שו"ת תעלומות לב חלק ד קפב

ואיירי באופן שהיה מותר להשתמש בו כגון שהם מותרים וכמתבאר מדבריו. ודבריו ברורים שהרי כתב בתחילה דבפקדון ליכא הפסד וביטול כיס כיון שבלא"ה מופקדים הם וזה נהנה ומרויח בו וזה אינו חסר כלל נמצא שהוא מדבר באופן שאינו נעשה גזלן והיה יכול להשתמש בהם. אך משעה שתבעו שהיה מזומן להלוותם. והלה מעכבו ומפסידו בכי הא ס"ל שחייב ואם אינו מזומן להרויח חזר הדין לזה נהנה וזה אינו חסר. ואולם דברי הגאון הם באופן שאין הנפקד רשאי לשלוח בו יד והרי הוא כמבואר

והנה נראה דרבו הסוברים דמשעה שתבע המפקיד מעותיו והנפקד לא נתנם והרויח בהם שחייב לתת לו מחצית הריוח. וכבר האריך בזה הרב משפטי שמואל בסי' קכ"ה ומהר"ש הלוי בחיור"ד סימן י"ד ושם הביא דברי מהרש"ך בח"ב סי' קי"א שרצה לחייב באותו נדון משום מבטל כיסו של חברו ותמה עליו דא"כ הותרה רצועת הרבית. וביותר קשה שמדבריו בח"א סימן קס"ז שהבאנו לעיל בגדון השלשלת נראה כל בתר איפכא. ואין ספרו ח"ב מצוי אצלי לראות היעמדו דבריו. ואח"כ ראיתי למרן החבי"ב ז"ל בספר בעי חיי חיור"ד סי' קפ"ב שהאריך לישב דברי הרש"ך בטוב טעם ודעת. ועי' למהריב"ל בח"ב סי' קי"ב ונר' שתפס תי' המרדכי על קו' רשב"ם שהוא תי' רשב"ם עצמו ע"ש. ועיין למהרשד"ם ח"מ סי' קע"ט וקפ"ג

וחזינא לגאון הרב בעי חיי שם שיצא לדון בדבר חדש שמעכב ממון חברו עובר משום לא תעשוק וא"ת טוב מבעליו. וכיון דמעכב המעות בלי ריוח עובר משום לא תעשוק. הרי הריוח נעשה לו גזל וחייב להשיבו במ"ע דוהשיב את הגזלה וב"ד כופין עליה עיש"ב והיה לי פקפוקי דברים על דבריו. אך ראיתי להרב תפארת אדם הנד"מ בסימן ק"ב שהרבה להשיב על דבריו וכתב דאף אם יהיה איסור זה היינו כשרוצה לעכב הממון בידו לאורך ימים. אבל אם מעכבם לזמן קצר לא ראינו ולא שמענו. והביא ראיה מהימנא מדברי מרן הב"י ביו"ד סי' ק"ס ובח"מ סי' של"ד שדחה דברי הר"א מטולא בס' משפטים סי' ט"ו ולא חייבו משום לא תעשוק עי"ש. ועיין בס' רב דגן בסי' רצ"ב מדרכ"ה ואילך ושם הק' על המח"א כמ"ש בעניותי. ועיין משפ"ץ ח"ג סי' ס"ח שדקדק בדברי המרדכי בהגוזל קמא ויצא לחלק כחילוק המש"ל. ועיין ג"כ להמט"ש בסימן קפ"ג הגהב"י ל"ג ובבית דוד חיו"ד סימן פ"ז ברכות המים יו"ד סי' ק"מ ד"ס ואילך. ואין הפנאי מסכים להאריך כעת

עכ"פ לכל הס' בנ"ד שכולל עיה"ק לא קבל המעות כדי להרויח וגם לא הרוי' בהם. כי נתנם לצורך העניים לחד"פ אין מקום לחייבם לתת ריוח. וכיון שמעיקרא בהתר לקחם. ובשעה שנתבטל המקח ותבעם הקונים כבר הוציאו אותם אין בזה אפי' ליתא דאיסורא. ואחרי שהיה רוצה הרב הפקיד ה"י לעשות להם שטר בהתר הריבית והם לא רצו אינהו דאפסידו אנפשייהו. ואין על הר' הפקי' נ"י אפילו תרעומת דברים כיון שלא בתורת פקדון באו לידו. ועיין להרב תפארת אדם שם בדקס"ד רע"ד. והכא שהכולל הוא מוחזק והם באים להוציא ודאי דנאמן מר פקידנו נ"י ועיין למהרשד"ם בסימן קפ"ג ומהרח"ש סי' פ"ה. ואף שהרב הפקיד דעתו קרובה עם הכולל הוא ודאי נאמן כיון שאין לו הנאת ממון וכמ"ש בפירוש מהרימ"ט בח"ב ח"מ סי' פ' סו"ד נראה לע"ד ברור שאין הכולל חייב לתת להם שום ריוח. והיו דברי לפני שני המאה"ג היושבים על מדי'ן הרב המופלא ראב"ד משה ר"מ נ"י והרב המובהק המופלא הסמוך מר דיינא יש"א ברכה נ"י. שמהם תצא תורה וציי"ם אכי"ר. הכ"ד החותם פעה"ק ירושלם ת"ו בשלהי דקיטא ש' רחם תזכ"ר לפ"ק

הצעיר אליהו חזן ס"ט

ואלה דברי הרבנים ב"ד הזמן הי"ו

האח האח רחם רחמתים. בכור שקדושתו מרחם מזוקק שבעתים הרב הכולל מזר"ק טהור לנו לעינים. רב ספ'רא אליהו בהיר. נר"ו יאיר כאור הבהיר כיר"א

אחרי דרישת השלום באהבה רבה וחיבה יתרה

ובא האו"ת להגיד כי ישר מקבלת האי פסקא דשדר לן מר בענין הטו"ת שיש להרבנים הקונים הגאבילה עם כו' עה"ק ת"ו. ואחרי שעט"ר מו"ר גאון עוזנו ראש"ל ח"ד בדרא ה"י חשך עצמו מדין זה. וגם את משפטנו מאסו. קבלו עליהם לרו"ם לדון ולהורות בדין זה כפי אשר יורוהו מן השמים ואין אחר קבלה זו כלום כי בודאי מחויבים הם לקיים שפיר גזרתו. לא נצרכה אלא לפלפולא להשתעשע בדבריו, וכעת ידוע לרו"מ כי אנו טרודים מאד ואין הפנאי מסכים להשיב על מה שפלפל בחכמה ולענין דינא ודאי נראים דבריו. ואין צורך להאריך. והאיכא מר עוקבא רישא רבנן אבינו הזק'ן הגאון המפורסם עטרת תפארת ישראל ראש"ל הי"ו ובכחו הגדול יחיבם לקיים משפט כתוב בפסק דינו כאשר קבלו עליהם שני הצדדים בכח המב"י. ורק אין דבר זולתי החיים והשלום מאתנו ב"ד הזמן החותמים פעה"ק ירושת"ו בח' חשון ש' דברו על ל"ב ירושלי"ם היא שנת התרכ"ח ליצירה

הצעיר משה פארדו ס"ט. הצעיר יצחק ב' חיים ס"ט. הצעיר יעקב שאול אישר סט. כא סי' יש"א ברכה

וזאת אשר דבר בקדשו מרן הגאון עט"ר ראש"ל אבי אבי רכב ישראל ראש גולת אריאל ח"ד בדרא נר"ו יאיר עד ביאת הגואל כיר"א

חיים מדבר לדוד בשנות"ו כל הכתוב בחלקו של ידיד נפשי חכם עדיף רב ועצום כולל כל אישורי"ן הבן יקיר אליהו בהי"ר בכור קריה רחמנא הי"ו בענין הטו"ת שטענו קוני הגאבילה שיחזרו להם דמי המקנה שנתבטלה עם ריוח המעות עד היום הזה. ונכדי ידידי הפוסק נ"י פסק את הדין שפטורים הכו' לשלם דמי הריוח כיון שלא נתעסקו בהם. אלא שהוציאו לצורך חד"פ לעניים. והדין דין אמת כאשר רמזתי לו להרב