שו"ת תעלומות לב חלק ד מד

כבודות נפשן תבחל בזה. ועה"ק הדיינים היו נוהגין בבדיקה

והנני דו"ש מכבדו ומוקירו חיים אריה הלוי איש הורויץ אבד"ק קראקא והגליל יע"א

סימן טו

וזאת תשובתי אליו

בדין בדיקת היבמה קודם החליצה שנהגו הקדמונים ז"ל

יום י"ט לח' אדר התרס"ד

החיים והשלום בל ימוט מאת כבוד מר אהובי רב חביבי הרב הגאון המפורסם מו"ה חיים אריה הלוי אבד"ק קראקא יע"א

מכתבו היקר מיום ה' לחדשנו קבלתי לנכון. שש לבי ויגל להתבשר מטוב שלומו שכ"י, והנני בא להשיב למעכ"ת על ראשון ראשון

על אשר ארי נעשה שוא'ל כענין, בדבר בדיקת היבמה אשר שנותיה למעלה מל"ה, כי לדעתיה דמר אין צורך בה, ונפש היפה של נשים שאננות תבחל בזה

לזאת אשיב כי מזקנים אתבונן בהיותי בעיה"ק ירושלם תובב"א שנהגו ב"ד הגדול בערב יום ההזמנה לצוות לשליח ב"ד להוליך היבמה אצל נשים בקיאות לבודקה. וכן הנהגתי בהיותי מו"ץ בעוב"י טריפולי של מערב יע"א. ובבואי לשרת בקדש פה מצאתי שהרב הגאון שקדמני כמהר"מ פארדו זלה"ה שהיה אב"ד בעה"ק ירושת"ו נהג כן. וכן נהגתי אחריו עד היום הזה

האף אמנם כי הדבר קשה לדידן שקבלנו הוראות הרמב"ם ומרן הש"ע אף להקל. הגם שבאיסור ערוה קבלנו להחמיר כסברת הפו' המחמירים, (יעויין בספה"ק תעלומות לב ח"ג בקונט' הכללים דקי"א ע"א אות ד' ושם מבואר שהתר יבמה לשוק חשיב דבר שבערוה כמ"ש המרדכי בפ' מצות חליצה והתו' בבכורו ד"ך) מ"מ בנ"ד הרי הרמב"ם שמצריך בפ"ב מהלכות אישות להיות כל הסימנים לאחשובה אילונית הרי הוא מכת המחמירים. ורבינו מהריק"א באה"ע סימן קע"ב פסק כוותיה ולא הזכיר כלל ס' החולקים. וא"כ אחרי אשר האשה לפנינו ונשמע קולה כקול הנשים לדעתם אינו צריך סימן אחר ולמה לן לאטרוחי בכדי

אכן הדבר הקשה לדעתם דמצרכי לכולהו סימני היכי משכח"ל איילונית, כיון שאחד מסימניה הוא שמתקשה בשעת תשמיש ובדבר הזה רק מפיה אנו חיין. (אם לא שכבר עברו דברי ריבות בזה עם בעלה בחייו) וקשה לפוטרה מהחליצה על פיה, אם לא שנאמר שבהצמדם יחד כל הסימני' האחרים, די בהודאתה בזה לגילוי מלתא בעלמא

וכן בסימן של קול באשה, קשה לברר אם קולה עב ושיהיה כקול איש, שאם קולה עב ואינו כקול איש לא חשיבה איילונית כמ"ש בפרישה בסי' מ"ה. וגם ידוע שאפשר לשנות קולה מעב לדק וא"א להבחין וכמ"ש החת"ס בח"ב סי' פ"ג. ובכן אין לסמוך אלא אסימן של דדים שהוא יותר בדוק וא"א לשנות וכמ"ש הגאון הנז' שם. ואז אם נמצא הסימן ההוא צריך לדקדק היטב בשאר הסימנים ואף אם לא הובררו בבירור כל הסי' אהני לן לאחשובא ספק חלוצה. ונפק"מ טובא להיכא שחלצה חליצה פסולה או אם נתארסה לכהן וכדומה לזה וע"כ הצריכוה רבנן בדיקה מבפנים, וכ"ש לדעת הטור דבסימן אחד סגי דודאי דס"ל דה"ה אף אם בשאר סימנים הויא כשאר נשים, שלא יעלה על לב להתיר יבמה לשוק בסימן שאפשר להסתפק בו כהשמעת הקול (ועיין בב"י סי' מ"ו ובב"ח שם דאפשר דהסימן שנראה בה אינו מבורר יפה. ועיין בשה"ג בפ"א דיבמות שכתב כן ואייתי סייעתא מדקתני סיפא נשאת לאחר והיו לה בנים עי"ש) דודאי שאין לסמוך אלא לסימן הברור של הדדים. ונהי דגם בזה לא סמכינן להתירה לשוק ובעיא חליצה, מ"מ אהני לן שתהיה בספק חלוצה כמש"ל

זה נראה לי להליץ בעד מנהגם של רבותינו הא' ז"ל ואם כשר הדבר לפניו יודיעני את דעתו הרחבה

בדין מי שנשתטית אשתו ורוצה לישא אשה אחרת ע"י שישליש הגט כרי למוסרו לאשה לכשתשתפה. ואם אין לו להשליש הכתובה אם יכולים ב"ר להתיר לו רישא אשה אחרת ותשאר הכתובה חוב עליו

אתאן לענין להתיר האיש מכבלי העגון ראה ראינו כל אשר דבר בקדשו מני"ר שיל"א והאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו ודבריו אינם צריכים חזוק. ולאפושי גברי אתינא גם אנא מהכא להשלים המנין. והנה ידוע כי על מה שכתב הרשב"א ז"ל באלפיו בתשו' הובאה בב"י אה"ע סימן א' שלא תקן הגאון ז"ל אלא עד אלף החמשי. מהר"י מולינא ז"ל השיב שגם הרשב"א לא סמך על שמועה זאת. והגם שמרן הב"י בתשובה לאה"ע סי' י"ד האריך להשיב על דבריו, כבר ארי עלה הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל יו"ד ח"ג סימן פ"ו וכתב שנראים דברי מהר"י מולינא ז"ל מדברי הרשב"א עצמו בח"א סי' תקנ"ז ובסימן אלף ר"ה שנראה שלא סמך על תשובה זאת. והרב מהרח"ש בקונטריס עגונא סי' ל"ג אחר שהביא תשו' מרן הב"י כתב וז"ל אני בעוניי איני מכניס ראשי בזה שראיתי למהרשד"ם בתשובותיו אה"ע סימן ק"ך שכתב שראה פסק מהרב יחיאל אשכנזי ז"ל שהאריך להחמיר והביא דחרם רגמ"ה עד כי יבוא שילה וכו' עי"ש באורך

אלא שהרב ז"ל סיים וז"ל ומ"מ בנ"ד שנשתטית האשה ואיכא דיחוי מצות פו"ר כר' להורות דאין בזה חרגמ"ה ע"כ. וכן דעת רוב הפו' דבמקום ביטול פו"ר לא תקן וכן מבואר בתשו' הרשב"א שם. וגם מדברי רמ"א בסימן א' נראה שבזה"ז רק התקנה והמנהג במקומו עומד. ובמקום ביטול פו"ר ובפרט