שו"ת תעלומות לב חלק ד כא

יהיבנא ליה ברתא וגם רבי ברוך ברזילי הוב"ד בספר נתיבות משפט הביאו הבני חיי בסוף שי"ן לגיטין די"א ע"ד שעשה תיקון לקראים לטהרם לבוא בקהל ע"י שפחה מכלל דס"ל דבלא"ה אסורים. וע"ע בתשובת הרא"ם בח"א סי' נ"ח שכתב משם ה' זכריה אשכנזי שאסרם לבוא בקהל וכן ברב אחד קדוש שהליץ בעד המורה שהוא ח"א מהשגותיו שהשיג עליו כמהר"ש הלוי שהוב"ד במהרש"ך שם וכן היש"ש בקידושין פ"ד כתב ואני שמעתי שחכם אחד מא"י רצה להתיר את הקראים ונתקצרה לו השעה והלך לעולמו ולא נשא פנים לתורה ברוך המקום עכ"ל. והביא דבריו הרב ישועות יעקב אה"ע סי' ד' והסכים גם הוא לאסור אף שצדד מתחילה להתיר ע"ש. גם הפ"מ ז"ל הנז' לעיל בדברינו הוא מכת האוסרים שהוא אסר הגט שחרור ולטהר זרעם אי אפשר וכו' וחתמו עמו עוד תרי רבנים וה"ט לפי דבריו מפני שיש בהם חשש ממזרות ואסורים לבוא בקהל. ולך נא ראה להרב זרע אברהם ביו"ד סי' כ"ו דקי"ד ע"ד וז"ל איברא וכו' עד כי תנאי זה שפיר ונאה פטיר ועטיר מכל ערעורי וכו' יעש"ב. וע"ע להרב זקן אהרן סימן ע"א שהסכים לאוסרם ולהרחיק חתנות מהם. ועיין להרב כרם שלמה אשכנזי בא"ה סי' ד' הנה לזה שכ' הקראי' אסור להתחתן בהם שהם ספק ממזרים. והביא שם להגאון מורמ"ס בפתיחה לה' יסודי התורה שהביא לפ' בנות כותים דל"ב ע"ב הצדוקים וקראים הסרים מדברי התורה ראוי להרחיק מיינם משום בנותיהם וכו' וגריעי מנכרים וכו' דמינות משכא. ואולם כיון דבקבלת חברות סגי להכת וכו' ובזה עדיפי בנות צדוקים לכאורה ומ"מ טוב לפני ה' להמלט מהם ומהמונם לא תקרב אל פתח ביתה וכל באיה לא ישובון וכו' עכ"ל וע"ש מה שהקשה עליו דל"מ קבלת ד"ח אלא בע"ה שהוא ישראל גמור וישנו בתורה ובמצות אבל בקראים לדעת הפוסקים שהם כעכו"ם דודאי ל"מ קד"ח ע"כ. ואני בער ולא אדע מנ"ל הא דלא נאמר קד"ח רק בע"ה דהרי מצינו בכ"מ בחשוד על הדבר ובטבח שיצאה טריפה מתח"י כולהו בקד"ח חוזרים לכשרותם ופשוט הדבר שהטבח אי אפשר להיות ע"ה והגאון מהרמ"ס הנז' אפשר דס"ל דהקראים דינם כישראל רשעים וכמ"ש רבינו ברוך בר שמואל שבתשובת בשמים ראש להתירן בקידושיהן ויינם ופיתם ועוד ואפילו לר"ש דפליג וס"ל דגיטן אינו גט ויינם יי"נ ופיתם פת עכו"ם אינו אוסר אלא משום ממזרות והיינו משום דחשיב לקידושיהן קידושין וא"כ משום הכי למה לא שייך בהו קד"ח לענין פיתם ויינם ועיין הרדב"ז בחדשות ח"ב סימן תשצ"ו הנ"ל מ"ש בזה באריכות. ועיין עוד להרב יד אהרן חאה"ע סימן ד' אות כ"ד בהגב"י שכתב שתשובת מהר"ש גאוויזון הנ"ל מצויה היא אללו בכ"י ושם כתב אחר שכתבתי פסק זה ראיתי תשובת הרב משה מטראני וכו' וכן מצאתי להרב יוסף טיטאסק ז"ל בכתב שלוח אל הרב כמוהר"ר שם טוב אל פ'ראנג ז"ל ושו"ש שמחה גדולה וכו' ע"ש

ואוסיפה לך עוד על האוסרים אותם מ"ש להרב שדה חמד חלק י"א בפאת השדה כללים מערכת ב' סי' ל"ד אות יו"ד בפסקת בנקודות הכסף מספר בנין ציון החדשות בסוף סי' כ"ג דמה שהחמיר רבינו שמשון בקראים דיינם יי"נ אינו מפני חילול המועדות שדומה לשבת בלבד אלא מפני שכופר גם בעיקרי הדת שמלין ולא פורעים ואין להם דיני גיטין וקידושין שעל ידי זה בניהם ממזרים וכתב שם לפרש דבריו וז"ל (אמר המהלבה"ד נראה פי' מאחר שבניהם ובנותיהם ממזרים הרי הם אסורים בחיתוך ואסור יינם משום בנותיהם

גם שם בפסקת הגאון ח"ס וז"ל ועיין בפ' בנות כותים דל"ג ע"ב בנות צדוקים וכו' כנראה מזה דצדוקים והקראים הסרים מדרכי תורתינו ראויים להרחיק משתיית יינם משום בנותיהם ולבסוף אתא לאימשוכי להסיר מדרכי ה' וגרוע מעכו"ם דמינות משכא ועיין מ"ש ר' טרפון בפ' כל כתבי דקט"ו ע"א עד ומכ"מ טוב לפני ה' להמלט מהם ומהמונם לא תקרב אל פתח ביתה וכל באיה לא ישובון עכ"ל הרי דאוסר השתיה עם הקראים משום בנותיהם דכל שאינו בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ איכא משום הסרה עכ"ל ואפילו הרב כפתור ופרח שהביא המעשה שהתירום להתגייר כתב והמחמיר תע"ב שהוא מברך את המחמיר בהם וכמש"ל

גם לך נא ראה מ"ש הברכ"י באה"ע סימן ד' אות ט"ז בסוף וז"ל ויש בידי תשובת מוהר"ש הלוי הזקן כ"י ותשובת חתנו מהר"א ששון כ"י שהסכימו עם מהר"ש גאוויזון ועיין מקראי קדש דף ע' עכ"ל

היוצא מכל האמור דרבו האוסרים על המתירים וכמ"ש ודלא כמ"ש הרב הפוסק שרבו המתירים על האוסרים דלא כן הוא וכאשר כתבנו ולעילא מן כל שמרן הקדוש דהוא השליט על הארץ ואתכא דידיה סמכינן הוא מכת האוסרים כמו שביארנו למעלה ראש. וכן מורם ז"ל בהגה שהביא ה"ה בתחלת דבריו אסר כתשובת הר"ש ואם כן מי יערב אל לבו להתירם ואין זה כי אם מן המתמיהים. ועיין להגאון שאלת יעב"ץ ח"ב סי' שנכנס בתגר זה להתיר הקראים וכמעט שנטה דעתו להתיר רק שפקפק מכח דעת איזה פוסקים האוסרים ע"ש. ואחהמ"ר לוא ראה כל דברי הראשונים והאחרונים שבאו דבריהם אצלינו לא היה מרהיב עוז לגשת לכוחא דהיתרא וכל מעיין יראה ברור שרק דברי פוס' אחדים ראו עיניו ולא הביט בכל דברי האוסרים הנ"ל

ומ"ש עוד ה"ה וז"ל אך אמנם כר' מדברי מרן שבב"י הנז"ל שדעתו לאסור כסברת ר"ש ז"ל מדסייעו וכו' וכן דעת מורם ז"ל הנז"ל והגם וכו' והנה לכאורה נראה דאנן בדידן שקבלנו הוראת מרן וכו' אין בידינו להתירם וכו' ועם שיש לצדד ולומר דאפשר דס"ל למרן ז"ל כהרדב"ז ז"ל דאוקי לתשובת ר"ש ז"ל דמיירי בעידי ישראל דוקא אבל אם היו קידו' בעדים שלהם היה מתירם בשופי גמור לבוא בקהל ה' וכו' אכן כיון דמספק"ל בדעת מרן אי ס"ל כהרדב"ז וכו' א"כ אין כח בידינו להתירם בשופי כנז"ל ע"כ. הנה מה שרצה לצדד בדעת מרן שס"ל כהרדב"ז וכו' אי אפשר הוא אחרי שכבר הוכחתי לעיל במישור מכמה דוכתי דדעת מרן הוא שהקראים יש להם דין ישראל לענין רבית ועדות וביטול רשות בעירוב וכו' וכמש"ל אבל הרדב"ז ס"ל בחדשות ח"א סימן י"ב שהקראים מותר ללוות אותם ברבית דלא הוי אחיך ע"ש. וא"כ מרן ז"ל אזיל לשיטתיה במה דפסק כר"ש ואיירי ודאי אפילו בקידש בעידיהן כיון שהם כשרים והרדב"ז אזיל גם הוא לשיטתו דעידהן פסולים כיון שאין להם דין ישראל