שו"ת תעלומות לב חלק ד פה

דבצרוף שניהם הוה רוב מבורר נגד סברת רש"י והרא"ש ודעמיה, ובכ"ז היה ראוי לכופו להוציא לולי וכו' וכמ"ש כת"ר, ואעיקרא דדינא קשיא אמאי לא נחית למניינא אם הדין תלוי בזה

ה) גם הרב זקן אהרן ז"ל שרמז כת"ר כתב דלכתחילה אין להכניס ראשו בפלוגתא

ו) גם הרב זרע אברהם סימן י"א בדל"ח ע"ג שרמז גם כת"ר כתב דאין לעשות מעשה כהרמב"ם ז"ל מאחר דאיכא כמה אוסרים ע"ש (דלא כתב דרבו האוסרים אלא משום דאיכא כמה אוסרים

ז) גם הרב חת"ס עם שפלפל בדברי הפוסקים והירושלמי והסכים שגם הש"ע הכריע כהרמב"ם ולא נשאר רק הרא"ש וריא"ז בכ"ז לכתחילה לא רצה להתיר רק אחר שכבר נשא ע"ש בסס"י טו"ב וע"ע גם בסימן י"ט

ח) גם הרב בית אפרים עם כי לדעתו ס"ל בפשיטות דמחמת חולי מותר גמור כהלכה פסוקה כדעת הרמב"ם ז"ל בלי ספק והיה בנדונו ס"ס גמור ועוד כמה צדדי היתר דלא שייכי בנ"ד בכ"ז לא התיר למעשה כמ"ש בסוף התשובה

ט) גם הרמ"ז ז"ל בחק"ל ז"ל שרמז כת"ר כתב דמידי ספקא לא נפקא

יו"ד) גם הכנה"ג ז"ל אפילו ע"י רעם כתב לחוש לדברי ריא"ז ז"ל כ"ש בע"י חולי

י"א) גם הח"מ ז"ל פסק להחמיר ועיין בסק"ה שכן דעתו כדעת מרן ז"ל

י"ב) גם הקרבן נתנאל ז"ל ס"ל בהגהותיו על הרא"ש ותמה על מהרש"ל ז"ל טובא והסכים לדברי הרא"ש ע"ש

הרב ברכ"י ז"ל כבר גלה דעתו בכמה מקומות שכ"ז שלא גלה דעתו במה שמביא ומציין אין לסמוך שכן היא דעתו כידוע

י"ג) ועוד אני אומר דמאחר דמר"ן ז"ל דקדק מדברי רש"י דלא כהרמב"ם והוסיף לומר דכ"כ הרא"ש בשמו ממילא דאין לסמוך על המפרשים דבריו כהרמב"ם. גם לענ"ד מר"ן מסכים לפירוש הירושלמי דאי לא"ה לא היה מזכירו גם בש"ע וכנז"ל. א"כ אנו שקבלנו הוראותיו אין לנו לסמוך כלל על המפ' דברי רש"י והירושלמי כהרמב"ם לעשות נגד רש"י והרא"ש ואפילו אלו מרן בש"ע סתם כהרמב"ם ואח"כ כתבה לסברת רש"י באחרונה היה לנו להחמיר דאדעתא דהכי הביאה באחרונה ולא סתם לגמרי כנודע אפילו לפום סוגיין דעלמא

יד) גם הרב שבות יעקב ז"ל שהביא כת"ר בדף ד' ע"ד לא התיר אלא בדיעבד (אינו מצוי)

טו) גם הרב בני אברהם (אינו מצוי) בדיעבד איירי ובכ"ז הקשה עליו כת"ר שם בדף ד' ושפיר דפח"ח. אך נראה דהרב ז"ל שם לא איירי במחמת חולי (אינו מצוי)

טז) מכלל דב"ק שכתב בריש דף ה' ע"א למדתי שגם מהרש"ו לא איירי לא בדיעבד

טו"ב) גם רבני אינדירני ז"ל לא כתבו רק להלכה ולמעשה החק"ל ז"ל חלק עליהם

ח"י ס' הרב יעב"ץ ז"ל והרב המשיב ז"ל שרמז כת"ר

ולא יבצר עוד כמה וכמה מחמירים לחוש לסברת רש"י וריא"ז ודעמיהו וכן מסתמא ימצאון גם כן איזה מקלים. אך אין מצוי ספרי דבי רב ז"ל גם מהראשונים ואת אחרונים ז"ל ומה שאני מציין מהספרים שציין כת"ר אולי יש איזה שגגות כמ"ש מהשבו"י והבנ"א כי לפי הנראה עיקר סמיכותם הוא ע"ד הרא"ם ז"ל ודעמיה

מ"מ מאחר שנתברר דעת הש"ע דבפי"ק לא שרינן אפילו בס"ס וכ"ש בחד רובא, ואפילו בשאר איסורין מדרבנן מיהא לא שרינן בחד רובא וכמ"ש החק"ל וכ"ש לדעת הרב תם ן' יחיא וכמו שפירשנו דב"ק וכנז"ל. וכ"ש לדעת ר' ברוך להחמיר וכ"ש דבנדון זה יותר כראה דמרן הכריע כרש"י והרא"ש והירושלמי וכמ"ש הרח"מ. ואף אם נימא דהוא לא הכריע כמ"ש כת"ר היינו משום דמספק"ל ומי זה ערב אל לבו להכריע בלא ס"ס או ברובי, ולדידן דקי"ל כהש"ע אין לסמוך על המכריעים החולקים עליו ועל הרא"ש והטור ורי"ו בפי' סברת רש"י ופי' הירושלמי, כיון דלהש"ע לא ס"ל כפירושם. ומה גם שפירוש כוונת רש"י ז"ל הוא מוכרח מאליו וכנז"ל ואי"ה עוד נדבר מזה לקמן בס"ד

ומה גם דאחר העיון אין כאן רוב מבורר בפוסקים הראשוני' כנז"ל ואדרבא הלכתא כבתראי הרא"ש ובנו ורי"ו שהכריעו כרש"י וריא"ז ודלא כהרמב"ם ז"ל: ומה גם כי יש מגדולי האחרונים ז"ל שפסקו וכפו להוציא. ויש שחששו לכפות ורק משום חומרא דאתי לידי ובצרוף ס"ס, וגם הרבה מן המכריעים מהירוש' ולשונות רש"י דאתו כהרמב"ם ומשוו להרא"ש יחידאה בכ"ז חששו לדעתו לכתחילה אפילו בצירוף טעמים להקל ואף מהרש"ל והב"ח והב"ש והתיו"ט בלי ספק דדוקא להלכה כתבו ולא למעשה ואיך אנן ניקום לעשות מעשה לכתחילה

(אחר זה האריך הרחיב הדיבור הרה"ג הפוסק נר"ו בסברת רש"י והירושלמי ובדין ניטלה ביצה אחת שאינו מן הענין שלפנינו, ע"כ השמטנו כל השו"ט בזה)

המורם מכל האמור דפ"ד ע"י חולי גרידא בצרופים הנז' רבו כמו רבו האוסרים יותר מן המתירים ה"ה בה"ג ריאז"א ב' (תוספות ז"ל) רש"י הרא"ש הטור רי"ו המה הגבורים ח' נסיכי אדם, ובצרוף דעת ר"י ור"ת ור"ש והראב"ד ז"ל לפירוש א' (והרא"ש מלוניל ז"ל) המה יעלו כמספר בני ישראל נגד דעת רבינו הרמב"ם והסמ"ג והרמב"ן והנמק"י ז"ל והרב המחבר נ"י הוסיף להביא מהרב המאירי ז"ל (אין אתנו) ומה שהביא גם מא"ז הגדול ז"ל שפירש ס"ח בי"ש שהוא מחמת חולי ע"ש. אין ספר האז"ה מלוי פה לעיין בדב"ק אכן ממאי דקאמר דס"ח הוא מחמת חולי אין שום ראיה כלל דס"ח היינו ודאי מחמת חולי כל הגוף ממעי אמו ובהא כ"ע לא פליגי כי פליגי בחולי הבא אחר שנולד וכמ"ש מהרש"א ז"ל דכתב דתרי גווני מחמת חולי הן גם הב"ח ז"ל וכבר הארכנו בזה בס"ד בריש אמיר ואכמ"ל

ואף אם נמצא דהרמ"ה ז"ל סבר בהדיא כהרמב"ם ונצרף נמי דעת הר"ב ז"ל שנמשך אחר הרמב"ם ז"ל. בכ"ז רבו הראשונים האוסרים ואף אי אמרת דר"ת וסיעתו לא מכרעא דעתייהו אי כמר או ס"ל כמר בעי' חולי גרידא וכנז' לפירוש שני בירושלמי בס"ד

אכתי רבו האוסרים ומדי ספקא לא נפקא ולחומרא שאין להשיאו ישראלית לכתחילה. אך