שו"ת תעלומות לב חלק ד צה

אח"כ התפלל הש"ץ תפלת "הנותן תשועה" לאשר והצלחת הקיסר יר"ה ויענו אמן בקול אדיר ונורא נכר היה כי מעומקא דלבא היתה תפלתם זאת. אחרי כן התחילו לצאת מבהכ"נ

בכלל נורא היה המחזה בבית ה' קול בכי הרבנים ורבים מן העם בשעת השבועה וידיהם הרועדות בהחזיקן לפניהם את השבועה עוררו בקרב הרואה רגשי תוגה שאין לציירם ולתארם עלי הגליון בשום אופן. ירא ה' בעני עמו ויסיר מעליו כל שנאה ומשטמה רק ישים להם שלום עד יבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן

הרב מאלשא-קובין נאם דברי רצון ויתן תודה ותשואות חן לקהל עדת קראקא להרב הגאב"ד ולראש העדה יועץ הקסרי מר הירש לנדא ומסיים בשבח הרבנים שהטריחו עצמם לבא הנה

ראש העדה מר לנדא, השיב להרבנים ויזכיר כי הוא ועדתו חושבים להם לכבוד גדול את העובדא הזאת אשר לזכר עולם יהיה לעיר קראקא, שכל כך רבנים התאספו לתוכה ובה נעשה הענין הגדול ההוא. ע"כ מהפרטי כל

אחרי כן הועתק נוסח השבועה הזאת בעיר ברלין יע"א ללשון לטין צחה ונכתבה על קלף וחתמנו בה בשם כל רבני האסיפה. אנכי הצעיר נשיא הכבוד והרב הגאון אבדק"ק קראקא יע"א נשיא האסיפה והונחה למשמרת לדור אחרון באוצר הכתבים של חברת כי"ח בפאריז יע"א

ובהיות אחרי כן שמעתי שאיזה מהרבנים היו מערערים על השבועה הזאת שהייתה כמו שבועת שוא או שבועה שאינה צריכה, וכאשר רמז על זה הרה"ג מו"ה מנחם לאנדא נ" הגאב"ד נאוודוואר יע"א בקונטריס מקיץ נרדמים שהוציא לאור בענין אסיפת קראקא. (וכבר השבתי על דבריו עי"ל בסימן שאחר זה) ראיתי נכון להביא פה העתק מה שכתוב בספר ישועה ונחמה שער הראשון דט"ו ע"ג ואילך בדבר מסע משה השר הצדיק מונטיפיורי זלה"ה בענין עלילת הדם שהיתה בדמשק. וטרם נסיעתו כתבו אליו בשבועת האלה הרבנים הגאונים דק"ק אשכנזים וק"ק ספרדים מעוב"י לונדון וז"ל

ואלה דברי הספר אשר שלח הגאון הערשעל רב רבני לונדאן אל השר מונטיפ'יורי, כאשר התעתד לאחוז הדרך

ידידי איש הנכבד. טרם תעשה את שליחותך היקרה והרצויה בעיני אלהים הנני חפץ להעיר לך איזה הערות אשר הערני רוחי עליהן, גם מפאת חובת משמרתי גם מפאת המסבות

ידעת יקירי כי נקיים בני עמנו תכלית נקיון מהחטאת אשר טפלו אויביהם בם, והנך יכול להתערב לפני בני האדם גם בכבודך גם בחלקך בעולם הבא כי לא יש ולא היה בישראל מעולם דת או מנהג הצריך לדם אדם. אולם על פי החזיונות החדשות הנני דואג פן יאמרו מלשיננו כי בכל אלה יש רגלים למנהג ההוא ואתה לא ידעתו אחרי כי כבר למדו לשונם לדבר שקר כי אין מגלים את הסוד בלתי אם לרבנים בישראל לבדם ולא לכל איש פרטי ולכן הם יודו לדבריך ויאמרו כי כנים המה ביחס אל ידיעת נפשך ונכזבים ביחס אל עצם העלילה אשר המה מחפיאים על עדת ישראל כלה

על כן הנני בא בכח הרבנות להפיל את הקיר ואת הטיח התפל אשר טחו, כי אותי חננה ההשגחה לשבת על כסא הרבנות ארבעים שנה בעיר ואם לקהלות ישראל אשר בבריטאניה, גם אבי הנכבד זכרו לברכה היה רב באשכנז וישתמש ברבנות לאנדאן וערים גדולות זולתן באירופה וגם הוא ירש את המעלה הזאת מאביו ואבותנו מאבותנו למעלה מעשרה דורות, כלם אנשים מצוינים ברבנות היו והתורה השתלשלה בבית אבותי מאב לבן עד בואה אלי עד כי אין בקי ממני בכל דבר חק ומשפט מצוה מנהג ומעשה אשר נעשה בישראל, אדברה ואל יחשב לי לגאוה, כי שב וישיש אני ומה תקות זקן כמוני עוד בארץ, יום יום הנני מתעתד לעמוד לפני השופט העליון אלהי ישראל אשר השמיעני את דברת קדשו בהר סיני לאמר: לא תרצח לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, הנני יודע את הדין אשר אני עתיד לתת על דברי, והנני מקבל אותו על נפשי בלי ערמה ובלא לב ולב, נאמן עלי הדיין חבר אני אל השבועה הנוראה אשר נשבע בשם הכלל מאתים שנה לפני הדור הזה החסיד ר' מנשה בן ישראל נגד העלילה הזאת היא השבועה אשר על פיה הותרו בני עמנו לשוב לשבת בממלכת בריטאניה

נוסח השבועה ההיא נמצא בספרו תשועת ישראל והנני משתמש בלשונו ועונה אחריו מלה במלה את הדברים האלה

והיה אם לא תאמינו לראיות הנזכרת ואנחנו אין בידינו להוכיח כי שקר הדבר על ידי עדים כי אין עדות על מעשה אשר לא נעשה: הנני אנוס לקיים את דברי על פי שבועה כאשר צונו השם הנני נשבע בלי שפתי מרמה ותחבולות לבב בהשם אל עליון קונה שמים וארץ אשר נתן תורה ומצות לעמו ישראל על הר סיני. וגם כפי ידיעתי אשר ידעתי ואשר שמעתי מפי שמועה ראויה להאמן או אשר קניתי בספר מספרי ישראל לא נעשה ולא נרצה לעשות התועבה הזאת, ואם שקר מלי יחולו על ראשי כל הקללות והמארות הכתובים בתורת כהנים ובמשנה תורה לא אראה בנחמת ציון וירושלים, ועצמותי לא תחיינה בעת אשר יקיצו המתים לתחית עולם אחוה כי יאמינו לי

את השבועה החמורה הזאת אשר נטפל אליה גם הצדיק החכם ר' משה בן מנחם ויקבל על נפשו לשבוע אותה מלה במלה ואחרי ר' מנחם בן ישראל את שבועתי זאת הנני מניח בידיך היום אף כי אני בעניי הנני אך למותר אחרי שני הגדולים האלה אשר דבריהם אינם צריכים חיזוק. אף זאת ידעתי כי בארצינו המשכילה אין עוד חפץ להכזיב את העלילה ההיא בשבו' ובכל זאת מי יודע אם לא יש חפץ בשבועתי להניח את דעת השוקדים על דבר אמת בארץ אשר אתה הולך עליה

ברכתי תלוך בדרך הזה ידידי הנכבד, עלה והצלה, יואל אלוה לתת לפעלך את האחרית הטובה הראויה לדבר אמת כזה, אשר אתה הולך להוכיח יוצא לאור את תמת לבבנו ואת נקיון כפינו לעיני כל גויי הארץ. ושלום לך

לאנדאן כ"ט סיון ת"ר שלמה הירשעל.