שו"ת תעלומות לב חלק ד רו

דעת הרמב"ם ז"ל פכ"ט מה' מכירה הי"ג דקטן פחות מבן עשרים אפי' הביא ב' שערות ויודע בטיב משא ומתן אין ממכרו ממכר עד שיהא בן עשרים דוקא בקרקע ירושת אביו או שאר מורישיו יע"ש, ואוקי להא דרב גידל בר מנשייא בקרקע שלו דבעינן שיהא יודע בטיב משא ומתן והביא ב' שערות מבן י"ג ויו"א יע"ש. ולפי"ז מ"ש שם בה' ו' דבקרקע אינו מוכר עד שיגדיל ומבואר שם מדבריו דהיינו עד י"ג ויו"א לזכר וי"ב ויו"א לנקבה דמשמע מזה דמי"ג ואילך אפי' קרקע מוכר ע"כ צ"ל דה"ד קרקע שלו וכמ"ש בפ"י בהי"ב והי"ג יע"ש

כתב הרמ"ה ז"ל בסי' קמ"ד דהאי דאמרי' דצריך שיהא יודע בטיב משא ומתן בידיעת כל דהו סגי אפי' דלא סבר ממילא אלא דאסברו ליה וסבר סגי יע"ש

עוד כתב הרמ"ה בסי' קמ"ז לענין מתנה בין בנכסי עצמו בין בנכסי אביו מתנתו מתנה אפי' מבן י"ג ומעלה כל שהביא ב' שערות ואפי' שאינו יודע בטיב משא ומתן יע"ש

פחות מבן עשרים שנה שמכר קרקע והוא חריף ופיקח, כתב מוהרשד"ם ז"ל בחח"מ סי' רמ"ג דבמחלוקת הוא שנוי דלדעת הרמב"ם ז"ל נראה שסובר דכל שאינו בן, עשרים אין במעשיו כלום אפי' שהוא חריף, ולדעת הרא"ש שהביא הטור ז"ל בסי' רל"ה נראה שסובר דכל שהוא חריף והביא ב' שערות והוא בן י"ג שנה ויו"א דינו כגדול ממש לכל הדברים וכו' יע"ש, ועיין להרא"ש ז"ל בפסקיו בגיטין פ' הנזיקין שנראה מדבריו דעד עשרים אינו מוכר יע"ש, ואולם הטור ז"ל הביא בשמו בסי' רל"ה דאם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן מקחו מקח ממכרו ממכר אפי' מבן י"ג ואילך ואפי' במקרקעי יע"ש. ומ"ש בב"י ז"ל וכ"כ בהדיא הרא"ש ז"ל בפ' מי שמת דקנ"ה יע"ש, ולפי"ז צ"ל דמ"ש בפ' הניזקין איירי במי שאינו יודע בטיב משא ומתן דהא בפ' מי שמת אוקמה להך מימרא במי שאינו יודע ש"מ דמי שיידע בטיב משא ומתן שפיר הוי ממכרו נמי ממכר ומוקי לה שם אפי' במקרקעי יע"ש

הרמ"ה ז"ל בסי' קל"ח נסתפק אם איתיה להך דינא דעד שיהא בן עשרים אפי' בנכסי שאר מורישיו או דילמא דוקא לגבי נכסי אביו דשכיחי תקנו רבנן, גבי נכסי שאר מורישיו דלא שכיח לא תקנו רבנן והניח הדבר בצ"ע יע"ש, ובסי' קמ"ח דרנ"ו ע"ב פשיט ליה דדמי לנכסי אביו ומאי דנקטו חז"ל לאו דוקא אלא ה"ה נכסי שאר מורישיו אלא שדברו חכמים בהווה יע"ש. אבל הנמק"י ז"ל הביא בהלכות בשם הרא"ז והר"ן ז"ל דדוקא בירושת אביו גזרו אבל בשאר ירושות אפי' בירושת אמו לא תקינו יע"ש. אבל הרמב"ם ז"ל פכ"ט מה' מכירה הי"ג פ' כדעת הרמ"ה ז"ל וכן הביא שם ה"ה ז"ל בשם העיטור ז"ל דהוא הדין נמי ירושת שאר מורישיו דדמי לירושת אביו יע"ש. אבל הרשב"א ז"ל הביא דבריו שם ה"ה ז"ל קאי בשיטת הנמק"י ז"ל והרא"ז והר"ן ז"ל יע"ש

יש לחקור בקטן מבן י"ג ויו"א ומעלה שמכר בנכסי אביו והוא פחות מבן עשרים והלך וקידש בדמים הללו את האשה אי הוייא מקודשת או לא, עיין מ"ש בת'. ועיין הרמ"ה בפ' מי שמת סי' קל"ט יע"ש

הרמ"ה ז"ל הכריח בסי' קמ"ד דהבדיקה צריך שתהיה מקודם שמכר אם יודע בטיב משא ומתן אבל לאחר שמכר לא מהני בדיקה זו למפרע יע"ש, ויש ללמוד מזה לענין בדיקה אם הביא ב' שערות דצריך שתהיה הבדיקה אם הביא ב' שערות מקודם שמכר, אבל אם הבדיקה היתה אחר שמכר ולא נתברר הדבר אי מקמי הכי הביא ב' שערות או לא לא מהני בדיקה זו למפרע, ועיין בהגהת אשרי בפ' מי שמת סי' ל"ד דמבואר שם בדבריו דס"ל היפך מזה, דמהני בדיקה למפרע יע"ש, אלא שנראה שם מדבריו דהיינו דוקא לענין מטלטלין ולא לקרקעות יע"ש ודו"ק

כתב רשב"ם ז"ל בדקנ"ה ע"א ד"ה בן י"ח וז"ל, בן י"ח ויו"א דפסקינן לקמן תוך זמן כלפני זמן ואעפ"י שאינה יודעת בטיב משא ומתן מוכרת וכגון שהביאה ב' שערות כדמוכח לקמן עכ"ל, משמע מדבריו דאם יודע בטיב משא ומתן, אפי' פחות מבן עשרים למר ופחות מבן י"ח למר יכול למכור בנכסי אביו אפי' בקרקעות, וההיא דגידל בר מנשיא מוקי לה רשב"ם ז"ל בקרקעות שהניח לו אביו ומיירי שיודע בטיב משא ימתן, דאילו במטלטלין, הא תנן לה הפעוטות מקחן מקח, וככ' לקמן גבי ההיא דגידל בר מנשייא יע"ש, ולפ"ז לא שני ליה כלל לרשב"ם ז"ל בין נכסי עצמו לנכסי אביו, ולגבי דידיה כולם שוים לטובה דבמטלטלין יכול למכור כבר שית כבר שבע ובקרקעות מבן י"ג ויו"א יכול למכור בין בנכסי עצמו בין בנכסי אביו ובלבד שיהא יודע בטיב משא ומתן ומבן עשרים ויו"א ואילך יכול למכור אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן. תורת חסד סי' רי"ג סי' ח' סי' נ"ו זכרון דברים דע"ג מוהריט"ץ סי' ח' בעי חיי ח"מ סי' קכ"ה, פרי צדיק סי' ח'

שער ח'

א) מ"ש רבינו הדין הא' מתחלק וכו', ואתה מוצא דבר זה מפורש ברועה וכו' כדגרסי' וכו'. משנה בב"ק פ' הגוזל ומאכיל דק"ח ופסקוה הרי"ף ז"ל בהלכות, והרמב"ם פ"ו מ"ה גניבה והטור ח"מ סי' שכ"ח יע"ש. ודע שהרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' גניבה והטור בסי' שכ"ח הוסיפו על זה, וכתבי וי"ל וכן אם רוב אותו הדבר שהוא גנוב אין לוקחים אותו ע"כ, וה"ה ז"ל שם פי' דבריו דכונת הר"ם ז"ל הוא לפסוק כרב בפלוגתא דרב ושמואל דפליגי שם בב"ק דקי"ט ע"א על גזלן אימת מותר לקנות ממני, רב אמר עד שתהא רוב משלו, ושמואל אמר אפי' מיעוט שלו, ופי' רש"י דאפי' במיעוט שלו תלינן דמדידיה קא זבין ע"ש, וע"ז כתב ה"ה דהרמב"ם פסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי יעו"ש ומרן ז"ל שם בכ"מ תמה