שו"ת תעלומות לב חלק ד ריא

מרן הקדוש ז"ל אלו הרב כנה"ג ז"ל שם בסי' קנ"א הגב"י יע"ש, ועוד אני תמיה עליו דאם איתא דהטור ז"ל פסק כר"י א"כ למה לא פסק הא דתרנגול בין התרנגולים דמותר לר"י כדתנן במתני' ותו למה לא פסק הא דר"ז דאמר תרנגול סתם מותר ומתני' באומר זה וזה דלר"י מותר בין התרנגולים, ואדרבא מדנקט בתחי' דבריו דברים המיוחדים למין ע"ז אסור למכור לעולם משמע דאפי' בסתם אסור וכן היא מוכרח דעתו מדלא פסק מימרת רבי יונה בשם רבי זירא בפי' ותו ק' דלמה לא פסק מ"ש שם בש"ס דקתני בברייתא ר"י דאפי' באומר תרנגול לבן זה אם היה צריך למשתה בנו או לחולה מותר, ומ"ש הרב כנה"ג ז"ל לישב דעת הטור ז"ל דפסק כרבנן ומ"ש הטור ז"ל ואם היה מחזר אחר דברים המיוחדים וכו' שכונתו היא לפסוק זה וזה אחרי המחי' דבריו תמוהים הרבה דמלבד דלא הו"ל להטור לשבוק לשון הש"ס שאמרו באומר זה וזה ולהמציא הוא ז"ל לשון חדש עוד בה דלדבריו דבא לפסוק הא דזה וזה א"כ לא הו"ל להטור לפסוק תחילה לישנא דמתני' דהא אוקימנא לה בזה וזה, א"כ הו"ל לבאר דין זה תכף כשפסק דין המשנה ולפחות הו"ל לומר בזה הלשון דברים המיוחדים וכו' אסור למוכרן לעולם ואפי' היה מחזר אחר דברים המיוחדים וכו' ואז היה אפשר להבין דבא לפסוק דינא דמתני' באומר זה וזה, אמנם השתא דאחר שפסק כל הדינים הנאמרים שם כתב הך דאם הנכרי היה חוזר וכו' ש"מ דמילתא באפי נפשא היא ועכ"ל דבא לפסוק בעיית רב אשי כמ"ש מרן ב"י ז"ל. גם מ"ש הרב ז"ל דבמ"ש הטור ז"ל ומערים לכלול כדי שלא יבינו שקונה לצורך ע"ז כלל דין אחר דכשאינו ניכר שהוא מערים כגון שאומר תרנגול למי דלא מידכר לבן דמותר למכור לו תרנגול לבן עכ"ד, אחרי המחי' לא ידעתי היאך יוצא מזה דיכול למכור בסתם תרנגול לבן לבד ומה שיש להבין מדברי הטור אלו הוא דהא דאסור למכור אפי' בתערובת ה"ד היכא שביקש הגוי דברים המיוחדים אפי' שכלל עמו דברים אחרים אסור כיון דביקש בפי' דברים המיוחדים אמינא דודאי אערומי קא מערים אבל היכא שלא שאל בפי' דברים המיוחדים כי אם שהיו ביד הישראל למכור דברים המיוחדים ושאינן מיוחדים ואמר ליה הגוי תמכור לי מאלו בכי האי אפשר דמותר למכור לו בתערובת אבל למכור לו דבר המייחד לבד זה לא שמעתי ולא אבין כן מדברי הטור אלו

ולע"ד נראה שדעת הטור ז"ל לפסוק כרבנן כמ"ש הרב בכה"ג ז"ל, אך אמנם מ"ש דפוסק כר"ז זה אינו שדעת הטור ז"ל היא דאין הלכה כרבי זירא מאחר דאשכחן לרב אשי דהוא בתרא דקא מיבעיא ליה בשואל התרנגול לבן קטוע אם מותר למכור לבן שלם ופשיט לאסורא ואם איתא לדרבי זירא אמאי אסור והרי אנן קי"ל דקטוע לא חזי לע"ז והו"ל כשואל תרנגול שחור או אדום דמותר לר"ז למכור לו לבן מכל שכן בתרנגול סתם ומדפשיט ליה לרב אשי לאסור ש"מ דלא ס"ל הא דר"ז דתרנגול סתם מותר למכור לו לבן, וכמו שכן הכריח הרב פר"ח ז"ל בחי' להרמב"ם פ"ט מה' ע"ז יע"ש שהכריח כן לדעת הרמב"ם ז"ל, ועיין להרב לח"מ ז"ל שם בביאורו על הרמב"ם ז"ל שתמה על הרמב"ם למה לא פסק הא דר"ז מאחר שלא מצא עליו חולק יע"ש, ואחרי המחי' לע"ד אין דבריו מוכרחים, ומיהו ס"ל להטור ז"ל דבשואל תרנגולים סתם מותר למכור ע"י תערובת משא"כ אם שואל בפי' לבן ושחור דאז אסור למכור לו, אפי' ע"י תערובת, ומשו"ה נקט האי לישנא דהיה מחזר אחר דברים המיוחדים ושאינם מיוחדים לומר דדוקא בכה"ג אסור אפי' ע"י תערובת, משא"כ. בסתם דאז מותר ע"י תערובת ואפי' בסתם אינו מותר, אלא ע"י תערובת, אבל הוא לבדו בפ"ע אסור ומשו"ה נקט בתחי' דברים המיוחדים וכו' אסור למכור לעולם דהיינו דבפ"ע אסור אפי' בסתם וכמו שדקדקנו לעיל ולאפוקי מדרבי זירא, ומשו"ה לא פסק תרנגול בין תרנגולים דלא ק"ל כר"י משום דכיון שביקש לבן אפי' ע"י תערובת אסור, ומהאי טעמא נמי לא פסק ההיא דהיה צריך למשתה או לחולה דכיון דעכ"פ ביקש לבן אסור דהאי דמשתה וחולה לא עדיף ממוכר ע"י תערובת, ומה שפסק והדברים שאינן מיוחדים וכו' היינו דתנן במתני' ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור, ומ"ש אא"כ פסל וכו' היינו נמי מהאי דתנן שם ובזמן שהוא בפ"ע קוטע אצבעו ומוכרו לו וס"ל להטור ז"ל שדין זה סתם מתני' קתני לה דהיינו ת"ק ולאו הם דברי ר"י וכדי ללמוד לנו הטור זה שדין זה הוא אפי' לת"ק היפך סדר המשנה דבמתני' תנן תחילה דין זה דקוטע אצבעו ואח"כ מתני הא דשאר כל הדברים ואלו הטור ז"ל נקט להיפך בתחי' נקט דין דשאר כל הדברים, ואח"כ נקט הא דקוטע אצבעו, וכן נקט הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' ע"ז יע"ש, ולענ"ד נראה דלכתחילה נקטו הכי הרמב"ם והטור ז"ל ללמדנו שדין זה הוי אפי' אליבא דת"ק כמו הדין דשאר כל הדברים סתמן מיתר וכו' דהוי אפילו אליבא דת"ק

ובזה צדקו דברי הרמב"ם ז"ל עם דברי הטור ז"ל בחדא מחתא דמאי דאתמר מכללא בדברי הטור ז"ל להיתירא בא כדברי הרמב"ם בפ"י דהיינו דבמוכר סתם מותר ע"י תערובת אפי' לרבנן, ומשו"ה פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' מ"א שדברים המיוחדים אסור למכור לעולם בין בפ"ע בין ע"י תערובת ואח"כ כתב דבסתם מוכר ע"י תערובת מדכתב היו דברים המיוחדים מעורבים וכו' מוזכר הכל בסתם משמע דוקא בסתם, אבל כשמפרש אפי' ע"י תערובת אסור כמו שפי' ומאי דאתמר מכללא בדברי הרמב"ם ז"ל דבמפרש אסור אפי' ע"י תערובת כיון שביקש מהדברים המיוחדים בא בפי' בדברי הטור ז"ל מדנקט היה מחזר אחר דברים המיוחדים משמע דדוקא מפני שהיה חוזר לבקש ג"כ דברים המיוחדים הא כששאל תרנגולים סתם אזי