שו"ת תעלומות לב חלק ד צ

ועוד הוסיף לומר הרב הפוסק שיח"ל דאפילו אם מרן היה סותם לגמרי כדעת הרמב"ם בכ"ז באיסור חמור כזה הי"ל להחמיר ולחוש לס' מהר"מ סוזין והברכ"י ודעמיה שציינתי בספרי בדי"ז ע"א וב'. והנה מלבד מה שביארתי שם שגם מרן ז"ל מקל כס' רבים דנקטינן כוותיה. עוד זאת שגם המחמירים לא אמרו להחמיר אלא במקום שאפשר להחמיר בס' איסור אבל כשאין תקנה בדבר כנ"ד לכ"ע ודאי שאין להחמיר הפך דעתו. צא ולמד ממ"ש הרב שיו"ט בסי' י"א ובסי' י"ב שאנו נוהגים באיסור ערוה בגטין וקידושין ויבום וחליצה לתפוס כל החומרות אף אם מרן בש"ע מקל והרב חקי חיים בסי' ח"י כתב דה"ה לענין טהרת מקוה. ואף שהגאון שארי ז"ל בספר כרך של רומי סימן כ"ד כתב שאם רוב הפוסקים קיימי בסברת מרן הש"ע אין ראוי להחמיר. כבר השיב לזה הרב שער אשר אה"ע סימן ח"י שגם אם רוב הפוסקים מקלים כדעת מרן אפי"ה ראוי להחמיר. מ"מ כבר ביאר הרב שיו"ט בסימן ע"ה דרכ"ד ע"ג שכל זה שאמרו להחמיר ה"ד לכתחילה ובמקום שאין עגון בדבר ועיין מה שציינתי בזה בספה"ק תע"ל ח"ג בדקי"א ע"ב. וא"כ בנ"ד שאין לך עגון גדול מזה שאין תקנה בדבר גם הרב ז"ל יודה שראוי להקל כסברת רוב הפוסקים אחרי שמרן ז"ל לא גלה דעתו בזה והרמב"ם שקבלנו הוראותיו פסק להקל. ומכאן תשובה גם למ"ש ה"ה הי"ו שגם מרן ז"ל אף שפוסק בש"ע להקל הוא מהדר בתשובותיו לצאת י"ח המחמירים. והא פשיטא שבכל אופן שיש תקנה בדבר ולכתחילה ודאי שחובה על כל רב ומורה לצאת י"ח כל הפוסקים. משא"כ בנ"ד וכמדובר

ז' בירור סברת הפוסקים המתירים

עד כה כתבתי מזה זמן יותר משנה בסירוגין פעם ביום פעם בלילה ואח"כ מאותו זמן ואילך לא יכולתי לחזור על לימודי להשיב מפני הכבוד ע"כ דברי הרה"ג רח"ם רחמתים הי"ו. גם כי ראיתי שלא הביא לנו מן החדש וכבר הארכתי ככל הצורך בתשובתי הראשונ' ועתה אני בא רק עמ"ש בסוף דבריו ה"ה הי"ו בסברות הפוסקים ראשונים ואחרונים המתירים שהבאתי ומעכ"ת דחאם אחד לאחד, לכן חובה עלי להשיב וזאת חובתי ואעשנה

והנה מ"ש על ס' הרמ"ה כי אולי הוא ט"ס וצ"ל הרמב"ם. הא ודאי לא שבקינן פשיטותיה דהב"ח שכתב שרי"ו כתב כן בשם הרמ"ה ומנאו בכלל המתירים. גם הרב יעב"ץ ז"ל שתמה עליו לא פרכס בזה על ס' הרמ"ה כמ"ש בתשובתי ההיא. והיותר תימה סלא הביט בעין יפה בס' רי"ו ששמעתתיה דהרמ"ה בפומיה תמיד ובאותו דף עצמו הביא כמה פעמים ס' הרמ"ה ואיך יכול להסתפק עוד וד"ב

גם מ"ש על דברי הנמק"י דקאי לענין ניטלה ביצה אחת. הרואה יראה שהביא דברי הרמב"ם בפשיטות. ואם הביאו ללמוד ממנו לענין ביצה אחת משמע נמי שסובר הכי בכל החולאים באבר ובביצים. ומה שכתב להסתיע ממ"ש שהוא הבקי שברופאים, כבר כתבתי שגם בדין זה יש מהלכות הרופאים. ומ"ש על ס' החת"ס שלא רצה להתיר לכתחילה רק אחר שנשא כמבואר בסס"י טו"ב וע"ע בסימן י"ט ע"כ. אתו הסליחה כי הרב חת"ס שם איירי בניטלה ביצה ימנית ע"י הרופא ומ"מ העלה להתיר בנדונו שכבר היה נשוי. ומ"מ כתב שאם היה בא לישא אשה היתי אומר מה לה להאשה וכו' ומזה מבו' שאם היא רוצה להנשא אין מוחין בידה. ובפירוש כתב שם שרוב ככל הפוסק' מתירים ושהש"ע פסק כוותייהו שנראה לו שיטתם עיקר וכן נראה לכל מעיין ע"כ. וגם בסימן י"ט איירי בכעין זה. ותימה בעיני שהעלים עין מתשובת החת"ס שם בסימן ט"ז שהוא כעין נ"ד ממש שניקב גדו ע"י חולי והרופאים עשו לו תחבושת וכתב הרב השואל שהגאון הלבוש התירו, והשיב הרב ז"ל שרוב הפוס' ס"ל דע"י חולי חשיב בי"ש ודעת הרא"ש יחידאה היא ואע"פ שאח"כ משמש הרופא מה בכך וכו' ע"ש. ואחרי אשר ביאר שדעת הרא"ש יחידאה נגד רוב הפוסקים המתירים. אין להסתפק עוד בדעתו כמובן הפשוט

ומ"ש שגם הח"מ פסק לחומרא ועיין בסק"ה שכן דעתו כדעת מרן ע"כ. כבר כתבתי בתשובתי הארוכה שהח"מ הבין בדעת מרן הש"ע שדעתו להחמיר כיון שהביא דברי הרא"ש שכתב דהכי משמע בירושלמי והשבתי לזה שאדרבא י"ל דלא ס"ל משמעות הירושלמי כיון שתלה משמעות זה בדברי הרא"ש ולא כתב בפי' דהכי איתא בירושלמי כמו שהביא בסתם ס' רש"י מ"מ נראה שסברת הח"מ להקל, ממה שסיים אבל בב"ת כתב דסברת הרא"ש היא סברת יחיד. ומשמע דהכי ס"ל ויען אין סברתו מבוררת לכן לא הבאתי סברתו במספר המתירים אבל בודאי כי לא מן השם למנותו בכלל האוסרים כמובן וגם הב"ש שם סקי"ב סמך על דברי הב"ח. וכ"כ בפירוש הרב משכנות יעקב בסי' ג' ו"ד בפתחי תשובה שם שכסברת הרמב"ם הכריעו כל האחרונים הב"ח והח"מ והב"ש וכו' עי"ש והדברים פשוטים. וע"כ כתבתי שכן נראה סברת הברכ"י בסימן ה' יען אחרי שהביא דברי התוי"ט בהגהותיו שכתב דכיון דהתוספות מסכימים עם הרמב"ם הכי נקטינן וסיים דהמהרש"ל ביש"ש הכריע כהרמב"ם וכתב דגם רש"י ס"ל כן וכ"כ האחרונים בדעת רש"י ע"כ ומדלא הביא כלל סברת החולקים לכן כתבתי שנראה דהכי ס"ל. ומ"ש הרב הפוסק הי"ו שהגאון חיד"א כבר גילה דעתו בכמה מקומות שכל שלא גילה דעתו בפירוש אין לסמוך וכו' ע"כ נר"ל שלא נאמר זה בכל רבני המאספים. אלא כשהוא מציין ס' הפוסלים והמכשירים אבל בכעין נ"ד שאחרי שכל יקר ראתה עינו בסברות הפוסקים לא הביא אלא ס' המכשירים, נראה שרוצה לסמוך על סברתם והבוחר יבחר

ומ"ש מעכ"ת נ"י דמאחר שמרן ז"ל דקדק מדברי רש"י דלא כהרמב"ם וכו' וגם מרן מסכים לפירוש הירושלמי וכו' א"כ אנו שקבלנו הוראותיו אין לנו לסמוך כלל על המפרשים דברי רש"י והירושלמי כהרמב"ם ז"ל וכו' עכ"ד הי"ו. ואני אומר מלבד שלא ראינו שמרן ז"ל נחית לדקדק בדברי רש"י שס"ל כהרא"ש, ואם הביאו בש"ע י"ל שסמך בזה על הרא"ש. והגם דבסברת הירושלמי לא רצה לסמוך בפשיטות עליו ותלה המשמעות כהרא"ש. מ"מ כבר ביארנו שרש"י ז"ל מפרש הוא ולא פסקן וכמ"ש הוא ז"ל בב"י א"ח סימן יו"ד ובתשובתי דלעיל הארכתי בזה ושם ביארתי היטב שמרן ז"ל בדין זה לא כיוון להכריע ואחרי שכן שפיר יש לנו לסמוך על ס' רוב האחרונים שהכריעו שרש"י והירושלמי קיימי כס' הרמב"ם ורבים אשר אתו