שו"ת תעלומות לב חלק ד מה

היכא שאינה ראויה לאישות כלל כנ"ד אין מקום להחמיר. והרי יש כאן ס"ס ספק אם גזר עד האלף החמישי וספק אם במקום מצוה גזר וכתב הרב משפ"ץ ח"ג סימן נ"ה שיש להתיר מטעם ס"ס וכ"ש היכא שיש ג"כ ספק שלישי שאינה ראויה כלל לאישות, אלא שכדי לצאת ידי כל החששות והחומרות הרי סמא בידן לבקש לו התר ממאה רבנים כמ"ש הב"ח וכהסכמת הגאון חת"ס ז"ל באה"ע סימן ד' וכאשר העלה הגאון הפוסק מאריה דאתרא נ"י ואף ידינו תכון עמו

גם בענין השלשת הכתובה כי איש עני הוא ולית ליה מגרמיה כלום, יפה כיוין הרב הפוסק נ"י שאם ברור הדבר שאין לו אין מקום למונעו מלישא אשה מפני החוב שיש עליו כיון שמן הדין יכול לגרשה. ועיין בסי' קי"ט מ"ש רמ"א והב"ש שם. ועיין למז"ה הגאון ז"ל בחק"ל יו"ד ח"ב סס"י ס"ו ובמה"ב אה"ע סימן ח"י והגם שכתב שם דאפילו בשהתה י"ש ולא ילדה נקיטינן דאינו יכול לגרשה אם אינו פורע לה הכתובה, נראה לי שיודה גם הוא ז"ל היכא שנשתטית ואינה ראויה לאישות

ובכן הדין דין אמת כמ"ש הגאון הפו' לא נצרכה אלא להזכיר את הרב המסדר הגט שיזהיר להשליח של הגט שלא יעשה שום מעשה בגט זה לכשתשתפה האשה אלא עפ"י מה שיורוהו הב"ד והשופט שיהיה בימים ההם וכמ"ש הגאון רעק"א ז"ל בשניות סימן ע"ג ושלום על דייני ישראל

סימן ט"ז

לעיר סופ'יאה יע"א

כ"ו מנחם יה"ל חתרס"ד

אור ישראל וקדושו, נזר אלקיו על ראשו, אליהו בהי'ר רישא דדהבא, טוב לישראל מזהב שבא, הרב המופלא, וכבוד ה' מלא, כמוהר"ר אליהו חזן הי"ו נר"ו ויחשל"א. שלום רב, לאור נערב

! כן האיר אל עבר פנינו תכריך בוץ וארגמן כולל הגט מהאיש אליעזר בן משה (מושונוף) אשר שלח לאשתו דמתקריא רבקה בת דוד יחד עם המכתב אשר תכן בחכמה מני"ר נר"ו מיום י"ג לחדשינו המלאה לה חכמה ודעת לישר הדורים ושום עילה ושחיתה לא ימצא בגט ובמעשיהו, ואנן מהכא מסרנו הגט ליד האשה ככל חקותיו וככל משפטיו וכמו שכבר כתב למעכ"ת איש ממנו הרב מטעה"מ בכל נסיכות בולגאריאה נר"ו, ובאמת אמרו מי יבא אחר המלך את אשר כבר עשהו, ויציבא מילתא דבכה"ג דנ"ד דזה כמה שנים אשר המגרש הרחיק נדוד והניח את אשתו ושני בניו אלמנות חיות גלמודה וסורה וקלקל אורחותיו וגם איש עני הוא, וכמה סרבן הוא לגרש, וכמה הרפתקי עדו עלן ולא זכינו לנצחו והנה בעת'ה מגלגלין זכות תנן ונפיש זכותיה דמר שלקח מידו גט פטורין ישלם ה' פעלו אין לך שעת הדחק גדול מזה לעשות הדבר בשליח א' וכמו שהאריך הרחיב ברוחב מבינתו בספה"ק ירבו כמותו, אשרי יולדתו, ואמרינן לפעלא טבא איישר. ואף גם זאת בשינוי הגט בתיבת בנפשיכי ובתיבות למניינא דרגילנא, הני דרבים מהפוסקים הקפידו לכתב כמקום הכתיבה (עיין שד"ח סימן ט"ו) (ועל תיבות דרגילנא רמז למ"ש בספרו תע"ל, חפשתי ולא מצאתי ואולי יהיה בח"ב כי לדאבון נפשי אינו תח"י) וגם כתיבת לא ימחא דבאה תיבת לא בסוף שיטה וימחא בתחילת שיטה והנקדנין תופסין אותו על כך, וכנודע בכל זה לא חשחין אנחנא על כל אלין דהוו הם ותולדותיהם כיוצא בהם

ברם דא עקא וזוהי שקשה על התקנה שהמציא מעכ"ת נר"ו לקיים חתימת דייני הקייום מב' מקומות דהיינו מהתכריך והמכתב פרטי דאם באים אנו לחוש לזיוף אשר בעבורו אנחנו מוכרחים לקיום תקנה זו מגן שוייא דמאחר דכל החתימות יוצאות מתחת יד אחת אין כאן קיום דמאן דעביד הא עביד הא וכדברי מרן בחו"מ סימן מ"ה וכבר יחדתי הדבור אחת בכתב לרו"ם מעכ"ת נר"ו בענין זה ברביעי לחדש כסליו שעבר אחרון ושם הארכתי וא"ץ לכפל הדברים (ולא זכינו להיות מבעלי תשובה מרוב התלאות אשר על ראשו) והאמת אגיד כי לולי איגרות הראשונות שאנו מכירין חת"י יה"ק. ומה גם דהיה ע"י שאלה מהכא להתם ורבים מהפוסקים לא מצרכי קיום כי אז לא הייתי מתיר את האשה הנז' להנשא בגט הנז' מבלי שיתבאר לנו חתימת ידי הדיינים, אך ורק במאי דקמן לא הוצרכנו לזה וכאמור. ואני תפלתי תפלה לדוד יזכה ויחיה רבות בשנים ויעלה למעלה למעלה וכסא כת"ר ירום ונשא וגבה מאד כנה"ר וכנפש המחכה לעשות רצונו רועה צאן קדשים פה עיר הבירה סופיא יע"א צפור נודד מן קנו. והוא הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו הי"ו

וז"ל במכתבו הראשון

וכדי שלא להראות את פני ריקם אשיבה ידי על מה שראיתי למעכ"ת נר"ו בס"ה תע"ל ח"א אה"ע סימן יו"ד יושב בסד"ר עליון במינוי שליחות הגט שממנה הבעל שליח של"ב ונשלח עם הב"ד דכדי לקיים החתימות זאת עשו שהניחו הגט וההרשאות תוך נייר חלק כו"ח בחת"י ותחת אלו החותמות על התכריך הנז' חתמו דייני הקייום ועיקר מגמתו מלמדנו להועיל שיהיו גם חתימות הב"ד יוצאות ממקו"א א"ד נר"ו, ובשיתי שומי עין עייוני לא יכולתי הבינו דכל היכא דעיקר סמכתייהו על ההרשאה וכיון דההרשאה שנית לשליח ב' של"ב דגם השליח לא ידע ואינו יכו"ל בפ"נ אז בודאי הגמור דלכ"ע צריך שתהיינה נכרות החתימות וכמ"ש בספר ישמח לב אה"ע סוס"י ן' ולא שייך הכא הקולות שאמרו דקיום ב"ד א"ץ קיום וכיוצא ואע"ג דמדברי הרב ברכות המים בס' גט ששי דס"ח נראה לכאורה דאף דאין שליח ב' יכו"ל בפ"נ עכ"ז יש להקל אף כשאין החתימות נכרות בעיני המעיין ישר יחזו דלא דבר רק היא שהשליח ב' נעשה בפני ב"ד והוא בא עם הגט וההרשאות ברם היכא דהשליח אין בפיהו מענה והוא נעשה שליח ע"פ