר הוא ולא מצטרפי והא דאמרינן שנים אומרים א' בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה לאו למימרא דאילו הוה כת אחת עדות גמורה היא אלא אפילו הוה כת אחת לאו עדות הוא דהא חצי דבר קא מסהדי ולא מצטרף האי חצי להאי חצי אלא הא דאמרינן שנים אומרים ושנים אומרים משום דמעיקרא בשתי כיתי עדים משתעי אבל היכא דמסהדי במידי דמצטרף כגון שלש שנים רצופות בשני חזקה שהן מצטרפות זו לזו אע"ג דהא דהני מסהדי במקצת והני מסהדי במקצת ומצטרף האי מקצת להאי מקצת אחרינא הוה ליה עדות גמורה ולא אמרינן בכי האי דבר ולא חצי דבר דכיון דמצטרף דבר גמור הוא ולא איכפת לן בין מסהדו כולהו כת א' בין מסהדו להו שתי כיתי עדים. הדין הוא פירושא דאיתברר לן בהאי שמעתא. וחזינן לרבוותא ז"ל דקא הוה בה בהאי שמעתא וקא קשיא להו טובא דקאמרי מאי שנא גבי חזקה דמתקיימת בשלש כיתי עדים ומאי שנא גבי שערות דאינה מתקיימת בשתי כיתי עדים אם שתי כיתי עדים לגבי שערות חצי דבר הוא למה לא יהיו שלש כיתי עדים לגבי חזקה חצי דבר. ואיכא מינייהו מאן דפריק האי קושיא וקאמרי היינו טעמא דשניא חזקה משערות משום דעדות כל שתא ושתא אע"ג דחצי דבר הוא לענין חזקה כל שתא ושתא מינייהו דבר מעליא הוא לענין פירות דהא לא קיימא ליה חזקה ומחייב לאהדורי פירי דאכל בההוא שתא אפומייהו דהני סהדי ומדלגבי פירי עדות ודבר קנינא ביה לגבי חזקה נמי עדות הוא ומצטרפו כולהו להדי הדדי וקיימא לן חזקה אפומייהו. הדין הוא דפריק רבינו זצ"ל בהאי קושיא ובוודאי אי איתא להאי קושיא דאקשי האי פירוקא דפריק פירוקא מעליא הוא מיהו מסתברא לן דהאי קושיא מעיקרא ליתא משום דלא דמיא שלש שנים דחזקה לאחת בגבה ואחת בכריסה דשערות דאילו שלש שנים דחזקה כי מסהדי כת אחת בראשונה וכת אחת בשנייה וכת א' בשלישית מצטרפו הני ג' שנים להדדי כדאמרינן לעיל וקמה לה חזקה בהו והוה ליה דבר שלם דכיון דמצטרפי להדדי והוי דבר לא איכפת לן אי כת אחת קא מסהדא בהנהו אי שתי כיתי עדים אבל שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה הני שערות לא מצטרפי אהדדי דהא שתי שערות במקום א' בעינן הא לא דמיין הני שלש כיתי עדים דאסהידו בשלש שנים דחזקה אלא לשנים אומרים אחת בגבה מימין ואחת בגבה משמאל דכיון דתרוייהו במקום אחד נינהו מצטרפי אהדדי והויין להו דבר אבל שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה כיון דשני שערות אפילו כי מסהדי בה כת אחת נמי לא מצטרפי אהדדי כלל ליכא לדמוייה לשנים בראשונה ושנים בשנייה ושנים בשלישית היכא דמסהדי בהו רצופות דהא כולהו מצטרפי להדדי והויין להו דבר ולא דמיא אלא להיכא דמסהדי בלי רצופות דלא מצטרפו אהדדי ואפילו כי מסהדי בה נמי כת אחת כדאמרינן לעיל תדע דטעמא דמילתא משום דלא מצטרפי אהדדי הוא כדאמרינן נמי למעוטי שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה ואי סלקא דעתך כל חצי דבר ואע"ג דאיכא אחרת דמסהדי בחצי אחרת ותרווייהו מצטרפי להדדי קאמרי רבנן דבר גמור הוא למה לי לאפליגי הכי שתים שתי שערות בגבה ובכריסה לפלוגי לה בגבה גופה או בכריסה גופא ונימא הכי למעוטי שנים אומרים אחת מגבה מימין ושנים אומרים אחת מכריסה משמאל ומדלא מפלגי להו להני שתי שערות בשני מקומות בגבה אי נמי בשני מקומות בכריסה מכלל דטעמא דמילתא דשנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה משום דהני שתי שערות לא מצטרפי אהדדי אבל אילו מצטרפי אהדדי בההוא דאפליגו רבי עקיבא ורבנן דרבי עקיבא סבר אע"ג דמצטרפי נמי כיון דכל כת מינייהו לא מסהדי בדבר גמור אלא בחצי דבר עדות כל כת מינייהו לאו עדות הוא דהא לא מסהדי בדבר גמור ורבנן כיון דמצטרפי אהדדי אע"ג דכל כת מינייהו בחצי דבר הוא דמסהדי מכי מצטרפי אהדדי הוה ליה דבר גמור דלא איכפת לן בעדות דבר גמור אי קיימא מעדות כת אחת או מעדות שני כיתי עדים. נקטינן השתא לרבנן דהיכא דמסהדי חצי דבר והני שני חצאין מצטרפי אהדדי ממילא היה להו דבר דהא לא איכפת לן בדבר דעדות