שו"ת תעלומות לב חלק ד רכה

ז"ל כי אם כתבו סתם ללישנא דאמר וכו' יע"ש. ומה שנקטו הלישנא בתרא בתחילה הוא משום דכיון דללישנא בתרא מבואר דבאונס כל דהו חשיב אונס והדרא זביני, א"כ ללישנא בתר ודאי דאתי שפיר מימרת רבא דאמר משום דברים שבלב, דאי לאו משום דברים הרי אפי' יכול לעלות ע"י שיירתא חשיב אונס והדרא זביני, אמנם ללישנא קמא דאמר אי בעי סליק שפירושו או בעי למיטרח בתר שיירתא יכול הוה לעלות ולא חשיב אונס ולא הדרא זביני להך לישנא ודאי קשה דלמאי הוצרך רבא לומר דלא הדרא זביני משום דברים שבלב תיפוק ליה דאין באן אונס דהא יכול לעלות ע"י תיור, ולזה הוצרכו התו' לומר דע"כ להך לישנא צריך לומר דמימרת רבא היינו היכא שאינו יכול לעלות אפי' ע"י שיירתא דאז ודאי לכ"ע חשיב אונס, לזה הוצרך רבא, לטעמא דדברים שבלב, ולכך נקטו התו' הלישנא בתרא בתחילה בדרך לא מיבעייא דהיינו לא מיבעייא ללישנא בתרא דאמר אי בעי לא סליק דבאונס כל דהו חשיב אונס דודאי לזה הוצרך רבא לטעם דברים שבלב אלא אפי' ללישנא קמא דאמר אי בעי סליק ובעינן אונס גמור ומוכרח, צריך לומר נמי דמימרת רבא איירי בשיש שם אונס גמור ומוכרח, כן נראה ברור בכונת התו' ז"ל

, ולפי פי' רבינו הגאון ז"ל דההפרש הוה משום שנתרשל וללישנא בתרא לא חשיב אונס צריך לומר דרבא שהוצרך לטעם דברים שבלב איירי באופן שהיה האונס בעת המכר ודו"ק

ומה שהכריחני לבאר כונת התו' ז"ל לפי שראיתי לגדולי האחרונים ז"ל שנתחבטו הרבה בפי' דברי התו' ז"ל אלו, ראשון לכל דבר הוא הקדוש מרן ז"ל בב"י ח"מ סי' כ"ז הביא פי' רש"י ז"ל ואח"ך כתב שמדברי התו' ז"ל משמע שמפרשים אי בעי לא סליק בניחותא כלומר שאי אפשר לו לעלות אפי' ע"י תיור ולפיכך הדרא זביני, הא אם אפשר לעלות ע"י חיור לא הדרי עכ"ל, ואחרי ניו"ק לא זכיתי להבין דבריו שהרי לא כתבו כן התו' ז"ל כי אם לחלוקה דאי בעי סליק אבל בחלוקה דאי בעי לא סליק כתבו סתם דאיתילד אונסא באורחא ותו לא מידי והיינו דבאונס כל דהוא הדרא זביני, והיינו ממש כפי' רש"י ז"ל, ומה שנקטו החלוקה שניה בראשית דבריהם והחלוקה ראשונה באחרונה כבר כתבנו לעיל לפרש דבריהם. ושו"ר למוהרש"א ז"ל בחידושי הלכות ולהדרישה בח"מ סי' כ"ז שהביאו משם רש"ל ז"ל שתיקן הגירסא בדברי התו' כמו שהיא לפנינו, אך מרן ז"ל היה לו גירסא אחרת בדברי התו' ז"ל, ולכך כתב מה שכתב בהבנת דבריהם, ועיין שם בדברי הדרישה ז"ל מה שטרח לישב דברי מרן ז"ל לפי נסחת הגירסא שהיה לו, ועיין למוהרש"ך ז"ל בנוספות סי' א' ולמוהר"א ששון ז"ל בסי' ע"ז וסי' ע"ח שהיה להם ג"כ כגירסת מר"ן ז"ל בדברי התו' ז"ל ועיין שם מה שנדחקו לפרש דברי התו' ז"ל, ולענ"ד נראה האמת שדברי התו' הם כמות שהם לפנינו וכמו שהגיהו מוהרש"ל ומוהרש"א והדרישה ז"ל ודו"ק

ואת זה ראיתי בחי' קידושין לא נודע למי מקדושים שכתב וז"ל הג' הגאון ורש"י ז"ל איכא דאמרי אמר רב אשי אי בעי לא הוה סליק בתמיה פי' אע"ג דאיתיליד השתא אונסא הא אי בעי סליק כבר וקיי"ל כלישנא בתרא עכ"ל, ואחרי המחילה הרואה יראה דמ"ש לפרש כן בדעת רש"י ז"ל הנה כבר נתבאר דברש"י שלפנינו הוא מבואר להיפך וללישנא בתרא הדרא זביני והרבה נלאיתי לישב דברי הרב ז"ל ולא מצאתי אופן כי אם שנאמר דצריך למחוק תיבת ורש"י, וירא וחרד אני להגיה הספרים. ומ"ש בשם הגאון ז"ל הנה מבואר בדברי רבינו הגאון ז"ל כפי' הרב ז"ל כאשר יראה הרואה. וחזה הוית למרן הב"י ז"ל שם בסי' כ"ז שהביא בשם רי"ו ז"ל שכתב וז"ל ולפי' רבינו האי אפי' שנולד לא אמרי' כבר היה יכול לעלות מיד אם היה רוצה לעלות אלא הדרי זביני עכ"ל, ואני הפעוט מלבד שלא מצאתי לרי"ו ז"ל במישרים נתיב ט' שדיבר בענינים אלו שכתב משם רבינו הגאון ז"ל שום דבר, בר מן דין איך אפשר לומר כן מאחר שמבואר בדברי רבינו ז"ל להיפך דללישנא בתרא לא הדרא זביני משום שיכול לומר כבר היית יכול לעלות כבר וזהו היפך מ"ש מרן בשם רי"ו ז"ל בשמו, וכן הביא בשיטת קידושין לא נודע למי משם רבינו ז"ל כמו שזכרתי דבריו לעיל. ודע דבשיטת רבינו ז"ל קאי ג"כ ר"ח ז"ל כמו שהביא בתו' רי"ד ז"ל בשמו ואגב זה ראיתי להריטב"א ז"ל שם בקידושין שכתב דמדברי הרי"ף ז"ל נראה שמפרש דללישנא בתרא לא הדרא זביני יע"ש, והיינו כמ"ש רבינו ז"ל, וכתב דהכי נראה יותר יע"ש, ובאמת זו היא שקשה עלי דהלא הרי"ף ז"ל הביא הגמ' כצורתא ולא הוסיף בה דבר כלל יע"ש, ומה שנאמר בפי' הגמ' נאמר בפי' דברי הרי"ף ז"ל ואדרבא הר"ן ז"ל פי' דברי הרי"ף ז"ל כפי פי' רש"י ז"ל יע"ש, ועיין להרב עצמות יוסף ז"ל שהביא ד' פי' בשמועה זאת ויחס שם הרב הפי' שהביא בתו' רי"ד ז"ל עם מ"ש רי"ו ז"ל שהביא מרן ז"ל בשם רבינו ז"ל, ולענ"ד קשה לזווגם דהנה אמת שמה שהביא בתו' רי"ד ז"ל בשם ר"ח ז"ל הוה ממש כדברי רבינו ז"ל שלפנינו שכתב דללישנא בתרא לא הדרא זביני כיון שנתרשל והיה יכול לעלות אך אמנם מה שהביא רי"ו ז"ל בשם רבינו ז"ל הוא היפך מזה דלא אמרינן כיון שהיה יכול לעלות דלא מיקרי אונס אלא הדרא זביני, ואולי ס"ל דמ"ש רי"ו ז"ל כן הוא ללישנא קמא אבל ללישנא בתרא אה"ן דהדרא זביני וכעת צ"ע

ה) ומ"ש רבינו הדרך הב' שהמוכר יכול לחזור כגון ש"מ שמכר וכו' כדגרסי' איבעייא להו וכו' הכי איתא בב"ב פ' מי שמת דקמ"ט ע"א והוא מוסכם מכל הפוסקים ופסקוה הרי"ף והרא"ש ז"ל שם בהלכות והרמב"ם ז"ל פ"ט מה' זכיה והטור ח"מ סי' ר"ן יע"ש ולאו דוקא שפרעם בחובם אלא כל שהוציאם המעות אינו חוזר וכ"כ הרמב"ם ז"ל שם וכן ביאר דבריו מרן ז"ל שם בב"י יע"ש, וכן מבואר מדברי רבינו ז"ל שכתב דכל שאין המעות בעין סתם דאינו יכול לחזור. ומ"מ לא ידעתי אמאי לא ביאר רבינו ז"ל בפירוש שדין זה לא שייך כי אם במוכר כל נכסיו דוקא