שו"ת תעלומות לב חלק ד קסח

שם פרג גרידא דלא גרע מאם כתב חניכתו דכשר ואפי' בגט עצמו ומכ"ש בחתי' העד ומכ"ש בשם אביו

"פרג" כתבנו אותו חסר שכן משפטו בלשון ערבי וכ"כ הרב דב"מ ח"א חא"ה סימן ע"ב אות י"ו משם מהר"י פ'אק ה"ד היא'ה בשמות הגטין אות פ"א וכתב עוד שם שמניחין נקודה על הפ"א ועל הגימ"ל יע"ש. ומ"ש מהריק"ש ז"ל פראג מלא א' אחר הריש לפענ"ד נראה כונתו ברור שאין על שם פרג אלא על שם אחר וראיה ברורה לזה שכתב בשם פרג אללה חסר א' ומ"ש זה מזה והלא זה פרג וזה פרג מבטא אחת וניקוד אחת לשניהם ומלת אללה היא תיבה בפני עצמה אלא ודאי הוא הדבר אשר דברתי דכונת הריק"ש ז"ל ע"ש אחר שנקרא בהרכבה פראג ופירושו בלה"ק מושיע וזה משפטו בלשון ערבי להכת' מלא אל"ף מפני הרחבת אות הריש וכגון סלימאן שמשפטו מלא א' אחר המ"ם מפני הרחבת המ"ם וכן פרחאת מלא א' כמ"ש הרב עז"ן והטעם ודאי מפני הרחבת החי"ת ואב דכולהו סולטאנה שמשפטה מלא א' אחר הטי"ת וכמ"ש הגו"ר בספר יאיר נתיב בסוף הס' ודבריו חיים וקיימים. אבל שם פרג' פירושו בערבי ישועה ואין קריאתו בהרחבה ומשו"ה משפטו חסר. ומעין זה ממש כתב הרב יאיר נתיב ז"ל שם דשם ג'והר אין לכתוב אלף אחר הה"א כיון שאינו בהרחבה ומ"ש הרב עז"ן בזה אחר המחילה הראויה לא דק בכל מ"ש בזה דמה שהביא ממהריק"ש ז"ל שכתוב מלא וכתב דברי הריק"ש עיקר כבר כתבנו לעיל שלא נתכון הריק"ש ע"ש פרג' שפי' ישועה והבאתי ראיה לזה. ומה שהביא ראיה מדרשות הראנ"ח פ' בשלח. אין להביא שום ראיה מזה דלא נחית להאי. ומ"ש ויש לחקור אמאי בין פ"א לרי"ש לא כתב אלף לרמוז על הפת"ח ותי' דבתחילת תיבה אין מקפידין לכתוב אל"ף להורות על הנקודה אבל בסיף תיבה מקפידין. ושוב דחה תירוץ זה ותירץ תירוץ אחר ומה שכותבין פראג' מלא דאם לא יכתוב באל"ף שמא יקרא הקורא הרי"ש בשו"א חטופה כמו פרג אללה יעו"ש אחר המחי"ר דשם פרג' גרידא ושם פרג אללה שניהם מבטא אחת אין ביניהם כמלא נימא שגם פרג' אללה הרי"ש נקודה בפתח כמו פרג גרידא אלא הטעם הוא כמש"ל דכל אות הנקודה בפתח או בקמץ אם קריאתה בהרחבה אזי צריכה אל"ף ואם אין קריאתה בהרחבה אינה צריכה אל"ף כך משפט לשון הערבי כאשר עינינו הרואות גופן שלהם וכמ"ש הרב יאיר כתיב ז"ל רמזתי דבריו לעיל וקריאת שם פרג בחטיפה רצוני לומר שלא בהרחבה וכקריאת שם תמר ודוגמתו בלה"ק חמת מלך (משלי ט"ז) אינה נקראת בהרחבה כלל אבל עד רחוב לבא חמת (בפ' שלח לך) נקראת בה חבה ומשפטו להיות מלא א' אחר המ"ם אלא שלבעבור להקל על הקריאה השמיטו הא' אחר הקמ"ץ ופעם אחת נכתב "וקאם שאון" וכמ"ש כל זה הרב יאיר נתיב יעו"ש. ואמת אגיד שכל מ"ש הוא בשם פרג הרגיל בערביסתאן שקריאתו שלא בהרחבה וכדבר האמור. ואולם בערי טורקיה אזן שומעת שקורין פראג' הריש בהרחבה ורפויה ויש משפחה בשאלוניקי פראג הריש בהרחבה וכל כי האי נראה לפענ"ד דצריך לכתוב כמו רגילות הקריאה באותו מקום וכגון נד"ד בערביסתאן שקריאת שם פרג' בלא הרחבה יכתבוהו חסר. ובערי טורקיאה שקריאת שם פרג הריש בהרחבה יכתבוהו מלא וראיה לדבר ממ"ש המ"מ בשניות אה"ע סי' ט' דל"ד ע"ד יש לי ללמוד מתוך תשו' מהרימ"ט חאה"ע סימן י"א למתבונן בה דאזלינן בתר הלשון המורגל בפי הבריות אע"ג שאין זה משפטו וכו' וכ"כ ג"כ בסימן ח' דל"ג ע"ב ע"ש וכ"כ הריק"ש בסימן קכ"ט וכל השמות הולכים אחר לשון בני המדינה רפוי או דגוש חית או כ"ף רפויה עכ"ל ומינה ג"כ למלרע או מלעיל כי מ"ש זה מזה ועי' מש"ה שיורי ברכה בסימן קכ"ט אות ח' משם ה' עז"ן ז"ל ובמעט התבוננות יש לחלק וק"ל. והי"מ כיר"א

סימן מ"ה

דמשק יע"א

היום ז"ך וישר לחרש שנת ויתן עז למלכ'ו' ויר'ס' ק'ר'ן' מ'שיחו לפ"ג

ראש המעוז והממשלה, מלכא ורופלא, מוכתר בכתר תורה וגדולה, מעלת רא"ג הרב הגדול מעוז ומגדול ר"מ ור"מ רקש"ת כמהר"ר אליהו חזן הי"ו יחש"ל כירח יכון עולם כיר"א רב וגדול בישראל. שלמא עלך מלכא ותפלתי קבע יהי אלהיו עמו. ותהי המשרה על שכמו לרעות ביעקב עמו. עד ביאת הגואל ה"ן משיח לישראל כיר"א

זאת להודיע במרו"ק מקבלת כתבו הטהור בענין אודות הר' יו"ט חלבי שרצה לקדש אשה פה עירנו על אשתו ואני עכבתי ע"י לשעבר עד שאכתוב לרו"ם כת"ר לדבר עם אשתו אם אמת הדבר או לא וכו' ומה אענה ומה אומר ולבי חמרמר כי רבו עבדים המתפריצים וקודם בוא תשובת רו"מ כת"ר לידי למדוהו הרעים והחטאים בנפשותם לקחת לו אשה אחרת שלא ברשות הפך הסכמתנו הכתובה בס' בירך משה גלאנטי ז"ל בריש סימן ג"ל כידוע לכת"ר ואני כשומעי עמדתי מרעיד ומשתומם איך נהיתה הרעה הגדולה הזאת והוכרחתי להביא העדים לפני ג' ב"ד לקבל עדותם והעתקתי עדותם או"ב תב"ת והנה היא תו"ד עיני צדיק תחזינה משרים ועשיתי לעדים ולהמקדש הנז' הכרזה בחרמות ונדויים בב"כ ובב"מ בתוך קהל ועדה על שמעלו בחרם ההסכמה הנזכרת ושוב נתיישבתי בדין הקידושין הנז' והסכמתי בדעתי המעט הוא שהקידושין הנז' הם בטלים ומבוטלים כמו שהארכתי אני העני בספרי הקטן פני יצחק חלק שישי סימן א' ונד"ד עדיפא שלקחו שכרם כדי להעיד ממש בפני ב"ד ולא הספיק להם שכר הליכה שלקחו בתחילה ויש ד' ספקות לבטל הקידושין הנז' תרתי מנייהו מכח ההסכמה הנז' שהם ספקות גדולות ועצומות כמ"ש הרה"ג שער אשר ז"ל באה"ע סימן א' שהם ספיקות אמתני ותקיפי טובא כיעו"ש ואם כה אמר הרה"ג הנז' על אותה הסכמה של עוב"י שאלוניקי יע"א שאין בה לא חומר וחוזק ותוקף אלות הברית כהסכמתינו כלל וכו' ולא מהימני לומר שלא הוזמנו להעיד כמ"ש הרב החביב ז"ל הבאתי דבריו אני העני בסה"ק פני יצחק בח"או בח"ב ומשם בארה. עוד זאת שכבר הודו בעצמם