שו"ת תעלומות לב חלק ד צב

מהר"א חג'אג' להתיר כמ"ש בתשובתו אלי הובאה בספה"ק תע"ל ח"ב סי' א'. וגם הרה"ג מופת דורינו כמהר"ח מודעי ז"ל הו"ד בסה"ק שם בסי' ה' הסכים להתיר גם בגדולה מזאת. ובכן הנני אוחז מכסא כבודם להתיר את האיש המוכה ומעונה דנ"ד לישא אשה ישראלית וכחא דהתרא עדיף. וכל מן דין סמוכו לנא. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות: הכ"ד הצעיר אליהו חזן ס"ט

סימן כ"א

בענין אסיפת הרבנים שהיתה בעוב"י קראקא יע"א בחדש מנחם שנת התרס"ג ליצירה

מודעת זאת איך בשנת התרס"ג העיר ה' את רוח ידידי הרה"ג ר' אהרן מענדל הכהן נ"י מו"ץ לעדת אחינו האשכנזים בעי"ת קאירו יע"א. לקרוא לאספה לרבני ישראל בעיר קראקא יע"א הסמוכה לגבול רוסיא ואשכנז, לבקש תרופה ומזור לחולי עמנו בית ישראל אשר רבו בם המחללים כל קדש ושלחו יד בעקרי תורתינו הקדושה, וגם בגדריה וסיגיה כפתוריה ופרחיה באשמת הסוררים ומורים אשר היו צריה לראש ובאו בה פריצים וחללוה, אשר ע"כ ראוי וחובה לחסום הדרך בפני רבנים שאינם מהוגנים ולתקן תקנה שלא יורשה שם רב לשבת על כסא הרבנות אם לא יהיה לו התר הוראה מרבנים מפורסמים. וגם כי בעניני אישות רבו התקלות בגטין וקידושין. וכן בענין איסורי שבת בדברים שנתחדשו בהמצאות חדשות ורבו בהם הדעות והסברות. ומדי דברו עמי בענין זה וראיתי כי הרבה מרבני וגאוני דורינו כבר נתנו ידם לו, אמרתי ועניתי להיות חבר ליראי ה'. ולהיות נמנה עמהם לדבר מצוה

ובהיות כי בשנה ההיא ובשנה שלפניה אירע איזה עלילות דם בהרבה עיירות וסבלו ממנה כמה תלאות אחב"י. ע"כ בטרם נשים לדרך פעמנו כתבתי לאיזה רבנים כדברים האלה. הנה אנחנו נוסעים בדרך מצוה, לאסיפת הרבנים שתהיה בקראקא יע"א בחדש הזה. הנה רחש לבי דבר טוב ונשגב. כי אחרי שנרדפנו יגענו זה מאות בשנים בעלילת דם המתועבה. ובפרט בשנה הזאת בכמה עיירות. גם בארץ מצרים ארץ החופש והדרור אויבינו ילעגו בעלילת שקר הזאת. ומדי דברי עם גדולי ושרי המדינה, ראיתי כי צר להם מאד על הבערות הזאת בדור דעה הזה. אבל הם אמרו כי לא לבד הבוערים בעם הם חושדים בנו מרוע לב או מאשר מילדותם הוטבע להם וינקו משדי אמותם החשדה הזאת, אלא כי גם הרבה מהמלומדים שבהם היודעים שלא נכתב דבר רע זה בשום ספר מספרי ישראל. הם חושבים כי קול המון זה מדורות עולם. אולי יש לו שורש בקבלה איש מפי איש רק לבני ישראל. לכן אמרתי שראוי והגון שתחילת מעשה הרבנים מכל הארצות שיתוועדו לראשונה שתחילת כל יתוועדו בבית הכנסת בעיר הגדולה ההיא ויזמינו את שרי המדינה. ולעיני העמים השרים יפתחו שערי הכל הקדש וישבעו כולם בס"ת בחיק, כי העלילה הזאת היא עלילת שקר וכזב. ושלא נהיה מעולם דבר זה בשום עת וזמן, כי רציחת נפש הוא עון פלילי לכל הנברא בצלם אלהים על פי דת ישראל, ולא נמצא בשום ספר ולא קבלנו בזה שום רמז לא בכתב ולא בע"פ למנהג המכוער והרע שחושדים בנו ואולי נועיל בזה אם לא להבוערים בעם עכ"פ יועיל להמתוקנים והטובים שבהם. ובבואנו שמה לעיר קראקא הסכימו כל הרבנים הגאונים שיחיו לדעתי, ונעשה הדבר הגדול הזה להסיר חרפה מעל ישראל

וזה נוסח הכתוב בפרטי כל שנדפס בקראקא בהוצאת ועד הקונגרים בשנת התרס"ג

השבועה

ביום א' ששה עשר לירח מנחם אב תרס"ג בשעה הי"ב באו הרבנים כחמשים במספר, לבהכ"נ הישן. בהכ"נ כבר היה מלא מאלפי אנשים שנדחקו לתוכו, אף כי שוטרי הפוליציי עמדו בפתח הבית ולא הניחו להכנס פנימה לכל הרוצה, בכל המנורות היו נרות דולקים ונורא היה המחזה עוד קודם שהתחילו עצם השבועה, הרבנים התעטופו בטליתות של מצוה ויעלו ויתיצבו על הבימה שאצל ארון הקדש ואלה שלא יכלו עוד לעלות שם באפס מקום נשארו עומדים על המעלות סביב להן. אחרי כן בא הרב הגאון מוהר"ר חיים ליבש הלוי איש הורוויץ ראב"ד דקראקא ויתיצב בתוך והרבנים עוטרים אותו מכל עבריו. לימינו עמד הרב הגאון ר' אלי' חזן העקסעלענץ חכם באשי מאלכסנדריא של מצרים לבוש בגדי השרד אשר לו ועל חזהו ארבעה אותות כבוד שכבדתהו ממשלת תוגרמא בזמנים שונים. החזן מר משה שור שר את הכתובים "מה טובו" וכו'. בתוך כך הובאו מבית הדפוס גליוני נוסח השבועה ויחלקום בין כל הרבנים. וככלות החזן שירתו פתח הרב הגאב"ד ודרש כדברים האלה

הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו. יחס החכמה אל היראה בברכה זו, נקל לנו להבין בשימנו אל לב כי מחכמים בעניני העולם שאנו רגילים לשמוע רק חכמת אנושית, כשמתקבצים יחד לדון על אדות דבר הנוגע להטבת איזה סדרי האנושית. הרי הם צריכים להתחשב רק עם חכמתם ועם ישרת לבם בלבד רק לפניהם צריכים הם לתת דין וחשבון, אם זך וישר פעלם או חלילה יעותו משפט ויסלפו יושר. לא כן חכמי ישראל שחכמתם מוגבלת ביראת שמים ממעל (עיין שבת ל"א.) חכמי ישראל שבהם נאמר ראשית חכמה יראת ה' כשהם מתאספים יחדו לפעול דבר מה, מלבד מה שגם הם צריכים להתחשב עם שני השופטים האלה השכל והיושר, עוד יותר צריכים הם לשים לב לפני מי עוד הם עתידים לתת דין וחשבון מפעלם. אם אמנם המה פועלי אמת שפעולתם אמת לפי חקי וגבולי יוצר האדם מקור החכמה יתברך שגבל בתורתו הקדושה והטהורה, והוא הדבר שהורו לנו רבותינו. הרואה חכמי ישראל שנתקבצו יחדיו, שבודאי פעולת חכמתם