שו"ת תעלומות לב חלק ד צג
Responsa Taalumot Lev part 4 93 · שו"ת תעלומות לב חלק ד · free full Hebrew text
Open in the reader →תהיה לפי דרכה של תורה, הכי הוא אומר: "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"
אהובי רבותי היקרים. מארצות רחוקות וממדינות שונות. וביחוד העקסעלענץ הרב החכם באשי מאלכסנדריא של מצרים, טלטלו עצמם טלטלת גבר ויבאו הנה לשבת יחדו לפקח על חיזוק דת תוה"ק הנני מקדם את פניכם מורי ורבותי הנכבדים, בברכה זו שצוו לנו רבותינו ז"ל. אספתכם הקדושה והנכבדה שמטרתה להתיעץ ולישא וליתן על אודות תקנות בחוזק וקיום דת תוה"ק, שבודאי כל אחד יחוה דעתו לשם שמים. אספתכם זו תעורר בי רגשי קדש שלהבת יה. לברך בקול רם "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"
אמנם כן, מטרת האספה הזאת היא להתיעץ על תקנות בחזוק הדת והאמונה, בימים האלה, בעת רעה כזאת, שמיום אל יום תרבה סערת החפשיות לנשל את בני דור החדש מעץ החיים והם הולכים ופורקים מעליהם עול תורה ומצות ומנהגי אבותינו הקדושים, צועדים הרבנים מארצות ומדינות שונות את הצעד הראשון למצא עצות ולבקש דרכים לשוב ולהפיח בלבות אחינו האובדים והנדחים האלה את זיק אהבת התורה והמצות ולהשיב צאן אובדות על עדרן למען הרים קרן התורה והיראה לא רק בעיני בני עמנו כי אם גם בעיני כל יושבי תבל ושוכני ארץ אשר יראו כי אמנם שם ה' נקרא עלינו
סבת האספה הנכחית בקראקא הוא, מפני כי בזמן האחרון בכלל גם בין הרבנים וצדיקי הדור שבכל הארצות מרגש היה החפץ והרצון הפנימי למועצה כללית לטובת כלל ישראל. וע"כ אמנם נחוצה היא אספת רבנים. ולא רק אספה פרטית כי אם גם כללית. אף כי עוד לא נדע ברור מה בצע באספתנו ומה נועיל בה
"קול אומר קרא" לאספה לבא ולהתיעץ. אף כי "ואמר מה אקרא", מה אפשר לתקן היום, מי יודע אם יהיו דבריה והחלטותיה נשמעים, ומי יערוב כי תצא תועלת, אחרי כי כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה אחרי שכל כך ירדו פלאים התורה והמצוה המוסר והמדות, איך אפשר להועיל. בכל זאת רבותי הנכבדים אל יפול לבבכם אל תפחדו ואל תערצו, אם רק "רוח ה' נשבה בו" אם רק תהי כונת האספה לשם שמים יש תקוה כי אף אם יבש חציר נבל ציץ בכ"ז "ודבר אלהינו יקום לעולם"... גם זאת למודעי בפני קהל ועדה אנו צריכים כי בעד הוצאות החפץ הכללי הכח אל הפועל, הננו אסירי תודה להרב מקיירא העומד לפנינו, אשר בהתרגשות עצומה ועמל הרבה בלי לאות מסר נפשו להיות קול הקורא לרבנים מארבע כנפות הארץ לבא לאספה הנוכחית, אשר על ידה נקוה לסול מסלה להשיב תועי אמונה לדרך הישרה כפי האפשרות
ובכן אהובי רבותי וחברי הנכבדים הנני מקוה כי מועצותינו והחלטותינו תתאמנה לדברי החוזה. שאף אם אמנם יבש חציר נבל ציץ ובכ"ז ודבר אלהינו יקום לעולם
וע"כ רבותי היקרים הנני מרשה לי להביע את רגשי שמחתי מפגישתנו אל האספה הקדושה הזאת, אתם רבותי הנכבדים, מארצות רחוקות וממדינות שונות באתם הנה הנכם חיים בארצות שונות בין עמים שונים ואמונות שונות, בארצות שסדרי ממלכתן חוקיהן ומדותיהן שונים זה מזה הנכם ממלאים את חוקי החיים ומנהגי כל מדינה ומדינה איש על מחנהו ועל דגלו וממילא שונים הנכם. אולם כאשר נוגע לקיום התורה כולנו יחד עם אחד הננו לעבודת ה' ולשמירת מצוותיו וחוקיו בכל ארץ ומדינה שהננו עם אחד נחנו. וזהו שספרו לנו חז"ל. כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה פתח ר' יהודה בכבוד תורה ודרש. הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וכי אותו היום ניתנה תורה לישראל והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה אלא ללמדך שחביבה התורה על לומדיה בכל יום כיום שנתנה מהר סיני (ברכות ס"ג ב')
כי אמנם בעת צרה ליעקב כזאת. אחרי שבית מקדש חרב, העיר הקדושה והמחוזות היו לבזות, ואחינו שה פזורה ישראל, הזוחלים ורועדים מתגרת ידי הרומיים כמעט היו לשמה בהרס המרכז הישראלי הרוחני, הוא מקדש ה' אשר בירושלים, ורק יבנה וחכמיה נשארו בשארית הפליטה ע"י ר' יוחנן בן זכאי בעת רעה כזו שעם ישראל עמד על עברי פי פחת כשנכנסו חכמינו לכרם ביבנה, כלומר לפקח על הכרם המה ישראל כדכתיב כרם היה לידידי לעזקו ולסקלו מהשמיר והשית שהיו בו המה עון בית ישראל ופשעיהם לכל חטאתם. כשחכמינו נכנסו לכרם ההוא לתקנו, כמו שבאמת תקנות גדולות נתקנו שם. והנאספים הראו כי חביבה עליהם תורה כיום שנתנה בסיני, אז באמת קרא ר' יהודה מקירות הלב. הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. אחרי כל ההרפתקאות והחרבנות שעברו עליך הנך חוזר עוד הפעם להיות עם לה' אלהיך
גם אתם רבותי הנכבדים בהטריחכם עצמכם מארצות רחוקות וממדינות וממלכות שונות והנכם נכנסים עתה לכרם בית ישראל לעזקו ולסקלו ולתקנו, גם אתם מראים היום כי חביבה עליכם תורה כיום נתינתה בסיני בששון ובשמחת לבב הנני קורא גם אני ממעמקי לבבי את הקריאה הזאת. הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם
אולם אהובי רבותי, אוי לי כי שמחתי תהפך לי לתוגה, בה בשעה שאינני מוצא די מלין בפי להביע את רגשי שמחתי מדי אראה אתכם נקבצים ועומדים לפני בה בשעה פתאום הננו טובעים בים של דאגה וצער מדי נעיף עין אל אלפי הפצעים הפוצעים את לב העברי ופולחים כליותיו בארצות שונות. ואם כי אין ביכלתנו לרפא את כלם, אבל איננו בני חורין להבטל מבקש תרופה לפחות להפצע היותר כורא ואיום, היותר יוקד ונוקב ויורד עד דכדוכה של נפש
וע"כ רבותי הנקבצים הנה מארבע כנפות הארץ, חזון שלא היה בעולמים זמן רב, הבו נא ונשתמש ברגע הנשגב ונאדר הזה להבליט פעם אחד לפני כל העולם הנאור את מחאתינו העזה והנמרצה נגד העלילה היותר בזויה והכי כוזבה, נגד העלילה שהרבתה לשפוך בנו דם נקי ורב היא עלילת דם הנוראה, ואת שם ה' אלהי ישראל נקרא נא לעד כי חפים אנחנו מפשע רב ונורא כזה
ואולם אנחנו אזרחי ממלכת אוסטריא אונגארן אין לנו צורך בזה. הודות לה' ית' הננו מתענגים תחת חסות אדוננו הקיסר הטוב ומטיב פראנץ יוסף יר"ה (העם קם ממושבותיהם בהזכר שם הקיסר