שו"ת תעלומות לב חלק ד לא

ולהחרים על אותם המשיאים להם בנותיהם שעוברים על לא יבא ממזר וכו' כיעו"ש. ומלבד שקשה בכפל הדברים עוד זאת דלאו רישיה סיפיה שבתחילה כתב שמרבה פסולים בישראל. ולבסוף אמר שעוברים על לא יבא ממזר וכו' ומאי שנא רישא דתני פסולים ומאי שנא סיפא דתני ממזרים. אך כונתו ברורה שהוא מחלק בין ישראל שנושא קראית לקראי שנושא ישראלית כי אחרי שהדבר ברור שבכל האופנים יהיו הנשואין כדת מו"י כמו שביארנו, ונפיק מיניה חורבא לענין הבנים ג"כ. כי אם ישא קראי ישראלית היא נגררת אחריו לשבת יחד ומלבד שתבעל לו בנדתה ותאכל חמץ בפסח ותחלל את המועדות וכיוצא. עוד זאת שגם הבנים אשר תלד יהיו בני הנדה וחצופים וילכו בדרכי אביהם ואף אם תתגרש ושבה אל בית אביה ותביא בניה עמה היא גורמת להרבות פסולים בישראל ולחשש ממזרות לא חייש דכיון ששבה לבית אביה הישראלי לא יתנוה להנשא לאחר עד שתתגרש מהקראי כדת של תורה וכתחז"ל. אך זו רעה חולה בישראל שנושא קראית והיא באמונתה תחיה ותכשילהו בכמה איסורים, ואם לא יאותו לשבת יחד ותחזור אל עמה ואל בית אביה, ויש לחוש שמא יפטרוה בלא גט בהיות מקודשת בקידושי כסף ואם גם יצריכוה גט הם לא יחזרו אחר דיני ישראל ויבקשו מבעלה שיגרשנה בגט שלהם. ובזה גורמים לעבור על לא יבא ממזר. כי הבנים שתלד אחר הגירושין ההם הם ממזרים ודאים. וע"כ לא כתב זה אלא באותם שמשיאים להם בנותהם דוק ותשכח. ועיין היטב בתשובת הרדב"ז הארוכה בסי' תשצ"ז היא הבאה בתשובת הרב"א סי' ג' ואין הפנאי מסכים להאריך. וגם הרב כסא דהרסנא בסימן ר"ך כתב שלא אסר הר"ש אלא בעומדים במורדם

ב) הוא הרא"ם ז"ל בח"א סי' נ"ח שמנאו הכנה"ג א"ה סי' ד' בכלל האוסרים. ונראה שדעתו ז"ל לאוסרם משום שהם כשרים לעדות דחשיבי כאנוסים והצדוקים בזה"ז כמו הכותים קודם שגזרו עליהם ועי' ועוד לו שם בסי' צ"ד והנראה שמה שכתב זה הוא לפי מה שהבין בדעת הרמב"ם ורצה להשיב להשואל מדברי הרמב"ם כמו ששאל. אך דעתו מסכמת שהם פסולי עדות ובכל זאת חשיב ליה לאשת הצדוקים א"א ע"פ מה שהוכיח מדברי רש"י ז"ל בההיא דאשת אוריה כמו שכתוב בסוה"ס קודם סי' צ"ה ועל זה סמך מהר"ש גאביזון ז"ל בתשובתו הבאה בספר אהלי יעקב סי' ל"ג וכבר השיב לזה מהריק"ש ז"ל שם בסי' ל"ד ותמה ע"ד הרא"ם מדברי התוספות והביא מ"ש הריב"ש ז"ל בסימן ה' שכתב שכל הראשונים כתבו שצריכה לעידי יחוד והביא ג"כ מ"ש הטור בשם הרא"ש באה"ע סימן קמ"א כיעו"ש ועיין להרשב"ץ ז"ל בח"ג סי' מ"ז ופ"ט וצ"ד ואכמ"ל

ג) הוא המבי"ט ז"ל שכתב בח"א סי' ל"ו לאסור מחשש שמא נמצאו ישראל בקידושיהם או חברים שביניהם, וכבר השיבו הרדב"ז והריק"ש לחששות אלו. וכנראה שגם הוא ז"ל בטל דעתו נגד דעת הגדול בדורו מהר"י בי רב ז"ל כמו שכתוב בסוף התשובה

ד) הוא מהר"ש גאביזון ז"ל המובא בתשו' מהריק"ש סי' ל"ג והריק"ש האריך הרחיב בסי' ל"ד להשיב על כל דבריו, אחת לאחת ובחרונו יבהלהו. ובכנה"נ שם כתב שגם מהרש"ך בח"ג סימן ט"ו השיב על דבריו. ואין דבריו של אחד במקום שנים

ה) מהרש"ך בח"ג סי' ט"ו (אינו מצוי אצלי) ה"ד הכנה"ג בסימן ד' שכתב שאף שהיה מקום להתירם מ"מ גמר שלא להיות נמנה עם המתירים אלא עם האוסרים

ו) ס' רמ"א שהביא בש"ע אה"ע סס"י ד' שפסק ס' ר"ש שהקראים אסור להתחתן בהם וכולם הם ספק ממזרים וסיים ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור ע"כ, וציין המציין להב"י משם מ"כ תשובת ר"ש. ואין בירור בתשובת הר"ש הקצרה והארוכה שאם רצו לחזור אין מקבלים אותם ושפיר יש לומר בדעתו שלא אסר אלא בחיתון וכמש"ל. אבל האמת שרמ"א למד זה מתשו' רב נטוראי שהביא הב"י וכ"כ הב"ש בס"ק ס"ז ולקמן נבאר תשובה זאת שהובאה בארוכה בתשו' הרדב"ז סי' תשצ"ז בשם רב משה גאון והמבי"ט בח"א סי' י"ט בשם רב עמרם

ז) רש"ל ביש"ש בפ"ה דמסכת קידושין שהביאו משמו שהוא מכת האוסרים. ואין ספרו מצוי אצלי

ח) מהר"י טיטצאק ז"ל הו"ד בס' י"א ח"א בסימן ד'. ואותותיו לא ראינו לדעת טעמו ונימוקו

ט יוד) מהר"ש הלוי הזקן וחתנו מהר"א ששון ז"ל שהסכימו עם מהר"ש גאב'יזון לאסור כמ"ש בברכ"י אה"ע סימן ד'

ביאור דעות המתירים אחד לאחד למצוא חשבון

הלא מעתה הנני בא לבאר דעת המתירים כי גם הם מגדולי המורים הם

א' ראשון בקדש הוא הנגיד רבי אברהם ז"ל בן בנו של הרמב"ם ז"ל שהתיהדו על ידו קהל גדול ביום אחד במצרים בשנת ה"א ע"ג כמ"ש בספר כפתור ופרח פ"ה. ומה שסיים שם והמחמיר תבא ע"ב. כונתו על הדברים שיש להתיר גם בהיותם במרדם כמו שמבואר שם. ומהר"ש גאביזון ז"ל בתשובה הבאה בספר אהלי יעקב סי' ל"ב כתב שאפשר שבאותו זמן היו כותבים גט כדת וכהלכה ועוד שאפשר לומר וקרוב לודאי היו מאותם שהיה להם שמץ ממנהג הקראים וכו' אע"פ שקבלו עליהם דברי רז"ל וכו' עי"ש. ועל זה השיב כהלכה מהריק"ש שם בסי' ל"ג. וגם ביאר שא"א לומר שנתיהדו והיו לעם מיוחד שא"כ כל הנולדים מהם היו ספק ממזרים ולא תהיה תפארת רבינו אברהם ז"ל לקרב ספק ממזרים ועוד כי המה אסורים לבא זה בזה וכו' והם דברים נכונים וברורים. וגם אין מקום לומר שנשאו גיורת, כי הלא קהל גדול היו ומאין ימצא להם גיורות ובאותו זמן ובארץ הישמעאלים כידוע. ועוד שכבר העיד בגודלו מהר"ש הלוי ז"ל בתשובה הבאה בתשו' הרדב"ז סי' תשצ"ו שהיו מתחתנים בהם גדולי קהלות מצרים הרבנים כי גם הם היו אנשים עשירים ויודעי ספר ע"כ וכתב, הרדב"ז שם שרק הנגיד ר' נתן הכהן לא רצה לקחת אשה מהם מחשש חללות עי"ש. וכתב עוד