שו"ת תעלומות לב חלק ד קסו

כ"כ הלק"ע ומהרש"ו ועיין בספר שמות מ"ש משם מהרימ"ט הו"ד בי"א אות זה ובקונטריס כ"י כתוב באל"ף אחר השי"ן

ה שבאתיא כ"כ בקונטריס כ"י בשה"ג ואם הוא נגזר משם שבתי כמו שבתולה היה צריך לכתוב בה"א לבסוף וחסר אל"ף אחר הבי"ת עיין חיים שאל ח"א דמ"ו ע"ב שכתב שנהגו בעה"ק ירושלם ת"ו לכתוב שבתיה. ועיין ק"פ בשה"ג באות ה' בשם הלל

ויו שבתולה יש מקומות שקורין למי שנולדה בשבת שבתי ולבת שבתולה. וכיון שנגזר משם שבת ראוי לכתוב בתי"ו ובה"א לבסוף כ"כ הרח"ש בתשו' סימן יו"ד. ואם יש לו שם העצם אם לכתוב המכונה או דמתקרי ע"ש. ה"ד הרב עז"ן בשמות אנשים בשם שבתולו. ועיין חיים ושלום ח"ב בסוף סימן ס"ה דקכ"ה ע"ב שכתב לכתוב באל"ף לבסוף והביא ראיה ממ"ש הרב תורת נזיר בשה"ג דפ"ט ע"ג בשם רחמאנוזא ונר"ל דדמי לשם חנה חנולה אסתר אסתרולה שכותבים בה"א לבסוף וי"ל ודו"ק

זיין שבה כ"כ רבני עה"ק ע"פ מ"ש הפה"א ח"ג דל"ב ע"ד ועיין הוראה דב"ד אות זה

ח שוואבה שם אשה עיין פרי האדמה ח"ג דל"ב ע"ד ה"ד הי"א אות זה

ט שול פירושו שמש בלעז ספרדי. רבו הסברות אם לכותבו בשין או בסמ"ך. עיין בי"א אות זה ושם הביא משם היאיר נתיב שכתב דלדידן שאנו מכירין בין מבטא שבולת לסבולת עדיף לכתוב סול בסמ"ך ולבני טורקיאה שאין מכירין בין זה לזה שין וסמך שוים להם ע"כ ועיין גנזי חיים אות ג' סי ע' שביאר מנהגי ערי טורקיאה

יוד שול אורו כתב מהרא"ם בספר מג"א משם מהרח"ש שהיה כותבו תיבה א' שולורו והוא ז"ל כתב שיותר טוב לכותבו בב' תיבות שול אורו עי"ש

יא שולטאנה עיין טיב גטין מודעי סימן ל"ב וסימן ל"ג ולעיל אות ס'. ובמה"ג שבסו"ס שער אשר סי' ס"ז כתב שולטנה בה"א לבסוף וחסר אל"ף אחר הטי"ת ובשי"ן בתחילה

יב שטאמו כ"כ רבני עה"ק ירושת"ו בשי"ן ובאלף אחר הטי"ת. ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך

יג שטמטה כ"כ במה"ג להפ"מ ומהרא"א ומהריק"ש כתב איסתאמאתא באלפי"ן ובסמך ובתיו וכן הוא בשמה"ג למהרש"ו כ"כ הי"א אות זה ועי"ל באות א' ועיין הוראה דב"ד אות זה

יד שטשו שטשולה עיין להמני"ח בהלק"ט דע"א וכתב הי"א אות זה שנר"ל שהוא שם אישטשו שלדעת מהרימ"ט מטילין האל"ף וכותבים שעשו ולדידן שאין אנו מטילין האל"ף צריך לחקור אם משעת העריסה קראו לה אישטשולה כותבים אישטשו דמתקריא אישטשולה ע"ש ועי"ל באות א' בי"א שכתבו באל"ף באמצע ג"כ

טו שיניורו כ"כ בספר טיב גטין מודעי סימן ל' וסימן מ"ב וכ"כ בשה"ג שבספר שער אשר סימן ל"ב בב' יודי"ן וכתב ששם זה על הרוב הוא שם געגוע עי"ש. ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ז'

יו שינייורה בב' יודי"ן אחר הנו"ן ובה"א לבסוף שנגזר משם שרה כ"כ מהר"י ן' נעים בקונטריס הגטין ובמה"ג למהרא"א. ובספר אדמ"ק ח"א אה"ע סימן מ"ז כתב שהסכימו לכותבו בב' יודי"ן אחר הנו"ן אך בשה"ג שבמהריק"ש כתוב ביו"ד אחד ובאל"ף לבסוף. וכ"כ במה"ג להפ"מ באל"ף לבסוף. וכ"כ הפה"א ח"א דס"ח ע"ד באל"ף לבסוף. וכתב שכן הסכים מהר"א נחום ז"ל ועיין דברי אמת קונטריס י"א סימן כ"ז ולענין לכותבו בשי"ן או בסמ"ך עיין גו"ר אה"ע כלל א' סימן ו' דללועזים שאין מפליגין בין שי"ן לסמ"ך הוא שוה השי"ן והסמ"ך אכן במקומות שהם צחי הלשון ויש להם הפרש גדול ההגון להם שיכתבו שם זה בסמ"ך. ועי"ל בשם שול. ועיין י"א מ"ש עוד ועי"ל באות סמ"ך בשם סיניורא

יז שיניירולה כ"כ במה"ג למהרא"א בב' יודי"ן ובה"א לבסוף ובמהריק"ש ביו"ד אחד ובאל"ף לבסוף הו"ד בשם שינייורה ובקונ' כ"י כתוב באל"ף לבסוף. ועיין באות הקודם

יח שיטי עיין בארות המים אה"ע סימן נ"ה ועי"ל באות סמ"ך

יט שלימא שם אשה כן הביא הי"א אות זה משם מה"ג למהרא"א וצריך לחקור על עיקר השם אם הוא שם ערבי ואולי כמו שם סליס לזכר וקורין סלימה לנקבה. ואז צריך לכותבו בסמ"ך וה"א לבסוף ואם הוא נגזר משם שלם בלה"ק ור"ל שלמה צריך להיות חסר יו"ד ובה"א לבסוף. ועי"ל באות ס' בשם סאלאמה ובהוראה דב"ד בשם ס'

כ שמחה שנקראת אליגריאה עיין ב"י סימן קכ"ט ובי"א אות זה שהאריך ועי"ל באות א'

כא שמיחה שמוחה שימוחה קיצור השם עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' כ"א וסי' ע"ח

כב שמחולה בה"א לבסוף שנגזר משם שמחה כמו שרה שרולה ואם קורין אותה שמהולה ה"א במקום חי"ת כותבים בגט שמחולה בחי"ת כמ"ש מהרימ"ט בשם נהמה. וכתב הי"א דלצאת ידי ספק יכתבו אנת אנתתי דמתקריא שמהולה ועי"ל בשם נהמה. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"ב ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' סש"ל כתוב דמתקריא שמהה בב' ההי"ן לבסוף. ועיין בארות המים אה"ע סימן ל"ו ושם כתוב שימהה ביו"ד אחר השי"ן עי"ש

כג שמשא כ"כ רבני עה"ק באל"ף לבסוף וכמ"ש הוראה דב"ד ז"ל בזה

כד שקלוונה ובה"א לבסוף מפני שהוא שם יוני. כ"כ בספר טיב גטין מודעי סימן כ"א ועי"ל באות א' בשם אישקלאבונה

כה שרה שרולה בה"א לבסוף כמ"ש בשם שמחולה

כו שרהג'י הוא שם געגוע לשרה וכותבים שרה לבד. כמו ליאג'י ליאג'ון וכמ"ש הרב חיים שאל ח"א סימן ל"ח אות ך' ועיין הוראה דב"ד אות א' בשם אליהו

כז שרותה נגזר משם שרה וכותבים בה"א לבסוף כמ"ש במה"ג פאת ים דס"ג