שו"ת תעלומות לב חלק ד כז

שבדורינו הרב שד' חמד ז"ל בח' י"א מערכת ב' סי' ל"ד אות ט"ו שלא היה נמצא אתנו חלק זה עד שבא לידינו וז"ל ואם זכרוני אינו מכזיב נהירנא כד הוינא טליא בהיותי בעיר מולדתי עיה"ק ציון היא ירושת"ו שמעה אזני מפום רבנן הוה עובדא שהחכם הגדול שבהם ביקש מחכמי ישראל ובראשם הגאון מ"ס המלך ז"ל שהוא (עט"ר רשל"צ הגאון מוהר"ר משה סוזין, ותוקף קדושת הגאון הנז' הלא היא כתובה בשו"ת הגאונים שערי תשו' בהערות הגאון כמהרי"מ חזן ז"ל סי' קע"ג בויכוחו עם הרב החסיד רפאל סגרי ז"ל ע"ש) שיקבלוהו לדת רבותינו הקדושים והבטיח להקדיש כל נכסיו (כי היה רכושו רב) לכוללות עיה"ק ת"ו ולא נתנו אזן קשבת לבקשתו. אף גם לזאת זכורני כי בילדותי שמעתי או אולי ראיתי באיזה ספר מעשה שהיה בשנים קדמוניות שנתוועדו חכמי ישראל לבקשת נכבד אחד מהקראים להסתפח בנחלת עבדי ה' לקבל תורה שבע"פ ואחר שנשאו ונתנו בדבר היתה חתימת דבריהם בלשון צחות דקראין אינן מתאחין לעולם עכ"ל

הרי דמשנים קדמוניות לא מצאו להם היתר כלל. וכל חכמי ירושת"ו ובראשם הגאון מ"ס המלך המלך הנ"ל הסכימו דאיסורם איסור עולם כלל כנ"ל

וא"כ לפלא על ה"ה שכתב במודעתו כי לא ידע מהסכמה זו דרבני ירושת"ו והרב מהר"מ סוזין ז"ל בראשם, דהרי הגאון שדי חמד ז"ל שגם הוא היה רק בילדותו בירושת"ו ואפי"ה ידע לה מר מהסכמת הגאון מ"ס הנ"ל ז"ל, בטחוני חזק בידידינו מעלת ה"ה בצדקתו וישרתו ובמדתו הטובה להודות על האמת כאשר עשה כן כמה פעמים וגם בפעם הזאת יורה וידין במודים דרבנן לאסור אותם איסור עולם וגם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם

ואחר גומרה של תורה הגיעה לידי אזהרה גדולה מודפסת מבית דין הגדול שבירושלים וחתום חותם בדה"ץ וזה נוסחה

כי האיש הישראלי ימין בכמהר"ר יעקב בירדוגו מעי"ת מקנאס יע"א נשא אשה מכת הקראים ושמה רוזה בת יהודה הלוי בכפר ביסאן הסמוך לעי"ק טבת"ו אשר לא כדת, היפך הסכמת הרבנים הקדמונים לקדושים אשר בארץ המה זיע"א שאסרום לבוא בקהל ה' ומעשה רב בזמן הרב עט"ר מהרה"ג הראשל"צ הגאון המפורסם סבא דמשפטים כמהרש"מ סוזין ז"ל חתרו הרבה להסתפח בנחלת ה' ולא הסכים להתירם וביחוד כי בא אחרי כן החקירה נתברר כי האשה הנז' היתה נשואה לבעלה הא' הקראי שקדשה במעמד כמה מבנ"י הכשירים ונתגרשה ממנו בנימוסיהם ובעידיהם וידוע דגיטן אינו גט והרי היא א"א גמורה. ובכן נחנא ב"ד דפעה"ק ירושת"ו בהסכמת עט"ר מהרה"ג הגאון המפורסם ראשל"צ יעקב שאול אלישר שליט"א קמנו ונתעודד וגזרנו בכח תוה"ק שתתעלה כי האיש והאשה שנז' מופרשים ומובדלים מעדת ישראל, וישראל קדושים הם ומוזהרים לבל יגואלו זרעם הכשר בזרע הפסול אשר יולידו הזווג הזה כל ימי עולם והסכמת הרה"ג כש"ת מוהר"ר יצחק אבואלעפייא בעהמ"ח פני יצחק על פתגם דנא כמוסים תח"י ועל כן חובה גדולה רובצת על ראשי כל עיר ועיר אשר יבואו הזווג הזה לדור שמה לפרסם קלונם ברבים ולהפרישם מקהל ישראל, ושומע לנו ישכון בטח ושמ"ר ועתב"ט הלכ"ד החותם פעה"ק ירושת"ו בש"א לחדש תשרי ש' התרס"ה ליצירה: מקום החותם

וזה נוסח המכתב ששלח ה"ה בעל פנ"י אבואלעפייא הנז' למעלת חו"ר בדה"ץ דעי"ק ירושת"ו שבר חזר מדבריו בפסק הנ"ל והודה על אמתה של תורה

לקדושים אשר בארץ, גבורים לעמוד בפרץ, ה"ה מעלת הרבנים הגדולים ב"ד הגדול שבירושלים ת"ו ומתוכם כעין החשמל הרה"ג ח"ק לישראל, כקש"ת ראב"ד מקו' כמוהר"ר וידאל בן חנוך אנג'יל הי"ו אתה ה' תשמרם ורצון תעטרם. כיר"א: שלמא עליכו מלכי

מודע לבינה מקבלת כתבם הטהור בא בימים ר"ח כ"ז וראיתי כל הכתוב ומאוד גדל צערי על שיצאה תקלה מתח"י על לא הודע לי ע"ע האשה הקראית שנתקדשה לבעלה הראשון בעידי ישראל שנמצאו שם הגם דלא ידעינן שנתיחדו והוזמנו להעיד על הקידושין שלה בקראי עכ"ז הא ודאי דחיישינן להו דלסהודי אתו, עד בשחק נאמן וסהדי במרומים שלא שמעתי בלתי היום מפי כתבם הטהור שכבר נעשה מעשה הרב לאסור אותם הקראים בזמן עט"ר הרה"ג מהר"ם סוזין זצוק"ל ואסר אותם לגמרי ומי יבוא אחר המלך להתירם לבוא בקהל היפך דעתו הרחבה חלילה לנו להתיר הפך הוראתו ז"ל והעבודה שלא שמעתי ענין זה כ"א עפ"י כתבם הטהור הנז'. עם שאני הדל הייתי דר בעיה"ק ירושת"ו כמה שנים ולא שמעתי מפיהם ענין מעשה רב כנז'. וכל הדן אותי לכף זכות המקום ידינו לכ"ז. ואני בתומי אלך בתוך דנא יקבלו צדיקים הודעה אחת ממני עיני צדיקים תחזינה מישרים וחפץ ה' בידם יצליח וה' יעזרינו על דבר כבוד שמו להרים מכשול מישראל וכל הבא מידם לתקן המעוות ולהפרושינהו מאיסורא כיד ה' הטובה עליהם כן יעשו ויצליחו בע"ה ובישועתו ודי בזה לצדיקים שכמותם, אשרי יולדתם ומאת ה' תהיה משכורתם שלמה, ובכן לכל מעלת רבני וגאוני וחכמי וחסידי עליון שבעה"ק ירושת"ו ובפרט לעט"ר מו"ר הרב הגדול הגאון המפו' אבינו הזקן ראשצ"ל כקש"ת גאון יעקב כמהר"ר יש"א ברכה לכולם בשם הע"י הנני נוטה כנהר שלום בקידה ומקבץ ולכל שירות הנני הנני אפר כירא מוכן לשרת בקודש וכתר יגדל לעד כנה"ר וכנא"ה אנא זעירא דחברייא המתאווה ומשתוקק לחזות בנועה ה' בתוככי ירושלים ת"ו הבנויה

הצעיר יצחק משה אבואלעפייא ס"ט. מקום החותם

וזה נוסח המודעה אשר שלח תוך מכתבו הנז'

בשבטי ישראל הודעתי הן כתיב עדות ה' נאמנה כי לימים שעברו זה קרוב לשנה נשאלתי מאת אחד המיוחד מרבני עיה"ק טבת"ו על אודות אשה אחת מבני מקרא שרצונה להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה ולקבל עליה דב"ח ולטבול לשם גירות ולשמור מאד ולעשות ולקיים את כל דברי רבותינו