שו"ת תעלומות לב חלק ד לט

תהיה אחריתן. גם המנהג לקדש קודם נישואין הוא מנהג רע בזה"ז, יען בזמן האירוסין אם אין רוחם נוחה זה מזה ובפרט אם היא קטנה, יהיה קשה אח"כ להשיג גט כמו שנבאר להלן

כי ע"כ אנחנו אלה פה עמדנו ותקננו בהסכמת רבני וראשי כל ערי מצרים לגבולותיה, שלא לקדש אלא בזמן הנישואין וברשות והסכמת הב"ד וכתובה עשויה מב"ד. וכל העובר על התקנה הזאת שיהיו קידושיו בטלים כי הפקרנו כסף הקידושין ופיסלנו עדיהם, כנוסח התקנה המובא בס' תעלומות לב ח"א באה"ע סי' י"ד והוכרזה בכל הב"כ וב"מ. ות"ל כי מאותו יום ואילך לא אירע בכל הארץ הלזו שום קידושין ונישואין בלתי רשות ב"ד. וידעתי כי הריב"ש ז"ל היה חושש להחמיר, אבל תיתי לי שבזה"ז גם הוא ז"ל היה מתיר בשופי. ומה גם שאפילו מי שירצה להחמיר היכא דאפשר. מכל מקום בהצטרף עוד ס' אחר יש להתיר לכ"ע כמבו' בתשו' הרב ברך משה גאלאנטי. ובתשו' רבני ירושת"ו המובא בס' נדיב לב ח"ב אה"ע סי' ו' והסכמת הגאון מז"ה הגדול שם. ועיין בספרי תעלומות לב ח"ג סי' מ"ה. אקוה שמני"ר בכחו הגדול יראה אופן נאות לגדור הפרצה הזאת ושכמ"ה

חזו מאי דקמן מעשה שהיה במח"ק בנער אחד שמו שלמה אפריית שקדש את בת אחת שמה סוליכא. ובבואם פה העירה וראתה כי הנער ערום וריק ולית ליה מגרמיה כלום. והיא גם היא שאפה רוח החופש ואינה רוצה בשום אופן להנשא לו והוא עומד במרדו שלא לגרשה. וכשהפחדנו אותו, הגזים שיברח בהחבא. וע"כ הוכרחנו לקבל העדות מהעדים המצויים פה לראות אם הקידושין כעשו כהוגן וצריכה גט. והנה תו"ד העתק הקב"ע הכתובה בפנקס ב"ד, ומשם יראה כת"ר ההכחשה שיש בין שני העדים הכשרים בענין לשון הקידושין וגם לדברי שניהם היו במעמד אחד, קרובים וכשרים ולכולם ייחד לעדות. ועיין בתשו' מרן אה"ע סי' י' ובס' פני יצחק ח"ה א"ה סי' ט'. ובהיות כי האחד הנהו במח"ק ור' קרו ליה, הוא ר' יעקב הי"ו יהי נא בטובו לקוראו לפניו, ואחרי אשר ילמדהו בינה כי הסכיל לעשות מעשה כזה יקבל עדותו. ואם נראה בעיניו שיש מקום להקל בקידושין אלו, אם יהיה מקום עגון. יודיעני דעתו ד"ע. ורק אין דבר זולת שו"ט יגדל. הצעיר אליהו חזן ס"ט

סימן יב

וזאת תשובת הרב המפורסם המו"ץ נ"י. טאנג'יר ב' ימים לח' שבט בזמירו"ת גריע לו

המנורה הטהורה אספקלריא המאירה, מע' הרב הגדול מעוז ומגדול כמהר"ר אליהו חזן נרו יאיר ויזרח בזרח העודף כיר"א. אדוני רם, נתעטרתי ביקרתו ואעלז המון רבה מידיעת שלומה של מלכות כן ירבה וכן יפרץ, חי ובריא עדיף עד ביאת הגואל ה'ן משיח לישראל כיר"א

קראתי בכל לב כל דברי מני"ר הי"ו, ושם נאמר על ההוא עסק ביש של קידושי סוליכה וכו' אשר לפי דבריהם הקידושין נעשו במתא דנא. אנא זעירא לא ידעתי מזה כלל כי על הרוב בני אדם כאלו הם עוברים דרך מחנ"ק ועושים מעשים במחשך והולכים לשם או למ"א. איך שיהיה אתאן לעניינם הם אמרו כי נתייחד לעדות הנז' הנק' ר' יעקב ולא גילה כינוי משפחתו מלאכתו מקום מולדתו הכי קרא שמו ר' יעקב, ואנן מהכא לא ידענא מי זה הוא ואיזה הוא, וכבר שלחתי שלוחים וכו' וטרחו ויגעו הביאו לפני איש א' דקרו ליה ר' יעקב וכינוי משפחתו אזולאי, וחתרתי ואיימתי בכמה איומים שיאמר לי האמת אם יודע מזה והוא נשבע שלא ראה ולא שמע רק היום אשר שמע את הדברים מפי ותל"מ. ומ"ש בהעתק הקב"ע של הקידושין ר' יעקב מטאנג'א, זה לא שייך שיהיה אחד משלנו מכמה טעמי ועוד לא נמצא אתנו מי שנקרא בשם ר' יעקב רק א' יר"ש וזקן ועכ"ז שלחתי אחריו ואמר כי לא ראה ולא שמע, ואלו היו כותבין בקב"ע הנז' כנויו או לפחות כנוי סוליכא ובת מי היא ומקום מולדתה אפשר שהיה מתברר מי הוא רי"ע הנז'

ראיתי מ"ש מני"ר בסוף יקרתו כי מרוב ענותנותו פנה אל האזוב ועשה אינו ישנו באמור לי שאם נראה בעיני להקל וכו' אודיע לרו"ם כת"ר הי"ו מכיר אני ערכי עלי וכו' ובפרט בדין ערוה החמורה כי כשאני לעצמי צריכה רבה. מצורף לזה אנכי חלוש סבא כי זקנתי ושבתי ואור עיני איננו אתי כתמול שלשום לא עליה דמר. ואני אנה אני בא לדון וכו'. והגם כי לפום ריהטא עלה בדעתי ממ"ש בדברי הפוס' ז"ל דיש מקום להקל ובפרט אם יהיה מקום עגון וכו' והדרי בי מהטעמים האמורים, ומני"ר הי"ו מאריה דאורייתא בחכמתו הרמה ודעתו הזך והישר בקיאותו הרב כחו רב לקרב או לרחק ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים כי"ר

מ"ש רו"מ מעכ"ת הי"ו על הענין הזר ומוזר בתכלית הזרות זווגים הנעשים בערי המערב הלזה שמשיאים את בנותיהם כבת ח' שנים וכו' והוא רע ומר וכמה תקלות יוצאים ממנו רח"ל. מי יכחיש בזה שהוא דבר זר ומוזר וכו'. הן אמת דבר זה אינו נוהג בכל ערי מרוקו רק בקצת מקומות דוקא שהיה מנהג זה אצלם מימות הראשונים זיע"א. ואולם הנה ידוע מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים ובפרט בדור הלזה ובזמן הזה. ואנא זעירא כבר דברתי מזה עם איזה חכמים ונבונים הבאים אצלנו מהתם להכא ואמרתי להם שאלו היו יודעים הראשונים זיע"א מהימים הללו וכו' היו עומדים בכל עז וכו' ומחרימים וכו' לבטלו וכו' ושאפילו שכנינו אנשי אירופא מלעיגים עלינו ע"ד פתגם וכו', ומה כחי יפה להכריח על מקומות אחרים לתקן וכו'. ה' יתקננו בעצה טובה מלפניו כי"ר

ועל הב' שמקדשים קודם הנישואין והוי ענין רע ומר מכמה טעמי. דבר זה אינו מצוי אצלנו גם בעיר הקרובה לנו עי"ת טיטואן יע"א ובכל המקומות הקרובים אצלנו, ונראה דגם בכל העיירות הגדולות אשר בזה המערב כי יש לנו תקנת רבותינו רבני קשישאי