שו"ת תעלומות לב חלק ד ריב

מותר למכור לו ע"י תערובת, ולפי זה נראה שגם דעת הרמב"ם ז"ל לפסוק דלא כר"ז כדעת הטור ז"נ וטעמם מדחזינן לרב אשי דקא מבע"ל בתרנגול לבן קטוע אי אסור או לא, ואי ס"ל לרב אשי כר"ז מאי קא מבמ"ל דודאי דמותר דלא גרע תרנגול קטוע אפי' דנדכר לבן מתרנגול סתם מידי דהוה אשואל תרנגול שחור דלר"ז ודאי דמותר למכור לו תרנגול לבן. וחזי הוית להרב כנה"ג ז"ל שם דשקל וטרי בדברי הרמב"ם ז"ל אלו והביא דברי מרן ז"ל בכ"מ ותמה עליו הרבה, וגם הרפ"ח הרבה להקשות עליו יע"ש, ואסיק הרב כנה"ג ז"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דלר"ז דינו הוא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דלר"י דמתיר בזה וזה בין התרנגולים בסתם מותר אפי' בפ"ע ולרבנן דאסרי בזה וזה אפי' בין התרנגולים בסתם, מותר מיהא בין התרנגולים ובפ"ע אסור אפי' בסתם לדעת רבנן, את"ד יע"ש באורך ואחרי המחילה כמה מן הדוחק הוא לאוקמי דברי ר"ז בהכי, ועוד דמדחזינן בש"ס דקא מקשי בכח לר"ז ממתני' דאפי' בסתם לר"י אסור בפ"ע ולת"ק אפי' בין התרנגולים משמע דכח המקשן הוא להקשות לר"ז מדברי ת"ק במכ"ש דאי אפי' בין התרנגולים אסרו רבנן כ"ש בפ"ע וש"מ דהש"ס הבין בכונת ר"ז דכשאומר דינו הוא דאפי' בינו לבין עצמו מותר למכור לו לכ"ע, ומשו"ה קא מקשי מדברי ר"י בפשיטות ומדברי ת"ק במכ"ש, ותו ק"ל לפי מונח זה לרבנן אליבא דר"ז מודה הוא דבפ"ע אפי' בסתם אסור, א"כ מאי קא מיבעיא לרב אשי בתרנגול לבן קטוע, דפשיטא ופשיטא דאסיר לרבנן דלו יהי דזה חשוב כסתם כיון דקאמר קטוע אפי' דאדכר לבן מ"מ מאי אהני לן בזה הא אפי' בסתם אסרי רבנן בפ"ע, ומדר"ז תיפשט ליה אלא ש"מ דרב אשי הבין בדברי ר"ז אפי' בפ"ע לדעת רבנן נמי דשרי ומשו"ה קא מבע"ל. גם דוחק הוא לומר דכונת רב אשי היינו נמי אי מותר למכור לו ע"י תערובת כאשר יראה הרואה דליכא לאוקמי דברי רב אשי בהכי

גם ראיתי להרב פר"ח ז"ל שכתב לישב דברי הרמב"ם בדרך זה דפוסק דלא כר"ז ודלא כר"י אלא כרבנן, אמנם נדחק הרבה בפי' הסוגיא לדעת הרמב"ם ז"ל ומוקים לה להני בעיי דרב אשי חדא אליבא דרבנן וחדא אליבא דרבי יהודה ולא ידעתי אמאי לא אתו תרוייהו כרבנן דהא כיון דאסיקנא דבסתם מוכר לו בין התרנגולים משו"ה שפיר קא בעי רב אשי האי דפי' ושאל לבן כיון דיהבו ליה שחור ושקל ואזיל כמ"ש התו' ז"ל דמי לסתם ומוכר לו לבן ג"כ דהיינו בין התרנגולים, א"ד כיון דשאל בפי' אימור אערומי קא מערים וכו' ולא דמי לשואל תרנגול סתם, וסלקא בתיקו. ומ"ש לפרש דברי הרמב"ם כמ"ש היו מעורבים וכו' דלא קאי אתרנגול בין התרנגולים אלא דין חדש שהוציא הרמב"ם ז"ל דכל דבר שהוא מעורב ואינו מבורר כל אחד בפ"ע, אפי' כשהם בתערובת כיון דצריך ללקט זה מתוך זה ודאי דלאו לע"ז קבעי ליה עכת"ד, ובאמת אחרי המחי' לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישי' דשם המציא הרב דין חדש אחר דאי אמר תרנגול קטוע לבד דמותר אפי' לרבנן למכור לו לבן וכתב דלא הזכירו הרמב"ם ז"ל משום שאין דרכו של הרב ז"ל לכתוב דינים מחודשים וכו', וא"כ לפי דבריו אלו קשה להבין דאמאי כתב למטה הא דהיה מעורבים שהוא ג"כ דין חדש שלא פירש בש"ס, ותו דמה שרצה לפרש בשואל תרנגול קטוע לבן דמותר למכור לו לבן ואפי' לרבנן לענ"ד אין זה פשוט כל כך להבין בדברי הרמב"ם ז"ל, דהא לא התיר אפי' בסתם כי אם ע"י תערובת ומינה דבפ"ע אפי' בסתם בכל גוונא אסור, ולא ידעתי מאחר שהרב ז"ל הבין בפשוט שהרמב"ם פוסק כרבנן ודלא כר"ז א"כ אמאי לא אוקמיה להא דהיו מעורבים דאיירי שבא לפסוק דבסתם דוקא ע"י תערובת מותר ומינה דבשאל לבן בכל גוונא אסור אפי' ע"י תערובת, ומינה נפיק דלא הוצרך לפסוק בפי' הני בעיי דרב אשי דממילא מובן דאסור כל ששאל לבן בפי' וכן למכור לו לבן בפ"ע אפי' בסתם שלא שאל אלא תרנגול שחור, ומכ"ש תרנגול קטוע ותרנגול לבן קטוע, ואפי' תרנגול סתם בכל גוונא אסיר למכור לו לבן לבד. ונ"ל לתת טעם למה הרמב"ם ז"ל פסק הך דינא דע"י תערובת לגבי לבונה ושביק חלוקה דתרנגול דמיתניא בהדייא במתני' ואפשר שבא ללמד מ"ש בתחילה דבריו דכל שמקריבים לע"ז בכל זמן שיהיה אסור אותו דבר ולרמוז זה נקט הך הלבונה דנהיגי השתא למיקרביה לע"ז משא"כ התרנגול, וכמו שביאר לנו הגאון רבינו המחבר ז"ל כל זה בתחי' דבריו, וכ"כ הריטב"א ז"ל בהדייא בחי' לע"ז דבזה"ז אין רגילים להקריב אלא הלבונה יע"ש

ואל זה אביט להרב מוהר"א אלפאנדארי ז"ל ז"ל בס' מרכבת המשנה שהביא בשם הרב מוהר"י הכהן ז"ל שכתב לישב דברי הרמב"ם ז"ל מעין למ"ש הרב כנה"ג ז"ל דר"ז דאמר תרנגול למי מותר למכור לו תרנגול לבן ה"ד בין התרנגולים ואליבא דרבנן, והש"ס לאו מר"י פריך לר"ז כי אם מרבנן וכו', והרמב"ם פסק כרבנן, ומה שלא הביא בעיית רב אשי היינו משום דמוקי לה אליבא דר"י כפירש"י וכו' את"ד. ואחרי המחי' דבריו תמוהים דאם איתא דבעיית רב אשי ס"ל להרמב"ם דהוי אליבא דר"י א"כ הו"ל לפסוק כר"י מדשקל וטרי תלמודא אליבא דר"י וכהכרח מרן ז"ל בב"י ובכ"מ יע"ש, ועוד דאם איתא דס"ל דר"ז דאמר תרנגול למי מותר היינו בין התרנגולים הו"ל להר"ם ז"ל לפסוק דין זה כלשון שנקט ר"ז ולסיים דמאי מותר היינו בין התרנגולים ולא להמציא דין חדש ואף למ"ש לעיל ליישב לזה דמאי דנקט דינו כדין הלבונה הוא דזה נוהג אף בזמן זה משא"כ בתרנגול מ"מ אכתי לא איפקנו מקושיין דעכ"פ הו"ל למינקט כלשון ר"ז דהיינו לבונה למי ולא הזכיר זכה מותר לו למכור לבונה זכה ושחורה, ומדשביק לישנא דר"ז ונקט דינו בלשון