שו"ת תעלומות לב חלק ד צו

גם החכם ר' דוד מלדולה חכם קהלת הספרדים אשר בלאנדאן נלוה ביום ההוא בכתב מיוחד אל דברי שלמה ואל שבועתו ע"כ

סימן כ"ב

וזאת תשובתי

על כל הכתוב בספר מקיץ נרדמים הנד"מ בענין אסיפת הרבנים בקראקא יע"א בשנת התרס"ג במה שנוגע לענין השבועה ועל אודות המוסרים המורדים במלכותא דארעא ומלכותא דרקיעא. אלכסנדריא של מצרים יע"א

יום ח"י לחדש סיון התרס"ד כא סימן למען תלמ"ד ליראה לפ"ק

שלמים מרובים כטל מאת ה' וכרביבים לכבוד מעלת הרה"ג הכולל מו"ה מנחם מענדל לנדא נ"י ראב"ד ק"ק נאואדוואר יע"א במדינת רוסיא יע"א יחשל"א

קבלתי הקונטרסים מקיץ נרדמים קראתי בכל לב כל האמור בענין, גם ראיתי מה שכתב אלי ביחוד הדר"ג שיחיה בבקשה שאשימה עיני עליו ואודיעהו חוות דעתי. האמת אגיד כי ראיתי בו דברים טובים ונכוחים מחי' תורתו, וחפץ הייתי להעיר אזן מעכ"ת על איזה חידושים, ובפרט במה שהאריך בענין הילדים האסופים בני בלי שם. ואולם אין הפנאי מסכים עמדי כעת. גם כי כבר שאלני ע"ז הרב בעל אכסניא של תורה מהר"מ הכהן רפאפורט נ"י מקראקא, והשבתי לו בקיצור, והנני מצפה לתשובתו על החקירות ששאלתי מאתו, כדי לעמוד על הדבר בעה"י

א' דברי מוסר לתלמידו של הרב הנז' שסידר הקונטרסים

לא אכחד מהדר"כ כי בעוברי בין בתרי הקונטריס הנ"ל רעדה אחזתני על הקטגוריא בת"ח שנמצא בקרבו על אחדים מרבני האסיפה הקדושה, ואף אם רו"ם מרוב כעסו וצערו על איזה מהם שנראו לו כאויבים וכמתנגדים לתכלית האסיפה, ועל כן שפך שיחו במכתב לאחד הרבנים הי"ו, עכ"פ תלמידו הוותיק כ"י בבואו להדפיס הכתבים ההם ולהפיצם בישראל, היה לו להשמיט מתוכו כל הדברים הקשים שבאו בו, כי לא כל הדברים הנאמרים בעידן רתחא ראוים הם להעלותם ולפרסמם בדפוס לעיני כל ישראל, כי בזה נותן יד לפושעים להתכבד בקלון הרבנים, וענו ואמרו ראו מה הרבנים שבאו והתאספו לחזק את הדת ולהרים קרן התורה ולאחד הלבבות מה הם כותבים זה על זה ועלובה עיסה וכו' וכדאי בזיון וקצף

והיו דברי אלה היוצאים מקירות לבי לכבוד התורה ולומדיה, לתוכחת מגולה מאהבה מסותרת לתלמידו היקר יהי מכירו ברוך ה"י כי אורייתא מרתחא ליה, והמיית הבחרות לא נתנהו להשכיל להטיב, ובטח לבי בצדקת לבבו שיעלו דברי אלה לרצון לפני כתר"ה וישחרו מוסר על העבר ולהזהירו על העתיד

ועתה לעצמי אני מציל בב' דברים שבאו בתוך מכתביו שהם נוגעים ביחוד אלי, ועליהם מצאתי חובה לעצמי להשיב ולברר וללבן הדברים ותכל תלונותם מעלי

ב' בענין השבועה שנשבעו הרבנים בס"ת על עלילת הדם שהיא עלילת שקר וכזב, אם יש בה ח"ו צד איסור של ש"ש

ראשית כל בענין השבועה שנשבענו כולנו יחד לבטל העלילה המתועבה של עלילת הדם, כתוב לאמר באחד ממכתביו שם בד"ו ע"א וז"ל האמת אגיד לכתר"ה כי מאד דאבה נפשנו על ענין השבועה בביטוי השם הגדול והנורא, והיה נראה אצלנו כעין שבועת שוא כנשבע על עץ שהוא עץ ועל האבן שהוא אבן. ובפרט כי איש מהחושדים אותנו לא בקש אותנו להשבע וכו' ובאמת היה הדבר רק מצד ההכרח ולמורת רוח לכל הרבנים ע"כ. ולקמן בד"ז ע"א על ענין האמן שענו הצבור כתב שלפי דעתו (של הרב הגאון מו"ל הפלס) שיש בזה שבועה למה רצה להכשיל את אלפי ישראל בשבועה החמורה שלא לצורך כי הכל יודעים שאין בעלילה זו שום ממש את"ד

ובהיות אנכי הריתי את הרעיון הלזה ולבי רחש הדבר הטוב הזה לפי מה שנוכחתי כי יהיה בו תועלת גדולה, להסיר החרפה הגדולה הזאת מעל ישראל לכל הפחות להוציא מלב המתוקנים שבהם, אשר לבם היה נוקפם אולי היה נמצא דבר סתר ונמסר מאיש לאיש רק בע"פ ומרב לחברו כי כן הוציאו דבתם רעה עלינו, ושומה היתה בפיהם תמיד. כי דבר זה מסור רק לרבנים בע"פ. וזה כעשרים שנה בהיותי באחת מערי איירופא הגדולות נמצאתי יחד עם רב המדינה בבית אחד מגדולי ושועי אחינו, אשר הוא תמיד עומד כגבור להליץ טוב בבית נבחרי העם וכה היו דבריו אלינו, הנה נא ידעתי שלא נמצא בשום ספר מספרי תוה"ק התר או צורך לקחת דמם של נוצרים. אך הודיעוני נא אם יש איזה דבר בקבלה לרבנים בענין זה, כאשר בדעת רבים מגדולי ומלומדי הנוצרים. ואנחנו הבטחנוהו שלא נמצא ולא יוכל להמצא בקבלה לרבנים להתיר דבר האסור מן התורה ומד"ס, ואז נחה דעתו. ואחרי שגם אחד ממלומדי וטובי עמנו הוצרך לשאול לרבנים על זה. המבין יבין איך הדבר הרע הזה הושרש בלב גם הטובים שבנוצרים, ואיך יהיה באפשרות להוציא מלבם הטעות והשגיאה הזאת אם לא ע"י השבועה הכללית שתהיה בהתאסף ראשי עם יותר מששים רבנים יושבים על כסא ההוראה ממדינות שונות מספרד ומאשכנז מרוסיא וצרפת ורומאניא ושאר ארצות, וכן היה שאחר השבועה דברתי עם רבים ושלמים מגדולי העמים והודו לי על זה ובקשו מאתי להעתיק השבועה בכל הלשונות ולהפיצה בכל המדינות, וכן נעשה זוכרה לי אלהי לטובה. וגם זכור אותו האיש לטוב ידידי הרה"ג מוהר"ר יונתן הלוי