שו"ת תעלומות לב חלק ד רה

לו במתנה או שקנה מטלטלין שאינם ירושת אביו הנהו מוכר פחות מבן עשרים כדין מטלטלין עכ"ל ויש לדקדק הרבה בלשונו במ"ש ואיכא למימר דוקא בנכסי אביו וכו' דמשמע מזה דהיינו במקרקעי דבקרקע אביו אמרינן שאם אינו יודע בטיב משא ומתן שאינו מוכר פחות מבן עשרים ויביא סימנים לזה כתב דכל זה הוא דוקא בקרקע שהניח לו אביו אבל בנכסים שנתנו לו במתנה או שקנה מעצמו דהיינו פירושו על הקרקעות דאי על המטלטלין הא קי"ל דמוכר כשהוא קטן כבר שית כבר שבע, וכמ"ש רשב"ם עצמו לעיל גבי ההיא דגידל בר מנשייא, וא"כ קשה מה שסיים אבל בנכסים שנתנו לו במתנה או שקנה מטלטלין וכו' שאינם ירושת אביו וכו' יע"ש דמשמע דמאי דבא לאשמועינן דלא בעינן בדיקה היינו במטלטלין ואם כן הוא כונתו לא זכיתי להבין דבריו דהרי במטלטלין אפי' פחות מבן י"ג הוא מוכר ומאי אתא לאשמועינן, ותו במ"ש או שקנה מטלטלין שאינם ירושת אביו דמשמע דמטלטלי שנפלו לו מירושת אביו אינו יכיל למכור וזה אינו וכמ"ש הוא ז"ל עצמו לעיל מזה בפירוש. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דט"ס נפל בדברי רשב"ם ובמקום שכתוב או שקנה מטלטלין צ"ל או שקנה קרקע או שנתנו לו במתנה דהיינו ג"כ קרקע והיינו דבא לחלק בין נכסי עצמו לנכסי אביו שדוקא בנכסי אביו הוא דבעינן שיהא בן עשרים אבל בנכסי עצמו ואפי' במקרקעי מותר מבן י"ג ולמעלה ואפי' שאינו יודע כ"כ בטיב משא ומתן כדין המטלטלין, וכ"כ התו' בשמו לעיל די"ג ד"ה מוכר בנכסי אביו יע"ש, ומיהו גם פי' זה אינו מחוור בעיני, חדא דלעיל הכרחתי שנראה הפך מזה בדעתו דלדידיה לא שני ליה לרשב"ם ז"ל בין נכסי עצמו לנכסי אביו דכולם שוים בשיעור אחד וכמ"ש לעיל, וכן יש להכריח דאם איתא דיש לחלק בין נכסי עצמו לנכסי אביו א"כ מנ"ל לרשב"ם ז"ל לאוקומי ההיא דגידל בר מנשייא דאיירי בנכסי אביו שיכול למכור מבן י"ג ולמעלה כיון שיודע בטיב משא ומתן, נימא דאיירי דווקא נכסי עצמו אבל נכסי אביו אפי' שיודע בטיב משא ומתן אינו יכול למכור פחות מבן עשרים וכדס"ל כן לפי האמת לשאר המפרשים ז"ל ובמונח זה אתו מרווחות טפי ההלכות דקי"ל כלם כגידל בר מנשייא וקי"ל כרב נחמן אמר שמואל ומה שחילק הוא ז"ל בין ההלכות דגידל בר מנשייא איירי ביודע בטיב משא ומתן ירב נחמן איירי נמי שאינו יודע בטיב משא ומתן, גם זה קשה קצת דהא רב נחמן סתמא קאמר דלמכור בנכסי אביו בעינן שיהא בן עשרים ויביא ב' שערות, ומשמע דאפי' שיודע בטיב משא ומתן באופן שדברי רשב"ם ז"ל כעת נעלמו ממני. וכן כתב הרא"ש ז"ל בהדייא כדברי רשב"ם ז"ל דההיא דגידל בר מנשייא מיירי בנכסי אביו וכגון שיודע בטיב משא ומתן

מדברי התוס' בדקנ"ה ע"ב ד"ה לאו מי איתמר עלה וכו' מבואר מדבריהם דס"ל דפחות מבן עשרים שיודע בטיב משא ומתן והביא ב' שערות יכול למכור בנכסי אביו אפי' במקרקעי יע"ש

ז) ומ"ש רבינו הדרך הג' שלא ימכור אלא לכדי חייו וכו' גם זה שם בגמ' ופסקוה הר"ם והטור ז"ל ועיין מ"ש לעיל בשער ב' סי' ט' יע"ש, ואולם הרשב"א ז"ל בחי' לגיטין כתב בשם הרמב"ן ז"ל דחולק על רבינו ז"ל בזה וס"ל דלא פלוג רבנן ואפי' יותר מכדי חייו יכול למכור יע"ש וכן הוא דעת הרשב"א שם וכן הוא דעת הר"ן ז"ל שם בחי' לגיטין יע"ש וכן הוא דעת הרא"ש ז"ל שם בפסקיו יע"ש ועיין להרב בעל העיטור ז"ל דצ"ג ע"ד שהביא דברי רבינו ז"ל אלו וכתב עליו דלא ביאר רבינו במתנה אי הוי מתנתו מתנה כמתנה מרובה או מועטת או מתנת בריא אי ש"מ וכו' יע"ש, ועיין במ"ש לעיל בשער ב' סי' ט' ולקמן בשער זה סעיף

דעת הר"י בן מיגאש ז"ל דדוקא למכור בנכסי אביו הוא דאמרינן עד שיהא בן עשרים אבל לענין מתנה מבן י"ג ולמעלה מתנתו מתנה בין בנכסי עצמו בין בנכסי אביו, דלענין מתנה שוים הם נכסי אביו לנכסי עצמו יע"ש, וכן הכריח הרמ"א ז"ל סי' קמ"ז יע"ש

ח) ומ"ש רבינו הדרך הרביעי אימתי מקחן מקח וכו' הכי איתא בכתובות ד"ע ופסקוהו הר"ם פכ"ט מה' מכירה, והטור ז"ל סי' רל"ה ועיין מ"ש בשער ב' ס' ט' יע"ש

ט) ומ"ש רבינו הדרך החמישי משנשתלמו לנער י"ג שנה ויו"א ולנערה י"ב שנה ויו"א עד וכו' מקחן מקח וממכרן ממכר אפי' במקרקעי וכו' כדגרסי' וכו' בב"ב בפ' מי שמת דקנ"ו אמר שמואל וכו' יע"ש. ומ"ש כדגרסי' שלח ליד גידל בר מנשייא וכו' שם בב"ב דקנ"ו ע"ב

ומ"ש וכדגרסינן ההוא דתוך זמנו וכו' אתא לקמיה ב"ק א"ל לא עשה ולא כלום וכו' שם בב"ב דקנ"ה ע"ב. ומ"ש כדגרסי' מעשה בבני ברק וכו' שם ע"א

והנה דעת רבינו ז"ל מבואר דאם יודע בטיב משא ומתן יכול למכור אפי' בנכסי אביו וההיא דגידל בר מנשייא איירי אפי' בקרקע ירושת אביו ומאי דאיפסיקא הלכתא כרב נחמן דאמר ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים ע"כ צ"ל דאיירי רב נחמן אפי' אינו יודע בטיב משא ומתן, ואולם הרי"ף ז"ל בהלכות הכריח היפך מזה דלמכור בנכסי אביו אינו מוכר עד שיהא בן ך' דוקא, ואפי' שהוא יודע בטיב משא ומתן ומוקי לה לדרב גידל דאיירי דוקא בנכסי עצמו ומיהו אפי' בנכסי עצמו בעינן שיהא יודע בטיב משא ומתן וכן כתב הנמק"י ז"ל שם יע"ש באורך

ומיהו גם פי' זה לא נתישב לי לדעת רבינו ז"ל הרי כתב לקמן בשער זה ס' דמעשרים ואילך נמי בעינן שיהא יודע בטיב משא ומתן ואם אינו יודע בטיב משא ומתן אין ממכרו ממכר יע"ש. וא"כ ק' לפי"ז עדיין דקשיא הלכתא אהלכתא דאנן קי"ל כרב נחמן דלמכור בנכסי אביו בעינן עד שיהא בן ך' ויהא יודע בטיב משא ומתן ואנן קי"ל כרב גידל בר מנשיא דאם יודע בטיב משא ומתן אפי' מבן י"ג שנים ויו"א הוי ממכרו ממכר ולפי דעת רבינו ז"ל דמוקי להא דרב גידל נמי בנכסי אביו קשיא הלכתא אהלכתא וצ"ע: