שו"ת תעלומות לב חלק ד מג

ול"ש ויכחשי. וגם נראה ברור שתשובה זאת לאו מרן חתים עלה אלא היא קיצור תשובת מהר"ד ן נאחמיאש שקצרה מר"ן ז"ל והתחיל להשיב עליה וכמ"ש בספה"ק תע"ל ח"ב דיני קידושין סימן א'. מ"מ לא אמרה הרב הפוסק שם אלא במכחיש כל הענין וגם שהיו שנים שלא הוכחשו, מה שא"כ בנ"ד שאין כאן אלא שנים והמכחיש לא הכחיש כל הענין אלא שהוכחשו בגופה של עדות וכנז"ל

ואף אם תמ"ל שיש חולקים בזה וס"ל שלא בטלה כל העדות. ועיין בספר פמ"א ח"ב סי' ח"י שהאריך. מ"מ בנ"ד שאין כאן אלא שנים המכחישים זה את זה כבר כתב גאון עוזנו הרב שער אשר בחלק אה"ע סימן ל' בהוזמנו שניהם ונמצא אחד קרוב או פסול עדותם בטלה וגם לס' היש מורים שהביא הרב כנה"ג סי' ל"ו הגה"ט ק"א שלמדו מדברי התו' דאע"פ שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לא בטלה כל העדות ולע"א מהני ואכתי יש לחוש לס' הסמ"ג ז"ל ודעמיה במקדש בע"א, מ"מ כבר הסכימו האחרוני' דאין לחוש לס' זאת כלל. ובהוזמנו שניהם לעדות ונמצא אחד מהם קרוב או פסול אין כאן קידושין כלל וכמ"ש הרב אביר יעקב אה"ע סימן כ"ד ע"כ. ואין לומר שלא היה יודע העד הכשר בקורבת האחים הנז' ולדעת הרי"ף והרמב"ן לא בטלה עדות הכשרים שהרי הוא היה אומר שבשעת מעשה היה הוא ושלשה אחים ורבי יעקב, וכיון שהיו נוסעים יחד בודאי שכדבריו כן הוא וידע והכיר בקורבתם ועיין להרב פמ"א שם בסימן ח"י שהאריך. ובנ"ד אע"פ שלא העידו כל השלשה אחים כבר ביארנו שלדעת רוב הפוסקים משעת ראיה שהוזמנו כבר בטלה עדותם. ועיין להכנה"ג ח"מ סימן ל"ו הגהב"י ד' מ"ש משם תשו' כ"י למהר"א הלוי. ועיין פני יצחק ח"ה אה"ע סימן ז'. ואף אם נחוש לסברת החולקים ונחשיבם לשנים כשרים הא גם בזה רבו הפוסקים שאם הוכחשו בבדיקות עדותם בטלה. ואת"ל הלכה כהמחמירים גם בזה, הא איכא גריעות הלשון של העד הראשון שלדעת רוב הפו' אין בו מועיל וא"כ נשאר אחד בהכחשת הב' דלאו כלום הוא. וכ"ש שגם האשה מכחשת אותו שבנ"ד שהיא הכחישה משעה ראשונה שיצא הקול בטרם ידעה שיש ע"א המסייעה, וגם שאין זה מסייעה שהרי גם הוא העיד שנתקדשה, נראה דלכ"ע הו"ל הב' ע"א בהכחשה דלדעת רוב הפו' גם המחמירים במקדש בע"א מודים בכגון דא שאין כאן קידושין. הרי איכא כמה ספקות בנ"ד ובכל ספק יש רוב הפו' המתירים ואין מקום לחוש עוד ולהחמיר. ועיין בת' רעק"א אה"ע ובס' פמ"א אה"ע סימן קי"ז

ואם מועט ואוסיפה לך עוד ס' א' שיש בקידושין אלו. והוא שלדברי שני העדים נתן ואמר והוה ליה שתיקותא דלאח"מ דלאו כלום הוא. והיכא דלא שדיך ולא קבלתו לשם קידושין כתב מרן ז"ל בתשובה אה"ע סימן ב' דגם להרי"ף והרא"ש ז"ל אינה מקודשת. ואף שאפשר לפרש שבעודו נותן אמר. וכמו שביארתי בספרי הק' תעלומות לב ח"ב דיני קידושין סימן א'. מ"מ פשט הדברים מורים שנתן בתחילה ואח"כ אמר ועיין להגאון עז"ה ז"ל בספר נדיב לב אה"ע סימן ז' ובמה שפירשתי דבריו בתשובתי הנז'. עכ"פ ודאי דמידי ספקא לא נפקא ובפרט שהוא דין מרומה גמור מכמה אומדנות מוכיחות שלא ראיתי צורך לבארם ולא נחקרו העדים כראוי מפני נחיצת הזמן

עוד יש לצרף ס' אחר והוא שלא ידעו העדים היום והחדש אלא הם אמרו מזה שני חדשים מו"מ, ואין זה זמן מוגבל וברור. וגם מפאת ההסכמה שיש: להם בכל ערי המערב שלא לקדש אלא במנין עשרה וכו' והיא עשויה בכל תקף ובגזירת נח"ש והובאה בספר ויאמר יצחק אה"ע סימן קט"ו כמ"ש הרב המורה נ"י. וכל זה הוא לרווחא דמלתא שהרי יש לנו יותר משלשה ספקות שבכל ספק מהם לרובא דרבוותא לא הוו קידושין. ואיכא נמי חזקת פנויה דמסייע לה וכמו שביאר היטב גאון עוזנו הרה"ג כמהר"א קובו ז"ל בס"ה שער אשר סימן כ"ט והגאון שא"ב כמהר"מ חזן ז"ל בס' כרך של רומי סימן כ"ד. ואף שבאותו נדון עצמו הגאון מז"ה הגדול ז"ל היה חוכך להחמיר כמ"ש שם. היינו ודאי משום שהיה אפשר להשיג גט משא"כ בנ"ד כמש"ל. ועיין בספה"ק תע"ל ח"ב דיני קידושין סימן א' ובח"ג בקונט' השליחות סי' ג' שהארכתי בזה ואכמ"ל

ומפאת הקול שיצא עליה הרי לא אתחזק בב"ד ותכף יצא הקול ושוברו עמו שב"ד מעיינים בדבר. וכבר כתב מרן בתשובה אה"ע סוף ס"י ב' וז"ל ואפילו היה קול הא קי"ל דמבטלינן קלא. ועיין פמ"א ח"ב אה"ע סימן ח"י שכתב שכיון שב"ד התחילו לעיין בדבר אעפ"י שנתאחר הפס"ד כיון שתכף שיצא הקול נעשה קב"ע הו"ל קול ושוברו עמו. והגאון מז"ה ז"ל בחק"ל אה"ע סי' כ' כתב שיש להתיר מטעם ס"ס ע"ש כי מכל אלין כר"ל שיש להתיר את הנערה הזאת סוליכא בת יצחק אזולאי בלא גט. וצור ישראל יצילנו משגיאות

סימן י"ד

שפעת חיים ואושר וברכה לכבוד הרב הגאון המפו' והמובהק ידי"נ ומיודעי נר ישראל כש"ת מו"ה אליהו חזן שליט"א הרב הגדול בנוא אמון

אחדש"ה באהבה, אבוא בזה לבקש מאת כת"ה אשר ענותו תרבנו לעיין בפסקא אשר שלחתי אליו ר"פ להתיר איש מכבלי עיגון, ויאבה להסכים ולחתום הוא ובית דינו

ודרך אגב מאת מעכת"ה אבקש שיאבה להודיעני מנהגו בחליצה אשר ידוע כי שנותיה למעלה מל"ה, לענין הבדיקה, כי לדעתי אינה צריכה בדיקה כלל. עיין אה"ע סימן קנ"ה סעיף י"ב ובכמה דוכתי. ולכאורה רציתי לומר שצריכה בדיקה, דאולי תמצא אילונית ולא תהא צריכה חליצה כדי שלא תהא מצריכה כרוז לכהונה כדאיתא יבמות דף ל"ז. אכן גם זה אינו דהרי אנו רואים שאין קולה עבה כאנשים וחסר אחד מסימני אילונית עיין ש"ע אה"ע סימן קע"ב סעיף ד'. ואפילו להרמ"א ז"ל שם שכתב דבאחד מאלה נקראת אילונית. עיין שם בפת"ש ז"ל בשם חת"ס ח"ב סי' פ"ג שאפילו לא נמצא אלא סימן אחד שאינה אילונית וצריכה לחלוץ להתירה לשוק, וא"כ למה לי טורח הבדיקה ונשים