שו"ת תעלומות לב חלק ד רכ

הרמב"ן ז"ל כמ"ש הריטב"א ז"ל בחי' לע"ז שם, אמנם לדעת רבינו ז"ל דס"ל דדוקא משיכה בגוי קונה אכתי לא איפרקנו מקושיית התו' דמאי אהני לקיחת המעות, ואם טעמו הוא דקי"ל כרשב"ג דאמר ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו, וכמ"ש הרשב"א ז"ל, א"כ קשה קושיית הרשב"א ז"ל דאמאי פסק כרב דהצריך לקיחת מעות, אפי' בלא מעות מותר לדעת רשב"ג, ואם נאמר כמ"ש לעיל דס"ל לרבינו כמ"ש הרשב"א דאפי' לרשב"ג ה"ד בדיעבד, אבל לכתחילה אסור וכאן איירי לכתחילה, א"כ הדרא קושיית התו' ז"ל למקומה, דמ"מ מאי אהני לן לקיחת המעות וכעת צ"ע

ח) ומ"ש רבינו או יפסוק הדמים ויעשם חוב על הנכרי וכו' היינו מאי דאמרי' שם בגמ' ואי לא נקיטו זוזי בהדייהו אוזפינהו להו והדר שקלי מינייהו וכו' וכמו שהביא רבינו בסמוך כל דברי רב יע"ש

שער י"ב

א) מ"ש רבינו דאסור ליקח ולמכור בשבת וביו"ט כבר ביאר דמקרא מלא דבר הכתוב כל מלאכה לא תעשו

ב) ומ"ש רבינו דבחול המועד לא הותר אלא למי שאין לו מה שיאכל ולצורך חוה"מ וצריך שיהיה בצנעה כדגרסי' מוכרי פירות וכו' משנה במ"ק די"ג ע"ב ופסקוה הרמב"ם פ"ז מה' יו"ט והטור או"ח סי' תקל"ט. ושאר כל סחורה דאסור בחוה"מ מבואר בפ"ק דמ"ק ד"י ע"ב אמר רבא פרקמטיא כל שהוא אסור ופסקו כן שם הרמב"ם והטור ז"ל יע"ש, ומיהו לא ידעתי אמאי לא ביאר רבינו המחבר ז"ל דמותר למכור בדבר האבד וגם לקנות בשיירא שהזדמן לו בחה"מ כמו שפסק הטור או"ח סי' תקל"ט יע"ש, ועיין במוהריב"ל ז"ל ח"ג סי' ס"א הביאו הכנה"ג שם בסי' תקל"ט הגה"ט יע"ש, ועיין מ"ש מרן ז"ל שם בב"י דאפי' לצורך המועד אם הוא עשיר, ויש לו מעות בריוח להוציא לצורך המועד, בכי האי לא הותר לו לעשות סחורה אפי' לצורך המועד, ולפי סתמיות דברי רבינו ז"ל לא משמע כן דאם איתא דס"ל כן הו"ל לחלק כן כמו שחילק גבי מכירת קטן, עיין לעיל שער ג'

ג) ומ"ש רבינו ובמ"ש סמיך לחשיכה וכו' משנה בשבת די"ז. ומ"ש ומפרשינן בברייתא ב"ש אומרים לא ימכור אדם חפצו לנכרי וכו' שם די"ח ע"ב, ופסקוה הרי"ף ז"ל והרא"ש בהלכות, והרמב"ם ז"ל פ"ו מ"ה שבת, והטור ז"ל או"ח סי' רנ"ב יע"ש, שפסקו כב"ה וכדברי ר"ע דהיינו השיעור עד שיצא מפתח ביתו, ולפי"ז דברי רבינו הגאון המחבר ז"ל צריכין ביאור במ"ש בתחילת דבריו דאסור למכור בע"ש סמוך לחשיכה אלא א"כ יש שהות להגיע לבית הסמוך לאותה העיר, ואם היה בפנים כשיעור שיכול לצאת מפתח ביתו של ישראל ע"כ, ומשמע מדבריו שרצה לחלק בין אם היה הנכרי לוקח להוליכו חוץ לחומה, אזי בעינן שיעור שיגיע לבית הסמוך של אותה העיר שמוליכה הנכרי שם, אמנם אם היה לוקח הנכרי להוליכה לביתו שם באותה העיר, אזי די כשיעור שיצא מפתח ביתו של ישראל, והדבר צריך תלמוד מהיכן יצא לרבינו ז"ל דין זה מחודש אשר לא נזכר לא במשנה ולא בגמ' ולא בפוסקים מזולתו, ועוד קשה דכיון שמביא בסמוך דברי ר"ע שבא לפרש דברי ב"ה, ואמר דב"ה אומרים עד שיצא מפתח ביתו היינו ודאי אפי' במוליכו חוץ לאותה העיר דהרי ב"ה באו לחלוק על דברי ב"ש דקאמרי עד שיגיע למקום קרוב, ועלה קאמרי ב"ה לדעת ר"ע עד שיצא מפתח ביתו, וא"כ איך כתב בתחי' דבריו לחלק בדברי ב"ה בין אם היה בפנים להיה בחוץ דבר שלא נזכר בש"ס. באופן שדברי ר' ז"ל לא זכיתי להבינם, ובחפשי בקיצור השערים אשר לרבינו ז"ל מצאתי שכתוב שם וז"ל ר"ג ביום הששי בה"ש אסור למכור ולקנות ואפי' לנכרי לא ימכור אלא אם יש שהות שיגיע למקום קרוב, ולדברי ר"ע כדי שיוציא מפתח ביתו עכ"ל, וזה א"ש שהביא הברייתא כצורתה, דהיינו דברי ב"ש ודברי ב"ה כפי מסקנת ר"ע ככל דברי הפוסקים ז"ל, ולפי"ז צ"ל דט"ס נפל בדבריו שבפנים וצריך לדלג מן תיבת אותו עד תיבת מפתח, וכן צ"ל ובמ"ש סמוך לחשיכה אין ראוי לאדם שימכור כלים לנכרי אא"כ יש שהות ביום לשיוכל לצאת מפתח ביתו של ישראל כדגרסי' וכו' והיינו כמסקנת ר"מ

גם במ"ש בקיצור השערים שאסור למכור ולקנות במ"ש בה"ש, איסור קניה זאת לא ידעתי איה מקומה, ובמשנה הזאת לא נזכר שם כי אם דאסור למכור ולא לקנות

ד) ומ"ש רבינו העתים הידועים לנכרים אסור לשאת ולתת עמהן בג' ימים לפני חגיהן וכו' משנה בריש ע"ז דף ע"א, תנן לפני אידיהן ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו', ונחלקו שם רש"י ור"ת ז"ל דלפי' רש"י כולהו משום דאזיל ומודו לע"ז ביום אידו, ולכך משא ומתן אסור, ולפי' ר"ת ז"ל במשא ומתן לא הוי טעמא משום דאזיל ומודה לע"ז כי אם משים שמוכר להם דבר שהוא לצורך ע"ז ותקריבתו, ולכך אינו אסור אלא למכור דבר שהוא מידי דתקרובת ע"ז ולקנות כל דבר מותר דלא איירי מתני' בלקנות כלל, ופי' לשאת ולתת, לשאת היינו ליקח מהן המעות, ולתת היינו מידי דתקרובת ע"ז יע"ש בתו' בד"ה אסור וכו' ודעת רבינו הגאון המחבר ז"ל הנה מבואר דמפרש כפי' רש"י ז"ל דאסר כל משא ומתן בין לקנות ובין למכיר מדלא חילק בין קניה למכירה, וגם במכירה עצמה לא חילק בין דבר שאיני במידי דתקרובת ע"ז לדבר שהוא מידי דתקרובת, וזה פשוט כמבואר מדבריו שבתחילת השער הזה

ה) ומ"ש רבינו ז"ל ויום החג בעצמו הוי מחשבון הג' יכו', נ"ל דט"ס נפל בדברי רבינו ז"ל וחסר תיבת לא, וכן צריך